"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעה לממשל ביידן: לשמר את כללי הבנייה ביו"ש

הדרג המדיני מתכוון להציע לממשל החדש בארה"ב לשמר את נוסחת הבנייה ביו"ש מתקופת ממשל טראמפ • המשמעות: כל תוכניות הבינוי יחייבו אישור מוקדם של האמריקנים • מלשכת רה"מ לא נמסרה תגובה

,עודכן
יו"ש. בנייה בהיקפים מוגבלים ובשטחים קטנים // צילום: אי.פי // יו"ש. בנייה בהיקפים מוגבלים ובשטחים קטנים

עם כניסתו לעבודה שלממשל ביידןותחילת פעילותו בזירה הבינלאומית, בישראל נערכים. אחת הסוגיות הרגישות שתלויות ועומדות בין הצדדים היא המשךהבנייה בהתיישבותהישראלית ביהודה ושומרון, שהאמריקנים צפויים להתנגד לה.

ל"ישראל היום" נודע כי בדרג המדיני מבקשים למנוע עימותים פומביים בנושא, כפי שקרו בתכיפות בתקופת אובאמה. כדי לעשות זאת, בירושלים מתכוונים להציע לממשל החדש להמשיך את נוסחת הבנייה של ארבע השנים האחרונות, שמנעה חיכוכים בין שתי המדינות.

הנוסחה התקבעה בהחלטת קבינט סודית לפני כארבע שנים בתחילת כהונתו של הממשל הקודם. היא אפשרה בנייה בהתיישבות אך בהיקפים מוגבלים ובשטחים קטנים. גורם מדיני יודע דבר מציין כי אף שישראל לא היתה משוחררת לקדם את הבנייה כרצונה, היתרון הגדול של הנוסחה היה השקט התעשייתי שהיה נוח לשתי המדינות.

הנשיא ג'ו ביידן // צילום: רויטרס
הנשיא ג'ו ביידן // צילום: רויטרס

כללי העבודה של ארבע השנים האחרונות היו אלה: ארבע פעימות בשנה בלבד, שבהן המנהל האזרחי יאשר תוכניות בינוי ביו"ש. מתחמי הבנייה החדשים יהיו צמודי דופן לשכונות קיימות ביישובים ולא יחרגו מגבולות הקו הכחול, כך שבפועל השטח המיועד ליישובים לא יתרחב. כמו כן, סוכם כי "טביעת הרגל" של השכונות החדשות תהיה קטנה ככל האפשר, כדי שלא לזלוג לשטחים שלשיטת האמריקנים אמורים להיות חלק מהמדינה הפלשתינית.

יצוין כי בשל עיקרון זה, נבנו בשנים האחרונות בהתיישבות בניינים רבים וחלה ירידה תלולה במספר צמודי הקרקע. בנוסף, בפועל נתניהו אישר בדרך כלל רק שלוש פעימות בשנה ולא ארבע. כמו כן, כל תוכניות הבנייה ביו"ש נבחנו על ידי הממשל וקיבלו את אישורו בטרם הועברו לאישור ועדת התכנון של המנהל האזרחי.

בישראל מתכוונים כאמור להציע לממשל ביידן את הנוסחה הנ"ל, אך יודעים שהממשל הנוכחי יהיה נוקשה בהרבה באשר להיקפי הבנייה. עם זאת, התקווה בירושלים היא שגם בוושינגטון ירצו להימנע מחיכוך פומבי עם ישראל בסוגיה.

בנייה ביו"ש // צילום ארכיון: יוסי זליגר
בנייה ביו"ש // צילום ארכיון: יוסי זליגר

שאלה רגישה נוספת היא הבנייה בירושלים. ראש הממשלה נתניהו טוען באופן רשמי שאין הגבלות מדיניות על בנייה בירושלים. ואולם, גורמים רבים במערכת המדינית אמרו ל"ישראל היום" כי גם בתקופת טראמפ בנייה בירושלים הצריכה אישורים של וושינגטון. כזכור, בשנת 2010 התחוללה תקרית דיפלומטית בין סגן הנשיא דאז ג'ו ביידן לבין נתניהו, לאחר שעיריית ירושלים קידמה בניית שכונה בעיר בעת שביידן ביקר בישראל.

שלשום התקיימה שיחה ראשונה בין שר החוץ האמריקני החדש, אנתוני בלינקן, לבין עמיתו, גבי אשכנזי. השיחה נמשכה כחצי שעה, ובנוגע לסוגיה הפלשתינית השר האמריקני הביע התנגדות לצעדים חד־צדדיים של שני הצדדים. בנוגע לאפשרות של פתיחת נציגות אמריקנית עבור הפלשתינים במזרח ירושלים, בלינקן הבהיר כי עדיין לא התקבלה החלטה. אשר לאפשרות שארה"ב תחזור להסכם הגרעין עם איראן, הדגיש הבכיר האמריקני כי ממשלתו תתייעץ עם ישראל בטרם תגבש מדיניות כלפי איראן.

בתוך כך, בהתיישבות הצעירה החליטו לחדש את המאבק על קבלת מרכיבי ביטחון והסדרת היישובים גם בתקופת ביידן. שדולת ארץ ישראל בכנסת, בראשות חיים כץ ובצלאל סמוטריץ', פנתה אל שרי הממשלה בדרישה שיחדשו את הפעילות להעברת ההחלטה בממשלה שתיתן מענה לצרכים הביטחוניים והאזרחיים של תושבי המאחזים. מלשכת ראש הממשלה לא התקבלה תגובה לדברים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר