רוחות מלחמה באוקראינה: משרד החוץ והשגרירות הישראלית בקייב הפיצו פניה בימים האחרונים בקרב ישראלים החיים במדינה, להעביר את פרטי יצירת הקשר שלהם. עד כה נענו לבקשה כ-3,000 איש.
הישראלים מתבקשים לעדכן על אזור המגורים שלהם באוקראינה וכן למסור מספר דרכי התקשרות. הקמפיין הופץ ברשתות החברתיות. נראה כי מדובר בצעד הכנה לאפשרות של פריצת עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה. עם זאת, בשלב זה לא מדברים בישראל על פינוי ועוקבים אחר ההתפתחויות.
בתוך כך, הסוכנות היהודית פנתה לכל עובדיה באוקראינה והודיעה כי היא נערכת לפנותם בשעת הצורך. במכתב שנשלח לעובדים ולמתנדבים נאמר כי במקרה שתפרוץ מלחמה, הסוכנות תדאג להחזירם לישראל.
בקייב שומרים על דריכות: "במערב מפחדים מעוד קאבול"
בעוד ריכוז הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה מתמשך, כמה מדינות מערביות, ובהן גם ארה"ב, החליטו לפנות באופן חלקי את אנשי הסגל הדיפלומטי ואת משפחותיהם מקייב, ואף להמליץ לאזרחיהן לעזוב את המדינה בהקדם.
גורמים בקייב הביעו אכזבה מכך, ותלו את האשם לכך בהשלכות הנסיגה החפוזה מאפגניסטן והחשש ממראות דומים לאלה שנראו בבירה קאבול, במקרה של פלישה רוסית לאוקראינה. אולג ניקולנקו, דובר משרד החוץ של אוקראינה, התייחס להחלטה ואמר כי מדובר ב"מעשה של זהירות מוגזמת".
"לא חלו שינויים דרסטיים במצב הביטחוני בזמן האחרון", הוסיף ניקולנקו. "האיום של גלים חדשים של תוקפנות רוסית נשאר במקום מאז 2014, בעוד ההתגבשות הצבאית ליד גבול המדינה החלה כבר באפריל האחרון".
גורמים אוקראיניים המעורבים במגעים עם נציגויות מערביות, שדיברו באנונימיות, הסבירו כי ההחלטות המהירות להתפנות מקייב מתקבלות מסיבות רבות, אבל בעיקר נובעות מנפילת קאבול באוגוסט 2021. זעזוע כזה גורם כעת לממשלות מערביות רבות להיות רגישות ביותר לגבי המצב באוקראינה, לדברי גורמים רשמיים אוקראיניים, אף שלמהלכים כאלה יש השפעה שלילית על רגשות הציבור באוקראינה. "זה יהיה רעיון טוב לשים קץ לכל ההיסטריה", הם אמרו.