"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדד הירוק נגד הרשימה השחורה של האו"ם

עסקים ישראליים יקבלו ציון ותקציב על תרומה לחברה ולסביבה • המטרה: להשיב מלחמה לגופים שטוענים כי ישראל מפירה זכויות אדם

,עודכן
צילום: אייל מרגולין/ג'יני // מתנדבים אוספים זבל באתר טבע (ארכיון)

המשרד לעניינים אסטרטגיים יוצא בתוכנית חדשה שתיתן לעסקים ישראליים "ציונים" על תרומה לחברה ולסביבה. ככל ש"הציון" יהיה גבוה יותר, כך הוא יהיה משמעותי יותר במאמצי ישראל כנגד"הרשימה השחורה" של האו"ם.

צילום: יחידת קשרי החוץ של המועצה האזורית שומרון



את היוזמה העלתה השרה אורית פרקש־הכהן (כחול לבן), העומדת בראש המשרד לעניינים אסטרטגיים שמובילאת המאבק ב־BDSואחראי גם על בלימת "הרשימה השחורה".

על פי התוכנית, המשרד לעניינים אסטרטגיים יעניק תמיכה תקציבית בהיקף שעדיין לא נקבע לעסקים ולחברות ישראליים שידווחו לו על פעילותן בתחומי פיתוח בר קיימא, איכות סביבה, סיוע חברתי וכדומה.

התמיכה תינתן גם לחברות שזו עיקר פעילותן וגם לפירמות שתורמות מהכנסותיהן לתחומים אלה, ובלבד שידווחו על כך באופן ברור ומסודר. בישראל אין דרישה חוקית או אחרת של פירמות עסקיות לדווח עלתרומתן לחברה, בעוד באירופה ובארה"ב ישנם ארגונים רבים שמדרגים עסקים על פי מדדים אלה באופן קבוע לבורסות או לרשויות. בשנת 2019 עמדה הפעילות בתחום זה על 1.2 מיליארד דולר.

פרקש הכהן // צילום: אורן בן חקון
פרקש הכהן // צילום: אורן בן חקון


השרה אורית פרקש־הכהן, אמרה כי "לנו חשוב לפעול להקטנת הנזק הנובע מפרסום 'הרשימה השחורה', שמטרתה לגרום למשיכת השקעות זרות של מאות מיליוני דולרים ממדינת ישראל בכלל ומהחברות הישראליות בפרט. גם בתקופה זו כשהעולם שקוע במשבר הקורונה, יש גורמים רבים שפועלים לקדם פעילות כנגד חברות ישראליות. במהלך הזה, אנחנו רוצים באמצעות 'הסברה כלכלית', שמראה את קידום הערכים החברתיים האוניברסליים על ידי חברות ישראליות, להתמודד עם הקריאות לחרם ולמשיכת ההשקעות".

כזכור, בתחילת 2020 פרסמה מועצת זכויות האדם של האו"ם, רשימה של 112 חברות ועסקים הפועלים ביהודה, שומרון, הגולן וירושלים. 94 מהן חברות ישראליות, בכלל הבנקים הגדולים, קופות החולים ועוד. הפרסום טען כי עצם הפעילות מעבר לקו הירוק מהווה פגיעה בזכויות האדם.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר