המבחן של משרדי הממשלה: הציפיות הגדולות מהשרים

לאחר שהממשלההעבירה את תקציב המדינה, וצלחה את מה שהיה לאחד מהאיומים שעלולים לפרק אותה, כעת יהיה על חברי הקואליציה לעמוד באתגרים הרבים שעומדים בפניהם. המחלוקות, האתגרים והמשרדים - מה יקרה בימים שאחרי התקציב?

משרד הבריאות: תקציב שיא - שלא יביא לתיקון ההזנחה

תקציב משרד הבריאות לשנת 2022 מגיע לשיא של 44 מיליארד שקלים, לאחר שעלה ב־5 מיליארד שקלים. התוספת התקציבית תשמש בין השאר לקיבוע תקני צוותי רפואה וסיעוד שנוספו בתקופת הקורונה. מדובר ב־600 רופאות ורופאים, 1,550 אחים ואחיות ו־700 עובדי מינהל ומשק וצוותי המקצועות הפרא־רפואיים.
סכום נוסף של 66 מיליון שקלים (30 מתקציב משרד הבריאות והיתר ממשרד הכלכלה) מיועד ליישום תוכנית קיצור התורנויות בבתי החולים, שתיכנס ב־2022 לשלב הראשון שלה.

400 מיליון שקלים ישמשו לבינוי ולשיפוץ בבתי החולים הפסיכיאטריים, ותוכנית נוספת שתשנה את פניהם של בתי החולים היא העברה של 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש למסגרות בקהילה. סכום של 50-40 מיליון שקלים מיועד לקיצור זמני המתנה לטיפול נפשי בקהילה, בפרט עבור נפגעי תקיפה מינית והפרעות אכילה.

כמו כן, ייצאו לדרך פרויקטים חדשים להקמת "בתים מאזנים" (מסגרות לטיפול נפשי מחוץ לבתי החולים), וקופות החולים יפעילו צוותי משבר שיגיעו לבית המטופל.

גם תוספת התקציב הנוכחית לא תצליח להתגבר על שנים של הזנחה ואף ייבוש של מערכת הבריאות, שהחוסר התקציבי בה הוגדר בעבר כ־10 מיליארד שקלים; כך, למשל, בתקציב הנוכחי אין מענה לצורך בבניית בתי חולים חדשים, וכן לצורך ליישם את התוכנית לתגבור ולחיזוק המחלקות הפנימיות.

המשרד לביטחון הפנים: רוב התקציב - למשכורות

המשרד לביטחון הפנים פועל באמצעות המשטרה, שירות בתי הסוהר, הרשות הלאומית לכבאות והצלה והרשות להגנה על עדים. תקציב המשרד לשנת 2021 עומד על 20 מיליארד שקלים, ושל 2022 - 20.6 מיליארד שקלים. הסכום אמנם נשמע גבוה, אך מרביתו, כ־15.5 מיליארד שקלים, מיועד לתשלומי שכר למשרתים ולגמלאים.

כבר עתה ברור שכ־90 אחוזים מהכספים יוקצו לפעילות הקיימת. המילה "קורונה" נעדרת מהתקציב, למעט כ־15 מיליון שקלים שהוקצו לטובת המשך האכיפה. למרות התקציב הגדול, השמיכה עדיין קצרה. המשטרה סובלת ממחסור בשוטרים ובניידות. אמנם התווספו לה 800 תקני שוטרים, אך אלו מיועדים למגזר הערבי בלבד.

בשירות בתי הסוהר התקציב מיועד בעיקר ליישום החלטת בג"ץ לשטח מחיה של 4.5 מ"ר לכל אסיר ועצור עד לסוף 2022, ולתיקון הכשלים שנחשפו עם בריחת ששת המחבלים מכלא גלבוע.

משרד החוץ: שבים לקדמת הבמה, בתקווה לא לקלקל

אחרי שנים ארוכות של ביזור סמכויות וצמצום מתמשך של תקציבים, משרד החוץ עתיד לחזור תחת הממשלה הנוכחית לקדמת הבמה. כשראש הממשלה החליפי עומד בראש המשרד - ובניגוד לנתניהו, גם מאמין שמשרד החוץ צריך להוביל את מדיניות החוץ של מדינת ישראל - לא יכול להיות אחרת.

חיזוק המשרד בא לידי ביטוי לא רק בהחזרת יחידות וסמכויות, אלא גם בגידול תקציבי. בסיס התקציב צפוי לגדול משמעותית: תקציב המשרד ל־2021 הוא 1.6 מיליארד שקלים, ול־2022 - 1.7 מיליארד שקלים, כלומר 3.3 מיליארד שקלים בסך הכל.

לא זאת בלבד, אלא שהצפי ל־2023 הוא תקציב של 1.9 מיליארד שקלים, מה שמסמן את המשרד ללא ספק כבן מועדף בממשלה. במסגרת אישור התקציב, יזכה המערך המדיני של משרד החוץ לתוספת כוח אדם משמעותית, ובקורסי הצוערים לשנים 2023-2021 צפוי גיוס במספרים חסרי תקדים.

כמו כן, צפוי גידול בהיקף השעות הנוספות של עובדי משרד החוץ. כמובן, רק ימים יגידו אם התוספות הללו יספקו את העובדים, שגם במהלך התקופה הנוכחית מנהלים סכסוך עבודה מול הנהלת המשרד. צריך לציין גם את המטרה המתבקשת מכולם: יש לקוות שחיזוק ראש החץ המדיני יביא גם לזינוק מדיני - ולא להפך הגמור מכך.

משרד האנרגיה: יומרנות שעלולה להוביל למשבר

תקציב משרד האנרגיה עומד על כ־530 מיליון שקלים ב־2021 ועל כ־586 מיליוני שקלים ב־2022. כפי שראינו במשלחת המנופחת של ישראל לוועידת האקלים בגלזגו, יעדי ישראל בתחום שאפתניים ביותר. בין תוכניות המשרד: לממש את חזון הממשלה הקודמת לייצור 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, במקרה שלנו - השמש. המשרד ישקיע בשינוי תמהיל צריכת האנרגיה, וכל זה כשטרם פותחו טכנולוגיות אגירת אנרגיה אפקטיביות לכמויות הנדרשות.

במילים אחרות, יעדי המשרד תלויי התפתחות טכנולוגית. בינתיים, המשרד מקפיא הקמה של תחנות גז טבעי חדשות, ובכך ייתכן שמבשל משבר אנרגיה גדול, עם הגידול הצפוי בצריכת החשמל. המשרד מקצה משאבים להקצאת קרקעות לתחנות סולריות ולהרחבה של רשת החשמל, שתידרש להובלת חשמל מדרום הארץ לאזורי הביקוש. אלו תוכניות יומרניות, שייתכן שיתברגו בטבלת בזבוזי השווא הגדולים במערב.

משרד הפנים: הכסף הגדול - למועצות המקומיות

תקציב משרד הפנים עומד השנה על 314 מיליון שקלים, ויעמוד על 284 מיליון במהלך 2022. הכסף הגדול בתקציב משרד הפנים, יותר משישה מיליארד שקלים, מגיע בצורת מענקים שהוא מחלק לרשויות המקומיות. שרת הפנים איילת שקד ואנשי משרדה הם אלו שיצטרכו לקבוע את הקריטריונים שבגינם יחולק השלל הרב.

אחד הנושאים הכאובים בישראל הוא הפערים בין רשויות חלשות בדירוג סוציו־אקונומי נמוך לבין רשויות אמידות - אלה נותנות לתושבים שלהן שירות טוב יותר, גם במשרדי העירייה וגם במתקנים השונים, כמו רחובות מטופחים, גני שעשועים, תשתיות ועוד.

אם במשרד רוצים להילחם בפערים החברתיים, עליהם יהיה להביא תוכנית שתגרום לערים המדשדשות לצמוח, ולחלק את המשאבים כך שהרשויות החלשות יוכלו להעניק שירותים מוניציפליים ראויים.
נוסף על כך, יהיו חייבים לטפל במשרד הפנים בביורוקרטיה הישראלית, בין שמדובר ברישוי עסקים ובין שמדובר בנושאי תכנון ובנייה או אפילו חוקי עזר מקומיים - תהליכים אלו, שנמשכים חודשים ארוכים ואפילו שנים, חייבים להתקצר.

באחריות שרת הפנים איילת שקד נמצאת גם רשות ההגירה והאוכלוסין, שלה תקציב של יותר מ־800 מיליון שקלים. כחלק מהתוכנית להנפקת דרכונים ותעודות זהות "חכמים" יהיו חייבים שם להשקיע משאבים רבים בשמירה על המידע הרגיש של כולנו. נוסף על כך, כבר שנים שיש צורך לטפל בקיצור התורים ובשיפור השירות בלשכות לצד הגברה של אמצעים דיגיטליים וטכנולוגיות מתקדמות לטובת האזרחים.

משרד הכלכלה והתעשייה: רפורמות לעידוד התחרות

תקציב משרד הכלכלה והתעשייה עומד השנה על 6.537 מיליארד שקלים, ויעמוד על 2.812 מיליארד במהלך שנת 2022. התקציב החריג בגודלו בשנה הנוכחית נובע בעיקרו מהקצאת כספים להתמודדות עם משבר הקורונה.

משרד הכלכלה והתעשייה מבצע את תוכניות הממשלה לסיוע לעסקים - הן לתעשייה, ליצואנים ולעסקים גדולים, והן לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים.

התקציב הנוכחי כולל רפורמה משמעותית ביבוא המכירה בתקינה האירופית, מה שיביא לפישוט השגת אישורי היבוא ולהגדלת התחרות. בניגוד להצעה לבטל את חובת רכש הגומלין בחוק המטרו, החובה הזו לא תבוטל.

זרוע העבודה תמשיך במאמצים לעודד תעסוקה והכשרות, בדגש על המגזר הערבי ועל הקמת אזורי תעשייה ביישובים ערביים.
כמו כן, תקציב המשרד כולל 325 מיליוני שקלים בשנה לקידום תעסוקת נשים, כפיצוי להעלאת גיל הפרישה לנשים.

בד בבד, במסגרת התקציב הנוכחי הממשלה אישרה את הגדלת מכסת העובדים הזרים, ושמה לה למטרה להגדיל גם את מספר העובדים המקומיים בענף הבנייה. תוכניות דומות ששאפו לעשות זאת בעבר, כשלו - ולכן נותר רק לקוות שהפעם המאמצים יישאו פרי ויביאו פתרון למצוקה הגוברת בענף.

משרד החדשנות, הטכנולוגיה והמדע: פתרון להון האנושי בהיי־טק

התקציב של משרד החדשנות, הטכנולוגיה והמדע, בראשות השרה אורית פרקש־הכהן, גדל משמעותית ועומד על כ־550 מיליון שקלים. על כך יש להוסיף את תקציב רשות החדשנות, שעומד על 1.5 מיליארד שקלים בכל שנה - כך שבסך הכל, שני הגופים יחדיו זוכים בתקציב 2022-2021 ל־4.2 מיליארד שקלים.

הגידול בבסיס התקציב יאפשר למשרד לקדם את תחומי אחריותו, ולא פחות מכך, לסייע בשיקום מה שראשי המשרד מכנים "משבר ההון האנושי בהיי־טק".

מיזמי הדגל של המשרד כוללים, בין השאר, תוכנית חינוך ללימודי ההיי־טק כבר מגני הילדים; תוכנית לחיזוק המגזר הערבי ("אימפקט"); הובלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית של ישראל; קידום, במשותף עם משרד האוצר ורשות המסים, להטבות מס לתושבים חוזרים העוסקים בהיי־טק; וכן פישוט תהליך קבלת הוויזות לעולים חדשים במקצועות ההיי־טק, לצד שרת הפנים איילת שקד. נוסף על כך, תמומן השתתפות מדענים ישראלים בתוכנית המחקר הבינלאומית היוקרתית "הוריזון יורופ", בכחצי מיליארד שקלים בכל שנה, למשך שבע שנים.

"קיבלנו בתקציב תוספות שבזכותן נוכל לממש את יעדי המשרד והממשלה, ובראשן - הגדלת כוח האדם בהיי־טק הישראלי ל־15%", אמרה השרה פרקש־הכהן ל"ישראל היום", "אני בטוחה שבזכות תקציב זה נוכל להמשיך ולעשות צעדים משמעותיים עבור כלכלת ישראל".

בהכנת הכתבה השתתפו: מיטל יסעור בית-אור, אריאל כהנא, גיא לוי, ערן בר-טל, נעום (דבול) דביר ואיציק סבן