ועידת גלזגו נפתחת: האקלים באוויר, איראן על השולחן

במונחים בינלאומיים, מדובר בכינוס החשוב ביותר בעולם. יותר מעצרת האו"ם, יותר מכינוסי ראשי המעצמות. שהרי התוצאות של ועידת האקלים, גם אם ימומשו באופן חלקי, ישפיעו בסופו של דבר על אורח החיים של האנושות כולה.

יש, למשל, קשר ישיר בין הכפלת עלותם של הכלים החד-פעמיים בישראל לבין הנושא שלשמו מתכנסים 190 מנהיגים מהעולם בעיר הגדולה בסקוטלנד. בשל ההתחממות העולמית, דורשות הנורמות הבינלאומיות הפחתה בשימוש בפלסטיק. ישראל נאלצת ליישר קו עם המקובל בעולם, וגם סובלת - כמו שאר המדינות - מעלייתם של מחירי הנפט, חומר שממנו כידוע מופקים הכלים. וזו רק דוגמה קטנה אחת.

לישראל, שנחשבת השנייה בעולם בתחום פיתוח פתרונות של אנרגיה ירוקה, יהיה הרבה מה להציע ל-30 אלף באי הוועידה. מהבחינה הזו, המשימה של ראש הממשלה בנט תהיה להיכנס לנעליו הענקיות של בנימין נתניהו ולשווק את מה שיש למדינת היהודים להציע. בלי פרסומת מוצלחת, הפטנטים הירוקים יישארו על שולחן השרטוטים.

אך גם אם העילה הרשמית לבואו של בנט לוועידה היא ההתחממות הגלובלית, ברור שהנושא המרכזי שעליו ישוחח בחדרים הסגורים יהיה "המלחמה הקרה", כפי שכינה היום (ראשון) את המאבק הגובר באיראן, שעליה ישוחח עם שמונת המנהיגים שיפגוש.

בסיבוב הזה, ניפוח השרירים מופגן יותר דווקא מהצד הישראלי-אמריקני: השבתת תחנות הדלק באיראן (שיוחסה לישראל); התרגיל המשותף עם שמונה חילות אוויר מהעולם, ובהם החילות של איחוד האמירויות וירדן; ליווי המפציץ האמריקני על ידי מטוסינו ומטוסי מצרים; וכן ההתבטאויות החריגות שהשמיע "אלוף פיקוד איראן", טל קלמן, לעיתון בבחריין - ולפיהן אם לא יימצא פתרון דיפלומטי, ישראל ובעלות בריתה ייאלצו להפעיל כוח.

שרשרת האיתותים הזו אינה מקרית. אפשר לשער שהיא נועדה, לפחות בחלקה, להפעיל לחץ על ארה"ב לא פחות מאשר על איראן. לקראת חידוש השיחות בין הצדדים על הסכם גרעין חדש, ישראל מעבירה את המסר שכדאי להביא בחשבון את האינטרסים שלה. שלא כמו לפני עשור אצל נתניהו וברק, אין כאן גלגול של מהלך עצמאי לתקוף באיראן, אלא איומים מעודנים בהרבה. ובכל זאת, לנוכח צומת הדרכים מול איראן - שגם ארה"ב מסכימה כי אנו ניצבים לפניו - גנץ, בנט ולפיד משתתפים במשחק.

העולם בא לגלזגו הקרה כדי לעצור את ההתחממות העולמית, ישראל מגיעה אליה כדי לעצור את המלחמה הקרה מלהתחמם. כך או כך, מי שפתח את ועידת הענק היה מזכיר האנרגיה הבריטי ונשיא הכנס, אלוק שרמה, שאמר בנאומו כי "האקלים המשתנה במהירות סביבנו הוא קריאת השכמה לעולם להאיץ את קצב ההסתגלות שלנו, להתמודד עם האובדן והנזק ולפעול עכשיו על מנת לשמור על יעד שינוי נמוך מ-1.5 מעלות".

הוא המשיך ואמר כי "לפני שש שנים, בפריז, הסכמנו על היעדים המשותפים שלנו. אמרנו שנגן על בני האדם והטבע משינויי האקלים. התחייבנו שנעביר כספים למען פעולה אקלימית. אמרנו שנגביל את עליית הטמפרטורות בעולם מתחת לשתי מעלות, כשהכיוון והמאמץ יהיו מעלה וחצי בלבד".

שרמה הביע אופטימיות והוסיף כי "אני מאמין כי אנו מסוגלים לפתור את הסוגיה האדירה הזו. אנו יכולים להניע את המשא ומתן קדימה. יחד אנחנו מסוגלים לנצל את ההזדמנות האדירה של צמיחה כלכלית ירוקה, לייצר מקומות עבודה ירוקים ולהביא לעשורים של פעולה ועשייה נחושים".

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה, אמר במהלך כינוס ה-G20 ברומא כי "אין כל תירוץ מתקבל על הדעת להמשך הדחיינות שלנו בנושא האקלים. לא רק שאנו מכירים בבעיה, כבר ראינו במו עינינו את ההרס ששינוי האקלים גורם, גלי חום, בצורות, שריפות יער והוריקנים".

האפיפיור מתגייס למאבק

גם האפיפיור פרנציסקוס נשא דברים מרומא ואמר כי "ועידת האקלים חייבת להציע תקווה אמיתית לדורות הבאים. אנו חייבים להתמסר לשינוי דחוף ומהיר של הכיוון שבו אנו מתקדמים. על מקבלי ההחלטות שיתכנסו בגלזגו להציע מסר של תקווה".

בהכנת הידיעה השתתף נטע בר.