"לעולם לא עוד" אינה רק סיסמה - זוהי מדיניותנו ושליחותנו

היום, 27 בינואר, העולם מציין את רציחתם באכזריות נוראה שלשישה מיליון יהודים- גברים, נשים וילדים - על ידי הנאצים ועוזריהם בשואה. אנו זוכרים את הפרק האפל ביותר בתולדות האנושות, כשמדינה אירופית מחליטה לאמץ תוכנית שיטתית להשמדת היהודים, עד האחרון שבהם, תוך שהיא מגייסת את מלוא עוצמתה התעשייתית המפותחת כדי לממש את הזוועה המחרידה הזאת.

הרצח ההמוני של העם היהודי לא התרחש בחלל ריק. במשך מאות שנים האנטישמיות היתה תופעה נפוצה ברחבי אירופה. באין מי שיקרא עליה תיגר, היא התעצמה, התפשטה, ולבסוף התפרצה במלוא כוחה. שנאת ישראל, ששורשיה נעוצים בזמנים קדומים ושהטביעה את חותמה השלילי על ימי הביניים, עברה במלוא עוזה לעידן החדש.

יש מי שחשבו שאחרי זוועות אושוויץ וטרבלינקה, האנושות תפיק אתהלקחים הדרושיםאחת ולתמיד, תתנער מרעל האנטישמיות ותשליך את השנאה ההרסנית למקומה הראוי בפח האשפה של ההיסטוריה. ובכן, הם טעו טעות מרה. נגע האנטישמיות הרעיל מוסיף להתפשט במאה ה־21. גילוייו ניכרים בקמפוסים של אוניברסיטאות מכובדות בצפון אמריקה, במדרסות בדרום אסיה ובקרב אליטות אירופיות.האנטישמיות נוכחת בעולם המפותח במערב ובעולם המתפתח במזרח.

זוהי המדיניות הרשמית של איראן, שמצהירה יום אחר יום, ביוהרה שחצנית: היעד שלנו הוא להכחיד עוד שישה מיליון יהודים, ולהשמיד את מדינת ישראל.

אכן, טרם נמצא חיסון לנגיף האנטישמיות. ויש גם מי שאומר שתופעה זו לא תיעלם, כי יש דברים שלעולם אינם משתנים.

אבל אני יכול לומר לכם מה כן השתנה: אנחנו, העם היהודי, השתנינו. אם בתקופת השואה היינו חסרי בית, חסרי מדינה וחסרי ישע, ונאלצנו להתחנן בפני אחרים שיגנו עליו - אז לא עוד.

כיום אנו בני חורין, נטועים במולדתנו ובעלי עוצמה כבירה במדינתנו העצמאית.

כראש הממשלה של מדינת ישראל החזקה והגאה - מדינה שנולדה לחיים חדשים אחר השואה, מדינה שהוקמה מאפר ההשמדה, מדינה שהעניקה בית לשורדים, מדינה שבה העם היהודי מגשים את חלום תקומתו - אני נשבע שלעולם לא נשכח את העבר הטרגי, ושלעולם לא נהיה עוד חסרי ישע בפני מבקשי נפשנו.

"לעולם לא עוד" אינה רק סיסמה.זוהי מדיניותנו,זוהי שליחותנו וזוהי משימתנו. אנו נעמוד בהן, ונבטיח בעזרת ה' את נצח ישראל.