"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ליצמן מאיים: "אם יוטל סגר בחגים - אתפטר מהממשלה"
שר הבינוי והשיכון הודיע כי אם הממשלה תאשר את הטלת הסגר בחגי תשרי, הוא יתפטר מתפקידו • שר החינוך גלנט מתכוון לדרוש מהממשלה לקיים את הלימודים עד יום שישי, במקום עד רביעי: "תלמידי ישראל הם העתיד והיתרון שלנו, הם לא גורם התחלואה"
שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, באפריל // צילום: אורן כהן // שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, באפריל

ליצמן מאיים: "אם יוטל סגר בחגים - אתפטר מהממשלה"

שר הבינוי והשיכון הודיע כי אם הממשלה תאשר את הטלת הסגר בחגי תשרי, הוא יתפטר מתפקידו • שר החינוך גלנט מתכוון לדרוש מהממשלה לקיים את הלימודים עד יום שישי, במקום עד רביעי: "תלמידי ישראל הם העתיד והיתרון שלנו, הם לא גורם התחלואה"

יהודה שלזינגר
, עודכן

שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, יו"ר מפלגת יהדות התורה, מאיים כי הוא יתפטר מהממשלה אםסגר ארצייוטל ברחבי ישראל במהלך תקופת חגי תשרי. הממשלה צפויה להתכנס היום כדי לאשר את הטלת הסגר,שאושר על ידי קבינט הקורונהבשבוע שעבר.

בתגובה לאיומו של ליצמן, שר התקשורת יועז הנדל אמר בריאיון לתוכניתו של ישי שנרב בגל"צ כי "להתפטר עכשיו זה לא הדבר הנכון, צריך לגבש את המתווה הכי טוב".

לפי המתווה המוצע, התפילות במהלך חגי תשרי יתקיימו בהגבלה של עד 20 איש בשטח פתוח, ואילו במבנה סגור, במקום שבו רמתהתחלואהגבוהה, יוכלו להימצא קבוצות של עד 10 אנשים - כאשר מספר הקבוצות מותר כמספר הכניסות למקום פי שניים, ולשתי הכניסות הראשונות מוכפל פי שלוש, הכל ובלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום. במבנה במקום אחר (שבו רמת התחלואה אינה גבוהה), יוכלו להתפלל קבוצות של עד 25 איש, כאשר מספר הקבוצות מותר כמספר הכניסות למקום מוכפל פי שניים (הכל בלבד שנשמר יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום).

יממש את איומו? שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, באפריל // צילום: אורן כהן
יממש את איומו? שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, באפריל // צילום: אורן כהן

בשבוע שעבר, עוד לפני אישור קבינט הקורונה על הטלת הסגר, גורם פוליטי חרדי אמר כי "המשבר הנוכחי עם נתניהו חמור עוד יותר ממה שהיה כשהקים את הממשלה עם יאיר לפיד ללא חרדים". ראשי העיריות של בני ברק, ביתר עילית אלעד ועמנואלשלחו בשבוע שעבר מכתבלראש הממשלה בנימין נתניהו תחת הכותרת "בהיעדר שיתוף פעולה, לא יהיה שיתוף פעולה", ובו כתבו ש"הציבור החרדי כולו לא ישכח את העוול שנעשה לו". במכתב הם טענו כי חלק גדול מהאשמה בהידבקות ההמונית בנגיף ברחבי ישראל מופנה לעבר החברה החרדית.

"כמי שניהל את המשבר הזה, מעולם לא טרחת לשמוע את קולנו, להבין את המצוקות ולנסות לקדם יוזמות ממשיות לשיטוח עקומת התחלואה, אוזנך לא הייתה קשובה אלינו ולא טרחת לשאול, להבין וללמוד מה מאפיין חתך ניכר באוכלוסייה בישראל המתמודד בכל הזירות - תקציבית, חברתית ותקשורתית", כתבו ראשי העיריות במכתבם. "פעם אחר פעם הטלת סגר ועוד סגר על הערים החרדיות. הם מעולם לא הניבו שינוי של ממש, אחרת היינו כולנו תומכים בהם בכל פה ומיישמים אותם בכוחנו אנו. כל סגר שכזה הביא לשבירת אמון ולדירדור של עשרה צעדים לאחור בנכונות להיבדק, לשמור על הכללים ולציית להנחיות הבריאות, ועם הסרת הגדרות מצאנו את עצמנו מתחילים הכל מההתחלה".

כמה גורמים במערכת הבריאות והמערכת הפוליטית הגיבו על הסגר שיובא היום לאישור הממשלה. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, אמר בתוכניתו של אפי טריגר בגל"צ כי "כנראה שאנחנו לא מצטיינים במילוי אחר ההוראות, על מנת לבלום את הגל חייבים להטיל הגבלות קשות". לוי התייחס גם לסגירה הצפויה של מערכת החינוך כבר ביום רביעי, ואמר כי זו עשויה להידחות: "חשבנו שראוי לסגור את בתי הספר כבר ביום רביעי, אך הנושא יעלה היום לדיון".

שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי (כחול לבן) אמר בתוכניתו של קלמן ליבסקינד בכאן רשת ב' כי העלייה בתחלואה שחלה בישראל בשבועיים האחרונים מחייבת "לנקוט צעדים מעבר ל'תוכנית הרמזור' – עכשיו צריך למצוא מתווה ששרי הממשלה יצביעו עליו ברוב קולות. אני בעד צעדים שלא יכללו סגר מלא". מנגד, סגן שר הבריאות יואב קיש אמר בכאן רשת ב' כי מדובר ב"צעד קשה, אבל לאור העלייה בתחלואה בכל הארץ, אם לא נעשה את זה - ניפול לתהום".

במקביל לדברי הפוליטיקאים, שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה, זאב אלקין, תקף את ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו, ושאל בגל"צ "למה צריך פרויקטור שעוד חודשיים יברח מהמגש? אי אפשר לשנות עמדה בכל שבוע כדי למצוא חן בעיני כולם – המומחה לא יכול להיות פוליטיקאי".

"הציבור הוא לא עדר של כבשים"

לפי הצעת משרד הבריאות שתובא היום (ראשון) לאישור הממשלה,הסגרשיוטל ברחבי ישראל בניסיון למנוע את התפרצות נגיף הקורונה יחל ביום שישי בשעה 6:00, ולא בשלישי כפי שתוכנן תחילה.כחלק מהמתווה המוצע, תוגבל התנועה לעד 500 מטרים ממקום המגורים (בשלב א'), מערכת החינוך עצמהתעבור ללמידה מרחוקכבר מיום רביעי (למעט מערכת החינוך המיוחד) ונמל התעופה בן־גוריון צפוי להיסגר לפעילות.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וחבר בקבינט המומחים של גמזו,הביע התנגדות חריפה למתווה, ואמר כי "הציבור הוא לא עדר של כבשים. עד עכשיו, וגם עכשיו, הציבור בתעדוף נמוך במערך השיקולים, אז פלא שנסדק האמון הציבורי?".

בתוך כך, שר החינוך יואב גלנט הודיע כי בכוונתו לדרוש מהממשלה להשאיר את מערכת החינוך פתוחה עד יום שישי ולא לסגור אותה ביום רביעי, "כדי לאפשר לתלמידים רצף חינוכי ולהוריהם יציבות כלכלית". השר כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "מערכת החינוך ותלמידי ישראל הם העתיד והיתרון שלנו, הם לא גורם התחלואה. הבעיות נמצאות במקומות אחרים, והגיעה השעה לטפל בהם".

מאז 1 ביולי ועד היום,כ-978 אלף איש התבקשו להיכנס לבידוד– 164,655 מתוכם התבקשו לעשות זאת בשבוע שעבר בלבד, כך עולה מנתונים שמשרד הבריאות הגיש לוועדת החוץ והביטחון. ישראל היא המדינה היחידה שעושה שימוש באיכון סלולרי של שירותי הביטחון שלה, ולכן יש בה מספר גבוה יחסי של אזרחים שהוכנסו לבידוד.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ), פנה לנתניהו, למשרד הביטחון ולקבינט הקורונה בבקשה לבחון אפשרות לקצר את מספר ימי הבידוד מ-14 יום ל-12 יום, זאת בתנאי שנבדקים יקבלו תשובה שלילית לקורונה בבדיקה שיבצעו ביום התשיעי לבידוד. קיצור ימי הבידוד ביומיים יחסוך כ-150 מיליון שקלים בחודש וכשני מיליארד שקלים בשנה.

השתתף בהכנת הידיעה: נועם (דבול) דביר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...