האידיוט המקורי בכלל לא היה טיפש – אבל הוא באמת לא השתתף בבחירות

אם לא הלכתם להצביע, האם זה הופך אתכם לאידיוטים?

התשובה הקצרה היא שלא. לפחות לא בדיוק. אבל מאחורי הבדיחה הזאת מסתתר סיפור אמיתי על מילה בת יותר מאלפיים שנה, ועל חברה שבה להישאר מחוץ לפוליטיקה נחשב כמעט לבזבוז של האזרחות.

המילה "אידיוט" מגיעה מיוונית עתיקה, מהמילה idiōtēs. אלא שביוון היא לא תיארה אדם טיפש. המשמעות הבסיסית הייתה אדם פרטי, כלומר מי שאינו בעל תפקיד ציבורי או מקצועי מסוים. המילה עצמה קשורה ל-idios, שפירושה דבר ששייך לאדם עצמו או דבר פרטי. עם הזמן היא שימשה גם לתיאור אדם מן השורה, חובבן או מי שחסר ידע מקצועי.

וכאן נכנסת הדמוקרטיה האתונאית.

באתונה של המאה החמישית לפני הספירה, עבור מי שנחשב אזרח, החיים הפוליטיים לא היו משהו שרואים במהדורת החדשות פעם בכמה ימים. הם היו חלק מהחיים עצמם. אזרחים גברים יכלו להגיע לאספת העם, לדבר, להתווכח ולהצביע על נושאים כמו מלחמה, שלום ומדיניות. במוסדות אחרים אזרחים שימשו כשופטים, כחברי מועצה ובתפקידים ציבוריים שונים.

כמובן שזו לא הייתה דמוקרטיה במובן שאנחנו מכירים היום. נשים, עבדים ותושבים זרים לא נהנו מאותן זכויות פוליטיות. למעשה, רק חלק מהאוכלוסייה היה רשאי להשתתף במשחק הדמוקרטי. אבל דווקא בגלל זה, מאזרח שכבר קיבל את הזכות הזו הייתה ציפייה להיות מעורב בענייני העיר.

עד כמה הציפייה הזאת הייתה חזקה אפשר להבין מנאום ההספד המפורסם של פריקלס, כפי שתיעד אותו ההיסטוריון תוקידידס. פריקלס מתגאה בכך שבאתונה אדם שאינו מתעניין בענייני הציבור אינו נתפס רק כאדם ששומר על ענייניו לעצמו, אלא כאדם "חסר תועלת".

ופה נולד אחד המיתוסים האינטרנטיים הכי מוצלחים על המילה "אידיוט".

נהוג לספר שהיוונים פשוט קראו למי שלא הצביע "אידיוט". זה קצת יפה מדי מכדי להיות מדויק. Idiōtēs לא הייתה מילה ספציפית לאדם שלא הצביע, ולא כל מי שנע דר מאספה זכה מיד לכינוי. אבל יש חיבור אמיתי בין שני הדברים. המילה תיארה אדם פרטי שלא לוקח חלק בענייני הציבור, ובתרבות האתונאית השתתפות בענייני העיר נחשבה מרכיב חשוב מאוד באזרחות.

כלומר, הבדיחה שאנחנו מספרים היום קצת מסובבת את ההיסטוריה, אבל היא לא נולדה משום מקום.

מסלול של מילה

כשהמילה עברה ללטינית, idiota עדיין יכלה לתאר אדם רגיל או מי שאינו מומחה. בתקופות מאוחרות יותר היא קיבלה גם משמעות של אדם חסר השכלה או ידע. משם היא עברה לצרפתית העתיקה ולאנגלית, והמשמעות השלילית הלכה והתחזקה, עד שבסופו של דבר קיבלנו את ה"אידיוט" במובן שאנחנו מכירים היום – אדם טיפש או חסר שיקול דעת.

זה מסלול די מדהים למילה אחת: היא התחילה בתור "אדם פרטי", הפכה בהדרגה ל"אדם שאינו מומחה", משם ל"אדם חסר השכלה", ולבסוף הפכה לעלבון.

אבל אולי הדבר המעניין ביותר בסיפור הוא בכלל לא האטימולוגיה, אלא הרעיון שעומד מאחוריה: באתונה העתיקה, לפחות באידיאל שהחברה הציגה לעצמה, אזרחות לא הייתה רק זכות לקבל משהו מהמדינה. היא דרשה גם השתתפות.

כמעט 2,500 שנה אחר כך, הדמוקרטיות שלנו שונות לחלוטין – וטוב שכך. אבל השאלה שהאתונאים הציבו עדיין רלוונטית: אם יש לכם אפשרות להשפיע על המקום שבו אתם חיים, למה לוותר עליה?

אז לא, מי שלא מצביע הוא לא "אידיוט" לפי ההגדרה היוונית העתיקה. אבל בפעם הבאה שמישהו אומר שאין לו שום עניין בפוליטיקה, אפשר לפחות לספר לו שהיוונים ניהלו את הוויכוח הזה לפני אלפי שנים - ובהחלט לא התלהבו מאדישות.