על רקע מלחמת האזרחים באתיופיה, מתקפה חריפה בסביבת שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה נגד המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בעקבות הסירוב לחלץ את שארית קהילת ביתא ישראל, שטוענים לשורשים יהודיים, מהמדינה. בדיון המל"ל הערב (ראשון) בנושא, בהשתתפות נציג של משרד החוץ, הוצג מסמך שחובר במטה ומציג התנגדות להעלאת הקהילה.
במסמך המדובר, שנשלח למנכ"לים של משרדי ראש הממשלה, הפנים והקליטה תחת הכותרת "סטטוס הממתינים לבירור לקראת אפשרות עלייה לישראל מאתיופיה", צוין כי במדינה ממתינה אוכלוסייה אשר "רובה הגדול ממתין לבירור זכאות, ומדובר בספיחים של איחודי משפחות והישענות על הרחבות חוק השבות (שחורג ללא יכולת לסמן גבול בסוגיה האתיופית)". בהמשך המסמך צוין כי "ככל הנראה, ממתינים כעת לבירור מעמדם קרוב לעשרת אלפים איש. ישנן טענות לכ-700 יהודי תגראי, וככל שהעיסוק בנושא יגבר – יעלו המספרים. המספרים תמיד עולים".
תחת סעיף "האיום" במסמך נכתב: "זליגה של לא יהודים המנצלים את המציאות הכלכלית בישראל, איומים פליליים וביטחוניים, עיסוק של אנשים עם אג'נדות שונות משיחיות / כלכליות לאור העובדה כי מדובר בתגמולים מתקציב המדינה".
נכון לעתה, נכתב במסמך, "אין איום על האוכלוסיה הממתינה לבירור". לצד זאת, צוין כי "המציאות באתיופיה קשה; יש העצמה של המציאות על מנת לייצר לחצים על דרגים בכירים; מבצע חילוץ, ואף שיח בנושא, עלול לגרור עימות מול שלטונות אתיופיה ואף לסכן את הממתינים".
בסיכום המסמך פורטו כמה המלצות, ובראשן: "חשאיות – כל השיח התקשורתי פוגע בכל כיוון ואופציה". אחר כך נכתב כי "כלל לא בטוח שיש צורך להעלות את הממתינים לבירור בעת הנוכחית ובכלל. הבאתם לישראל של אלפים ללא בירור היא טעות דמוגרפית תקדימית, מיותרת ומסוכנת". בנוגע לאפשרות להוציא את הקהילה היהודית למדינה שלישית, נכתב: "לא לדון בכך, עלול לסבך מדינית את ישראל מול כמה מדינות בתקופה רגישה".
בתוך כך, בכדי לפתור את הסוגייה, התקיימה הערב שיחה בין שרת הפנים שקד לשרה תמנו-שטה, והשתיים יערכו מחר ישיבה עם כל הגורמים הרלוונטיים. מהלשכות של השרות נמסר: "לכולם יש את אותה מטרה לטובת מדינת ישראל ולטובת הממתינים".
תמנו-שטה: "לא הערכה ביטחונית אלא עמדה פוליטית"
לטענת השרה תמנו-שטה, זהו "לא מכתב הערכה ביטחונית אלא עמדה פוליטית גרידא מטעם גורמים פוליטיים שמנסים לטרפד חילוץ שארית יהודי אתיופיה וחדירה לשאלות מדיניות של מקבלי החלטות.
"המסמך ראוי להיזרק לפח האשפה ההיסטורי של מדינת ישראל. מסמך מביש ומבזה את תפקיד המל"ל, נכנסים לשאלות מדניות, מגלים בורות לגבי הפלשמורה ושורשיהם, מתעלמים מהעובדה שאלה ממתנים זה עשורים לעלייה וקרובי משפחה מדרגה ראשונה כאן בישראל, שעשו שיבה ליהדות מזמן והופרדו באופן ברוטאלי מבני משפחותיהם בזמן העלייה. לא ברור באיזו סמכות המל"ל כתב חוות דעת בנוגע לזהותם ויהדותם של הממתינים מה שמוטל כתפקיד בידי רבנים וקייסים".
השרה הוסיפה ותקפה: "זה לא מסמך הערכה ביטחונית אלא מסמך מוטה מטעם מישהו שמנסה להפקיר את שארית יהודי אתיופיה. כבר ב-2015 הוחלט בממשלת ישראל להעלותם, המדינה שגררה רגליים אז, עכשיו מנסה להפקיר את חייהם".
לדברי מקורבי השרה, המסמך כולל "ניחוחות גזעניים". אותם גורמים הוסיפו כי המל"ל לא אמור לעסוק בשאלות כמו "מי יהודי ומי לא יהודי, האם להעלות או לא. זו לא שאלה ביטחונית".
בסביבת השרה מפנים אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת הפנים איילת שקד, ואומרים כי הם אחראים.
כזכור, על רקע ההסלמה הביטחונית באתיופיה, משרד החוץ הודיע אתמול על פינוי משפחות הסגל הדיפלומטי הישראלי מהמדינה. "התקיים על זה דיון במשרד החוץ, אנחנו בוחנים את המתרחש בפקידה ואנחנו במגעים עם משרד הביטחון ועם מדינות אחרות שמעורבות בנושא באתיופיה", מסר שר החוץ יאיר לפיד אתמול. "למען שלומם של האנשים, לא ארחיב בנושא".
מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני קרא להעלות בהקדם את אזרחי אתיופיה שטוענים לשורשים יהודיים: "יהודי אתיופיה נמצאים בסכנה. על הממשלה ליזום מבצע הצלה בהול להעלאתם עקב הידרדרות המצב הביטחוני במדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו