חבלי הלידה קשים היו לממשלת בנט ולפיד, אבל החלק המפרך באמת רק מתחיל. מהגרעין האיראני, דרך בעיית המשילות ועד להסדרת התקציבים במערכת הבריאות. "ישראל היום" עושה סדר ומביא את האתגרים של משרדי הממשלה.
משרד ראש הממשלה
משימה שאין דומה לה בעולם, של ניהול אחת המדינות המסובכות על הפלנטה, אחרי משבר פוליטי בן שנתיים וחצי, בתום מגפה עולמית, עם קואליציה בלתי אפשרית מכל היבט, בעיצומה של מלחמת סמכויות בין הרשות השופטת למחוקקת, וכשקודמו משאיר לו נעלי ענק – זה העול שייפול על נפתלי בנט ביום ראשון בערב.
מרגע שיחצה את שרשרת הדלתות המובילה לחדר ראש הממשלה, יידרש בנט, עדיין לא בן 50, לקבל החלטות של חיים ומוות. הוא ייחשף למידע שרק בודדים מכירים. על בסיס מידע זה יונחו לפניו מאות החלטות דחופות - בראש ובראשונה בתחום הביטחון, אבל גם בכלכלה ובמדיניות החוץ.
בנט יידרש להחליט אם הוא למעשה מחלק את ירושלים ומאשר לממשל ביידן לפתוח בבירה קונסוליה עבור הפלשתינים.
הוא יקבע, עם שותפיו, את אופי ההתמודדות עם הגרעין האיראני, התוקפנות של טהרן והסכם הגרעין המסתמן; הוא יידרש לתת מענה עמוק וארוך טווח להתפרעויות הערביות־ישראליות שזה עתה טלטלו את הארץ; הוא יידרש להחליט מה עושים עם בלוני הנפץ, הרקטות, הפרוטקשן הקטארי ושאר ההתגרויות של חמאס; רבות הסיבות להניח שאיומים אלה יעמידו אותו במבחן. בנט יצטרך להראות לשכונה שהוא לא ילד כאפות, אבל לעשות זאת בלי שנשלם מחיר בחיי אדם.
די מהר יגיעו הלחצים המדיניים. האמריקנים, האירופאים, הפלשתינים, בית הדין בהאג - כולם ידרשו את ליטרות הבשר שלהם, בפרט בתחומי הבנייה בירושלים וביהודה ובשומרון, והמימון הכלכלי הנרחב של מדינות אירופה לתעמולה האנטי־ישראלית בעולם, באמצעות ארגונים שפועלים כאן בישראל.
גם בתחום זה יצטרך בנט להחליט אם הוא מנהל את המדיניות, או שאחרים מנהלים אותו: האם הוא בונה בריתות בינלאומיות נגדיות, כפי שעשה נתניהו עם פוטין ואורבן, או נגרר.
היחסים עם המערכת המשפטית, שבנט עצמו נדהם בעבר מהכבלים שהיא מטילה על פעילות צה"ל, ידרשו עיצוב מחדש. בעיית המשילות הנוראה, שמאפשרת לפשע להשתולל ברוב מרחבי הארץ, תחייב תשובה מהפכנית.
גם מאות מינויים תקועים בשירות הציבורי, ביורוקרטיה סבוכה שבנט הטיף נגדה ועוד ועוד – כל אלה אתגרים שיונחו מעתה בפניו, ויהיה עליו לענות להם בלי שממשלתו הרעועה תתפרק.
אריאל כהנא
משרד החוץ
תפקיד שר החוץ מקרין אמנם הילה של כבוד, אך השפעותיו המעשיות - בפרט במדינה "ביטחוניסטית" כמו ישראל, אינן רבות. לחולשה זו מתווסף מעמד הדיפלומט, שהידרדר משמעותית ככל שהתקשורת הבינלאומית השתפרה.
במילים אחרות, בעידן שבו שרי חוץ מכל העולם מתכתבים זה עם זה בווטסאפ, כפי שעשה, למשל, גבי אשכנזי עם עמיתיו במדינות ערב, פוחת הצורך בשגרירים כדי להעביר מסרים. המשמעות היא שליאיר לפיד מחכה אתגר מהותי אחד: המשך שיקום משרד החוץ והתאמת פעילותו והכשרת אנשיו למילניום הנוכחי, תהליך שבו החל אשכנזי אחרי שנתניהו "ייבש" את המשרד ורוקן אותו מסמכויותיו.
ישראל, כפי שראינו שוב במערכה האחרונה, זקוקה בראש ובראשונה ללגיטימציה בינלאומית. בתחום הזה נתניהו משאיר ירושה מרשימה – גם את זה ראינו בימי מבצע שומר החומות – אך נדרשת פעילות הסברה חדה וגמישה, ולא כבדה ואיטית. על לפיד, איש תקשורת בעברו, להקפיץ כמה דורות קדימה את פעילות משרד החוץ בתחומים אלה.
אמנם גם היום מבצעת ישראל מאמצים מרשימים ביחס לגודלה, ועדיין, אל מול האתגרים צריך למתוח ש(ג)רירים. בהקשר זה יש לציין כי לפיד צפוי להביא לאישור הממשלה עשרות מינויי שגרירים וקונסולים, שעוכבו והושהו בממשלה הקודמת.
דווקא כאיש מרכז־שמאל, לפיד יכול וצריך לחזק את מעמד ישראל בקרב המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. סוגיה אחרת ורגישה למדי שצפויה להעסיק אותו היא ניהול היחסים מול סין בשעה שישראל עדיין זקוקה לארה"ב. על לפיד לצאת לביקורים בכל העולם, ובפרט במדינות שונות בעולם המתפתח שישראל יכולה לקרב אליהן במאמץ לא רב.
אריאל כהנא
משרד הביטחון
בניגוד לשאר השרים, שר הביטחון בני גנץ נשאר בתפקידו. האתגרים הביטחוניים והמדיניים העומדים בפני שר הביטחון מורכבים. ראש וראשון להם הוא האיום הנשקף מאיראן - השועטת לגרעין ושולחת זרועות טרור לכל המזרח התיכון. גנץ נחוש למנוע מאיראן להגיע ליכולת גרעינית, והנחה את צה"ל להכין תוכנית מבצעית לתקיפה של מרכיבי תוכנית הגרעין.
בהיבט הביטחוני, הגורם העיקרי שיעצב את התקופה הקרובה הוא הממשל החדש בארה"ב. גנץ צפוי לגלם בכך תפקיד מרכזי, על רקע ניסיונו היחסי ועל רקע היעדר הניסיון של שאר חברי הממשלה.
בה בעת, גנץ יידרש גם למתח בזירה הפלשתינית. שר הביטחון מקווה לרשום, עוד בתקופה הקרובה, התקדמות בסוגיית השבויים והנעדרים בעזה. עם זאת, לכולם ברור כי האתגר המבצעי בדרום מתגמד אל מול עשרות אלפי הרקטות והטילים שצבר חיזבאללה בצפון.
נקודת המוצא בישראל היא שנסראללה החולה אינו מעוניין בעימות עם ישראל; אך כפי שהומחש גם בשנה האחרונה, די בתקרית טקטית כדי להצית הסלמה, אפילו אם שני הצדדים אינם מעוניינים בה.
בתוך כך, עם האתגרים הנוספים שיעמדו בפני שר הביטחון נמנית גם סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, המטרידה מאוד את הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי.
לילך שובל
משרד המשפטים
בממשלה החדשה צפוי גדעון סער לכהן כשר המשפטים. סער, קל לשכוח, הוא שמרן שהצורך לרפורמה בבתי המשפט נמצא בבסיס המדיניות שלו.
האתגר הראשון שאיתו יתמודד השר המיועד הוא ניהול ועדת השרים לחקיקה: בקואליציה סטנדרטית, המאופיינת באחדות דעים אידיאולוגית, עבודת הוועדה פשוטה יחסית. ההצעות של הקואליציה עולות, ואלו של האופוזיציה – בדרך כלל לא.
אולם בהרכב הפוליטי של הממשלה הנוכחית, שבה חברים ח"כים בעלי הבדלי תפיסות תהומיים ממש, צפוי שר המשפטים לעסוק בעיקר בהדיפת הצעות חוק מעוררות מחלוקת, לבל יערערו את שלמות הקואליציה.
אתגר שני טמון במינוי שישה שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במקום אלו שעתידים לפרוש. מינויים אלו צפויים להשפיע על צביון בית המשפט, ועל מידת השמרנות – או להבדיל, האקטיביזם – שיבטאו פסיקותיו שנים רבות קדימה. באמצעות מינוי השופטים החדשים, מקווים בימין להמשיך את המהפכה השמרנית שהחלה איילת שקד ולהבטיח רוב שמרני בבית המשפט העליון.
אתגר שלישי יהיה פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, החובש שני כובעים בו בזמן: הן זה של התובע הראשי, והן זה של היועץ שאמור להנחות את הממשלה מבחינה משפטית ולהגן עליה בערכאות השונות. את מהלך הפיצול יש לבצע עד לפברואר הקרוב, אז יסיים מנדלבליט שש שנות כהונה, ובטרם ייכנס מחליפו לתפקיד. למרות הדחיפה שהעניקה למהלך מפלגת תקווה חדשה בראשות סער, וההסכמות שכבר הושגו, עדיין לא ברור כיצד יבוצע בפועל – אם בהעברת סמכויות התובע הראשי לפרקליט המדינה, או במינוי חיצוני.
אתגר רביעי נוגע לחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיגדיר את סמכויות בית המשפט ואת גבולות כוחו. בכך מקווים במחנה השמרני למנוע בחקיקה את התערבויות בית המשפט בשורת נושאים מדיניים וחקיקתיים; אלא שלנוכח הרכב הקואליציה, גוברות ההערכות ששר המשפטים הבא לא יזכה להשלים זאת – ושהסוגיה תתגלגל לפתחה של הממשלה הבאה.
יאיר אלטמן
משרד האוצר
משרד האוצר הוא המורכב ביותר. מבחינה ארגונית הוא הוכח בשנים האחרונות ככמעט בלתי אפשרי לניהול.
הסכסוכים הפנים־ארגוניים שהוצפו במשרדו של השר משה כחלון, נמשכו גם בתקופת השר ישראל כץ - וצפויים להימשך גם אצל אביגדור ליברמן. הסכסוכים אינם מעידים על השרים הללו, אלא על בעיה מבנית - ביזור סמכויות והיעדר יכולת ניהול של המנכ"ל.
לכן עוד לפני האתגרים המובנים מאליהם, ובראשם העברת התקציב, השר יצטרך לתת את הדעת על הבעיה הניהולית שהוא נכנס אליה. כבר אפשר לומר שהניסיון לשלוט בכוחנות נוסה על ידי השר היוצא ולא עלה יפה במיוחד. יידרש פתרון עומק, מבני, שייצר ארגון מאוזן והגיוני שבו השר יוכל להכתיב מדיניות והפקידים יוכלו למלא את תפקידם החשוב בשמירה על מינהל תקין ועל שקיפות.
אך מובן שהאתגר הגדול ביותר הוא העברת התקציב לשנים 2021-2020. התקציב הזה יצטרך לרצות את מפלגות הקואליציה, אך גם לאפשר לשר להגיע לתוצאות מרשימות באתגרים של צמיחה, תעסוקה וצמצום החוב הציבורי.
כדי להשיג את התוצאות האלה שר האוצר הנכנס לא יוכל להיות נדיב, והאתגר הגדול, עד בלתי אפשרי, הוא למצוא מקורות תקציביים לביצוע קווי היסוד שנקבעו לממשלה המסתמנת; כיצד אפשר להגדיל את תקציבי הרווחה, כמו הגדלה משמעותית של תקציב מערכת הבריאות.
ערן בר־טל
משרד הבריאות
מערכת הבריאות התמודדה בכבוד ובהצלחה עם מגפת הקורונה, בזכות עבודה מאומצת ומסורה של קופות החולים ובתי החולים. עם זאת, זה לא אומר ששר הבריאות הנכנס יוכל לנוח על זרי הדפנה. ההיפך הוא הנכון.
אחרי שמערכת הבריאות זכתה לשבחים ל"קופסאות" תקציב ולתוספות תקנים בתקופת הקורונה, היא עומדת בפני קיצוצים שהשר הנכנס יצטרך לעצור. בראשם הקיצוץ בתקני 600 צוותי רפואה שנוספו בתקופת הקורונה וכ-1,500 צוותי סיעוד.
אתגר כבד משקל נוסף הוא ההתמודדות עם הקורונה הנפשית, המכונה גם "המגפה שאחרי המגפה" ומלווה בזינוק בפניות לטיפולים נפשיים. זאת כאשר זמני ההמתנה לטיפולים נפשיים, בפרט לילדים, עמדו עוד לפני הקורונה על חודשים ארוכים ועד לתקופה של שנה. לפי המלצת איגוד הפסיכיאטריה, יש צורך בתוספת של 550 מיליון שקל על מנת להפעיל "משמרת שנייה" במרפאות בריאות הנפש, להגדיל את מיטות האשפוז הפסיכיאטריות ב-5% ולהגדיל ב-10% מיטות ייעודיות למשל ביחידות להפרעות אכילה.
בנוסף, השר ניצן הורוביץ צפוי להיות זה שיחתום על הסכם שכר הרופאים הבא. ההסכם הקודם פג ב-2020 והדריכות בקרב הרופאים לקראת ההסכם החדש עולה. כזכור ב-2011 לווה המשא ומתן מול הרופאים בשביתות ממושכות והפגנות שפגעו בעבודת מערכת הבריאות. לא מדובר רק בתוספות שכר אלא בנושאים כבדי משקל, בראשם קיצור תורנויות המתמחים שנמשכות 26 שעות, מניעת שחיקה, מחסור ברופאים ורופאות במקצועות מסויימים או בפריפריה ועוד.
מעבר לכך, "הזקנה שבמסדרון" מחכה עדיין לשר הבריאות החדש שיידרש לממש את המלצות "ועדת טור-כספא" לחיזוק הרפואה הפנימית. המלצות שכוללות תוספת של כ-450 תקנים למחלקות הפנימיות ותוספת מקצועות נוספים כמו פיזיותרפיסטים ועו"סים. לצד שינוי סטנדרט האשפוז, כך שלא יהיו יותר משני חולים בחדר במחלקה פנימית.
צריך לזכור שמערכת הבריאות מתמודדת כבר שנים עם מחסור כרוני בתקציבים, שמוערך על ידי גורמים שונים בסכומים שונים שבין 5 מיליארד ל-12.5 מיליארד שקל. תוצאה של שחיקה ארוכת שנים בתקציבים שמוקצים לבריאות. שחיקה זו משפיעה גם על אתגרים כמו תוספת מיטות אשפוז, במדינה שהיא אחת השיאניות במספר המיטות הנמוך לנפש, והגדלת תקציב סל התרופות.
השר יידרש לשים דגש גם על מערך בריאות הציבור במשרד הבריאות, פן משמעותי בעבודת המשרד שהתמקד בשנה וחצי האחרונות בעיקר בטיפול במגיפת הקורונה, אך עוסק בשגרה בנושאים שהם ליבת פעילות משרד הבריאות: מלחמה בעישון ובהשמנה, קידום בריאות וחיסוני ילדים.
מיטל יסעור בית-אור
משרד הדתות
לא מעט הכרעות בנושאי דת ומדינה צפויות לעלות על שולחן ממשלת בנט־לפיד. לראשונה מאז 2015, לא יהיו חברים בה ח"כים חרדים, ובה בעת חברי מפלגות דוגמת ישראל ביתנו, מרצ והעבודה יקדמו חוקים ליברליים. הציבור הישראלי יגלה אהדה כלפי רבות מיוזמות החקיקה המוצעות - אבל חלקן צפויות לעורר תרעומת רבה.
האתגר הראשון במעלה של משרד הדתות יהיה העמדת נציג דתי לאומי כמועמד לראשות הרבנות הראשית. ב־2023 יתקיימו הבחירות לרבנות, ובארגונים הליברליים מחממים כבר עתה את המנועים.
כעת, כשהחרדים באופוזיציה, התעוררה הזדמנות כמעט יחידה במינה למנות לתפקיד רב מהציונות הדתית. המועמד הטבעי הוא יו"ר ארגון צהר, הרב דוד סתיו, שהתמודד בבחירות הקודמות, אך הפסיד לרב דוד לאו.
בראיון שנערך לאחרונה לא שלל הרב סתיו ריצה מחודשת לתפקיד. האתגר כעת יהיה למנות כמה שיותר רבני ערים בעלי השקפת עולם ליברלית יחסית, על מנת להשפיע על האיזון בגוף הבוחר.
סוגיה אחרת שבה יטפל משרד הדתות, ואקוטית לא פחות, נוגעת לתחום הכשרות. בשנים האחרונות סופגות הרבנות הראשית והמועצות הדתיות ביקורת קשה על האופן שבו הן מעניקות תעודות כשרות לבתי עסק. בעבר עלתה דרישה להפוך את הרבנות לפתוח את השוק לגופי כשרות חדשים, וכעת נוצר פתח לרפורמה בתחום שתסייע לחזון זה לקרום עור וגידים.
אי אפשר לדבר על אתגרי משרד הדתות בלי להתייחס לסוגיה נפוצה מאין כמותה - הגיור. בעבר ניסו גורמים מתונים לבצע שינויים במערך הגיור הממלכתי כך שכל רב עיר יוכל לגייר כרצונו, וכך לאפשר לגורמים מקלים לחדור לתחום - בניגוד לדיינים הקיימים, שנתפסים כמי שמערימים קשיים בדרכם של המתגיירים. מצד מפלגת העבודה ומרצ ייתכן שיגיעו דרישות להכרה גם בגיור רפורמי וקונסרבטיבי, הנחשבים שנויים במחלוקת.
בוערות ככל שיהיו סוגיות אלו הנמצאות באחריות משרד הדתות, הן כמובן לא הסוגיות היחידות בנושאי דת ומדינה שיעסיקו את הממשלה הבאה: תחבורה ציבורית בשבת, מתווה הכותל והיחס עם יהדות התפוצות - אלו רק חלק מהנושאים העלולים להצית לקרבות של ממש על אופייה של מדינת ישראל.
חנן גרינווד
משרד הפנים
כניסתה של איילת שקד תידרש לעצב את מדיניות משרד הפנים בשורה של נושאים החל מחוקי עזר עירוניים, כולל גיבוש עמדה לגבי פעילות של עסקים בשבתות ברשויות המקומיות, לצד התנהלות מול סוגיית המסתננים הבלתי חוקיים השוהים בישראל, דרך רפורמות ומהלכים, שהחלו במשרד הפנים ותכליתם צמצום פערים בין רשויות וחיזוק השלטון המקומי.
נושא חשוב ומעניין בתחום אחריותו של משרד הפנים הוא קביעת גבולות מוניציפאליים בין רשויות. שר הפנים היוצא, אריה דרעי, החליט לאחרונה על ביטול האיחוד, שתוכנן בין הערים תל אביב-יפו לבין בת ים.
כמו כן, משרד הפנים קידם את החלטות הממשלה, שעסקו ברשויות מוחלשות וגם הוביל רפורמה ברישוי עסקים ושיתופי פעולה אזוריים בין רשויות מקומיות. עניין חשוב עבור שקד ומשרד הפנים, במיוחד לאור מבצע ״שומר החומות״, הוא מתן דגש לשיפור ניכר במידת המוכנות של הרשויות לשעת חירום, נושא שהוא בבחינת הצלת חיים של תושבים ברחבי הארץ. לצד זה, משרד הפנים עוסק לאחרונה בקידום תהליכי פיתוח כלכליים וארגוניים על ידי עידוד יזמות בשלטון המקומי והטמעת חדשנות ודיגיטציה ברשויות המקומיות.
כמו כן, משרד הפנים משקיע מאמץ רב בחיזוק ובהשבחת ההון האנושי בשלטון המקומי, באמצעות מהלכים להתייעלות ופיתוח ארגוני עם תכניות עתודה ובהן תכנית צוערים לשלטון המקומי. שקד תצטרך להחליט גם לגבי הרפורמה בתאגידים העירוניים והמשך חיזוק האגף לעדות לא יהודיות, מתוקף סמכותו של משרד הפנים לתקצוב ופיקוח על פעילותן של העדות הלא יהודיות בישראל.
יורי ילון
משרד החינוך
צמצום פערים, עובדי הוראה איכותיים וימי החופשה - אלה האתגרים של שרת החינוך הנכנסת ד"ר יפעת שאשא־ביטון.
בכניסתה לתפקיד היא תצטרך תחילה לשקם את כל מה ששיבשה שנת הקורונה, ובראש ובראשונה פערים לימודיים גדולים. מובן שגם פערים רגשיים הצטברו ולכן חייבים לשים דגש על אירועים, על מפגשי אחר הצהריים ועל תנועות נוער, ולטפל מהשורש בתופעת השיימינג והחרם.
חלק נוסף, שאותו היא מכירה היטב, הוא ציבור עובדי ההוראה. במערכת החינוך סובלים ממחסור במורים מקצועיים במגוון מקצועות, ובהם אנגלית ומתמטיקה. אלו מורים שלמדו את תחום הדעת שהם מלמדים.
בד בבד, חייבים להעלות את דרישות הסף במכללות להוראה כדי שאת הילדים שלנו יחנכו מורים איכותיים. אי אפשר לנתק את נושא המורים מימי החופשה הרבים שלהם, שאינם תואמים את ימי החופשה של ההורים. מערכת החינוך חייבת לבצע ארגון מחדש בימי החופשה של התלמידים - למשל, יציאה לחופשה שבוע שלם לפני חג הפסח - כדי ששנת הלימודים תהיה שפויה יותר.
אתגר נוסף לשרת החינוך הבאה: להפוך את התלמידים לעובדים שיוכלו להצליח בשוק התעסוקה העתידי ובחיים בכלל - דבר שדו"ח מבקר המדינה מתח עליו ביקורת. בעולם שבו מקצועות נעלמים, מערכת החינוך צריכה לבצע שינוי ולהתאים עצמה לעתיד.
נועם (דבול) דביר
משרד הרווחה
אם הכל ילך כמתוכנן, אמור מאיר כהן לחזור ולכהן כשר הרווחה, תפקיד שכבר מילא בעבר. כפי שהוא יודע היטב, משרד הרווחה הוא אחד המשרדים הקשים ביותר בממשלה, מכיוון שעליו לטפל – בתקציב זעום – בשכבות החלשות ביותר באוכלוסייה. כהן צפוי לגלות שהבעיות לא התחלפו: שיעורי העוני עדיין גבוהים, ואף ממשיכים להאמיר לנוכח הפיטורים הרבים בחסות שנת הקורונה. יהיה עליו להמשיך במאמצים למיגור העוני, לתמוך במשפחות מעוטות יכולות ולהמשיך בתכנית הביטחון התזונתי.
נוסף על כך, עולה הצורך להדק את הפיקוח על מסגרות המטפלות בחוסים, בבעלי מוגבלויות ובנוער בסיכון; בחלק גדול מהן מתגלים מקרים מחרידים שמתרחשים בחסות הטיפול, ואחרות סובלות ממחסור בכוח אדם איכותי. חשוב לחזק גם את ארגוני המגזר השלישי, שמעניקים תרומות מזון, סיוע לנזקקים וטיפולים, אך לאחר שנת הקורונה רבים מהם נמצאים בקריסה תקציבית, וכן סובלים ממחסור במתנדבים.
בבד בבד, יהיה על השר כהן לעסוק גם במאבק על קצבת הנכות, שאותה דורשים ארגוני הנכים להעלות לגובה שכר המינימום; בהארכת תוחלת החיים, שמחייבת הקצאת משאבים נוספים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים; וכמובן מכת האלימות נגד נשים, שמצריכה יישום תוכניות ופרויקטים להצלת חיי אדם.
נועם (דבול) דביר
המשרד לביטחון הפנים
היעד המרכזי של השר הנכנס לביטחון הפנים הוא החזרת כוח ההרתעה של המשטרה ושיקום אמון הציבור בה - שני נכסים שנפגעו קשות בעקבות ההתפרעויות האחרונות בערים המעורבות. הכישלון בתפיסת שליטה על האירועים הציב בראש סדר העדיפויות את הגברת המוכנות המשטרתית; זאת, בדגש על הענקת האחריות לטיפול במשימות אלה למשמר הגבול, כגוף א־טריטוריאלי.
בד בבד, יידרש השר החדש לביטחון הפנים למנוע קיצוץ בתקציב המשטרה ולמצוא מימון להתעצמותה - הן בהיבט החקירתי/מודיעיני, והן ביכולת לבצע תוכניות בינוי של תחנות משטרה במגזר הערבי ולשדרג את התחנות הקיימות. כן יידרש השר הנכנס לקדם פרויקטים שונים בתחומי הדיגיטציה, ובהם: המשך פריסת מצלמות גוף לכלל השוטרים, ממשק שליחת התראה על שחרור אסירים מסוכנים, לרבות אסירים המוגדרים "אסירי אלימות במשפחה", ישירות לגורמים הרלוונטיים בתחנת המשטרה, והפעלת מערכות שליטה ובקרה של מערך הכיבוי וההצלה.
לנוכח העובדה שמחוללי הפשיעה עברו לרשתות החברתיות, יהיה על השר החדש לסמן את תחום הסייבר כזירה משמעותית להתעצמות. נוסף על כך, הוא יצטרך להמשיך להוביל מהלכי התייעלות, ובהם קיצוץ מטות והעברת תקנים לדרגי השטח.
במערך הכיבוי וההצלה מייחלים להתערבות השר בשינוי חוק הכבאות, שיכפיף את כלל הכבאים לדרג הפיקודי - ובכך ישים קץ למאבק של ארגון הכבאים במפקדיו, בגיבוי ההסתדרות. גם שירות בתי הסוהר צפוי להעסיק רבות את השר, שיידרש לשפץ את בתי הכלא ולהרחיבם, וכן לשפר את תנאי הכליאה בהתאם להחלטת בג"ץ בנוגע לשטח המחיה של האסירים.
איציק סבן
משרד התחבורה
תחבורה ציבורית ושיתופית על ראש שמחתה: את שרת התחבורה מירי רגב מהליכוד החליפה יו"ר העבודה מרב מיכאלי, שתטפל במשרד עם התקציב הרביעי בגודלו מבין משרדי הממשלה - קרוב ל־33 מיליארד שקלים.
הבעיות שיצרה הקורונה כמעט מאחורינו, אבל כבר מזמן ברור שללא קשר למגיפה הבעיות בתחום התחבורה, בעיקר בזו הציבורית, רק גברו. עם החזרה לשגרה מלאה שבו גם עומסי התנועה בכבישים. היעדר תחבורה ציבורית מוגברת לצד עלייה במספר כלי הרכב בכבישים - מהווים צרה משמעותית. שרת התחבורה הנכנסת תידרש קודם כל ליישם תוכנית מקיפה לשיפור התחבורה הציבורית לטובת כלל התושבים.
בה בעת, מיכאלי תצטרך ליישם תוכנית לשילוב תחבורה שיתופית שתקל את העומס בכבישים, לצד תוכניות לשיפור התשתית שנותנת עדיפות לתחבורה ציבורית. כמו כן, הגיעה העת להוציא לפועל את התוכניות הרחבות שפיתחו ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולאשר את התקנות השונות שמטרתן צמצום הקטל הנוראי בכבישים.
בתוך כך, משרד התחבורה קידם בשנים האחרונות תוכניות נרחבות לשיפור תשתיות, לשיפור מצב הרכבות והתאמתן לעידן המודרני וכן לקירוב הפריפריה, אבל כאמור התחבורה הציבורית עדיין רחוקה מלשרת את הציבור כפי שצריך.
לסיום, או בעצם לפני הכל, השרה החדשה נדרשת לקבל החלטה כי בראש פרויקטים יעמדו אנשי מקצוע, והשורות יתרעננו עם דגש על מומחים במקום מינויים פוליטיים.
שלומי דיאז
משרד התרבות
האתגר של שר התרבות יהיה, בראש ובראשונה, תודעתי: למצב את התרבות הישראלית במקום המכובד שלו היא כה ראויה, הרחק מהשוליים שאליהם דחקו אותה מקבלי ההחלטות במהלך משבר הקורונה.
בשנת המגיפה קרס עולם התרבות באחת, וירד המסך על התיאטרון, הקולנוע, המוזיקה, המחול והאמנות. אנשי התרבות מצאו את עצמם נאבקים על מקומם ועל מקום האמנות שלהם בחיי החברה.
כעת, עם פתיחתו של המשק בחודשים האחרונים והתמלאותם מחדש של הבמות, האולמות והגלריות, חשוב לעודד ולתמרץ את כל העוסקים במלאכה, בין שמאחורי הקלעים, בין שלפניהם ובין שבמושבי הקהל (טריוויאלי ככל שיישמעו הדברים: חשוב להבהיר למי שעדיין חוששים להגיע לאולמות, כי הישיבה בהם בטוחה לחלוטין).
כמובן, אי אפשר להתעלם מההיבט הכלכלי; דרושה הגדלה של תקציב התרבות על מנת להשיב את המוסדות שנפגעו מהמשבר לתפקוד מלא, ולהשיב לאיתנם את אנשי עולם התרבות, ובהם אמנים עצמאים רבים שלא זכו לתמיכה שכה נזקקו לה ונקלעו לקשיים.
בניגוד לקודמתו בתפקיד, שנקלעה לא פעם למשברי אמון חריפים עם אנשי עולם התרבות, בשנה החולפת הקפיד השר חילי טרופר להיאבק עבורם ועבור מטרותיהם. כעת, ההנחה היא שעם מינויו מחדש הוא צפוי להמשיך בקו בו פעל, לדבריו מתוך הבנה עמוקה שתרבות אינה מותרות או פינוק, אלא משאב חיוני שבלעדיו קשה לבני אדם בחברה מודרנית לשגשג ולשרוד.
מאיה כהן
משרד האנרגיה
קארין אלהרר מ"יש עתיד" תקבל את משרד האנרגיה ותצטרך להיכנס לנעליים גדולות במיוחד. השר היוצא, יובל שטייניץ, הפיח רוח חדשה במשרד. בתחומי איכות הסביבה והאנרגיה, הקשורים זה בזה במבחן התוצאה, נקבע בקווי היסוד של הממשלה המסתמנת "כי הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, תוך התייחסות לאתגרים הגלובליים, ותוך הכרה בעוצמתו ודחיפותו של משבר האקלים.
הממשלה תוביל יעדים שאפתניים לצמצום הפליטה הפחמנית בישראל במסגרת חוק אקלים שיכיל מנגנון תמחור פחמן. הממשלה תפעל לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה, להגנה על בעלי החיים, ולהגנה על הים והחופים.הצדדים מסכימים כי יש לפעול להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות וקידום צעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים, בכלל זה קידום תכנית אב למשק האנרגיה".
במילים אחרות, כמו בתחומים אחרים, השותפות בחרו שלא לנקוב ביעד כמותי ולהסתפק באמירה כללית. השר שטייניץ קבע יעד של 30% אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030. משרד האנרגיה גיבש תוכנית שאפתנית מאוד להשגת היעד הזה. ברור שהממשלה הנכנסת לא תוכל לאמץ יעד שאפתני יותר. השגת היעד הזה תיתכן רק על סמך הנחת השר השטייניץ שעל פני התקופה הזו יוצעו בשוק שיטות חדשות לאגירת אנרגיה.
המהלכים של שטייניץ כבר הביאו לירידה דרסטית בפליטות הפחמן. האסטרטגיה של השר היוצא כללה שיתופי פעולה בין לאומיים בענייני אנרגיה, לרבות משא ומתן מתקדם עם לבנון, שיתופי פעולה פוריים עם מצריים וירדן ועוד. במצב העניינים הזה, הטוב ביותר שאפשר לקוות בתחום הוא שמירה על המתווה הקיים.
ערן בר־טל
משרד התיירות
שר התיירות יואל רזבוזוב יתמודד עם שורה של קשיים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.
ענף התיירות נפגע משמעותית מהמשבר, ומי שספגו את המכה הקשה ביותר הם האנשים שמתפרנסים מתיירות הפנים. בה בעת, בתי מלון בערים הגדולות עדיין מתקשים לחזור לתפוסות הרגילות.
ישראל נכללת ברשימה מצומצמת מאוד של מדינות שלא מאפשרות לתיירים להיכנס לשטחן,
אף ששיעור התחלואה בארץ מהנמוכים בעולם. כמעט כל מדינות אירופה כבר פתחו את שעריהן, וכך גם ארה"ב ורוב מדינות יבשת אמריקה. מדינות רבות פתחו למחוסנים בלבד, מה שהיה יכול להעניק זריקת מרץ לענף התיירות בישראל.
עם זאת, עד עתה פיילוט כניסת התיירים בקבוצות מתנהל בצליעה ובאיטיות, מה שיצריך בדחיפות עבודה יסודית בנושא ומתן אפשרות לתיירים זרים להיכנס לארץ. בד בבד, יצטרך שר התיירות הנכנס לטפל בתשתיות התיירות בישראל ובשיווק מדינת ישראל כיעד תיירותי ברחבי העולם (מה שעבד טוב בתקופתו של השר יריב לוין עם שבירת שיא של יותר מ־4.5 מיליון תיירים בשנה), תוך מתן דגש על תודעת שירות ורמת מחירים סבירה של החופשות.
שמעון יעיש
משרד התפוצות
עיקר תפקידו של שר התפוצות החדש, נחמן שי, בתקופה הקרובה יהיה להיאבק בנחישות באנטישמיות הגוברת במדינות רבות ברחבי העולם.
מגיפת הקורונה ומבצע שומר החומות עוררו גל עכור ושקרי של אנטישמיות. כפי שפורסם ב"ישראל היום" בחודש שעבר, יש עלייה דרמטית ומדאיגה באנטישמיות בעולם בעקבות מבצע שומר החומות, שהתבררה מנתוני המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית.
שר התפוצות ואנשי משרדו יידרשו להתמודד עם המציאות המורכבת והקשה הזו, ועם החשש הגובר של חלק מהקהילות היהודיות בתפוצות לקיים אורח חיים יהודי. המשרד יצטרך לגבש דרך פעולה, שתעניק מענה לגילויי האנטישמיות.
אתגר נוסף של השר ומשרדו יהיה לאמץ את הזרמים השונים ביהדות בתפוצות ולגרום להם להרגיש רצויים. עם היציאה ממגיפת הקורונה במדינות השונות שבהן יש קהילות יהודיות, תידרש פעילות מוגברת ומעמיקה על מנת לייצר תוכן ייחודי ויצירתי, שיחזק ויחדד את הקשר של מדינת ישראל עם הקהילות בתפוצות. בה בעת, השר ומשרדו יידרשו למצוא פתרונות על מנת לשפר את הזהות היהודית בקרב הקהילות בתפוצות.
יורי ילון
המשרד להגנת הסביבה
בפני השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג יעמדו שורת אתגרים. כוח האדם קוצץ במהלך השנים האחרונות ובסיס התקציב של המשרד מספיק בקושי למימון הוצאותיו השוטפות. לכן הוא ניזון מתוספות חד-פעמיות שאינן קיימות בשנים ללא תקציב מדינה מאושר.
בסוגיית גמילת ישראל מדלקים מזהמים, יהיה צריך להביא לאישור הממשלה את היעדים והאסטרטגיה ארוכי הטווח לגמילת ישראל משימוש בדלקים פוסיליים ולמעבר לכלכלה יעילה, תחרותית ונקייה, שגיבש המשרד בשנתיים האחרונות. זאת בנוסף ל"חוק אקלים" שכבר מוכן - יחד עם ארגון "אדם, טבע ודין".
לגבי פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, על השרה זנדברג יהיה להוביל את העמדה התומכת בפינוי יזום של המתחם הפטרוכימי והכימי במפרץ חיפה תוך פיקוח הדוק על אופן הפינוי, וללחוץ כי הדבר ייעשה עוד לפני תום העשור.
כמו כן, התקרית החמורה של זיהום חופי ישראל בזפת מחודש פברואר מחדדת את ההכרח להשלמה דחופה של היערכות ומוכנות לאסונות אקולוגיים. בין היתר נדרש גיוס עשרות מיליוני שקלים לרכישת ציוד, ספינות, ותחנות תגובה לאירוע זיהום ים, וכן לשכנע את מערכת הביטחון להעמיד אמצעי התרעה ותצפית מוטסים.
בסוגיית הפלסטיק החד-פעמי, המשרד עשוי לקדם את האיסור על שימוש בכלים חד-פעמיים בגנים לאומיים ושמורות, כדי למנוע את הנזק הסביבתי.
דן לביא
משרד הכלכלה
משרד הכלכלה הוא אחד המשרדים המורכבים מבין משרדי הממשלה. אולי זו הסיבה לכך שהוא לא זוכה לסיקור תקשורתי על פועלו וביקורת עליו. המטרות הרשמיות של המשרד החשוב הזה, שהוקם כבר בשנתה הראשונה של המדינה, הן עידוד הצמיחה והתחרותיות.
חלק מהממשלות, כמו גם הממשלה הנכנסת, הצמידו לתפקיד את "התעשייה", כך שהוא משרד לכלכלה ותעשייה. יש בכך היגיון רב, אך רבים מהתעשיינים מתקוממים על כך שהם לא תופסים מקום מרכזי בעיסוקו של המשרד הזה.
בפני השרה הנכנסת, אורנה ברביבאי, עומדים אתגרים לא פשוטים. היא תצטרך ללמוד את המשרד ולקחת לצדה אנשים מקצועיים – את הטובים שבמשרד וגם מחוצה לו, את אלה המחויבים לפעול למען שוק תחרותי והגברת הצמיחה, גם באמצעות תעשייה.
ערן בר-טל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו