‏קללות, פתקים פסולים ומצלמות נסתרות: הסודות של עובדי הקלפי

‏ארבעה עובדי ועדות קלפי במערכות בחירות קודמות, בהם יו"ר קלפי, מפקח טוהר הבחירות, מאבטח ומשקיפה, שיתפו אותנו בחוויות מיום הבחירות בישראל. הנה כמה תובנות וסיפורים מעניינים במיוחד ששמענו מהם:

“שלא יתגרשו בטעות"

הם מעידים שישראלים שמגיעים לקלפי מרשים לעצמם לא רק לבחור, אלא גם להפוך את זה למסע לחצים על אחרים למי להצביע.

"האנשים שעובדים בקלפי הם בובות בחלון ראווה, אז אנשים שנכנסים לקלפי מרשים לעצמם להגיד מה שהם רוצים, להתנהג איך שהם רוצים, לדבר איך שהם רוצים", מתאר מאבטח הקלפי חיים כהן.

יו"ר הקלפי דורין אלכזוב מספרת שנחשפה לזוגות שמתווכחים למי להצביע. כהן מספר על מקרה שבו ילדה נכנסה עם אביה לקלפי, ולאחר מכן אמרה לאימה איזה פתק הוא שם במעטפה, מה שהוביל לצעקות וקללות.

גנבי הפתקים

הנושא הבוער ביותר הוא ניסיונות לשיבוש ההצבעה.

המשקיפה חנה קומפל, שעובדת בקלפיות יותר שנים מכפי שרוב קהל הקוראים שלנו חי, משחזרת כיצד תפסה מצביעה שהכניסה לתיקה פתקים של מפלגות מתחרות, כדי למנוע הצבעות להן, ואת הפתקים של המפלגה שהיא תומכת בה הניחה בראש כל הערמות, כדי ליצור למעשה את הרושם שזו המפלגה היחידה שאפשר או צריך להצביע לה.

אלכזוב מציינת מקרים של השחתת פתקים: "היו המון סיטואציות שפסלו פתקים – בעיקר קשקשו על הפתקים של המצביעים שאחריהם" – ולפי החוק בישראל, פתק מקושקש הוא פתק פסול, ועובדי הקלפיות צריכים לזרוק אותם לפני שמצביעים תמימים יכניסו אותם למעטפות ולמעשה יבזבזו את הצבעתם. כהן מציין מקרה של פתק שעליו צויר איבר מין גברי. שניהם מוסיפים דוגמאות לקללות וגסויות ששורבטו על פתקים.

“ג’ירפה באמצע איילון"

גם אחרי שהקלפיות נסגרות ומתחילה ספירת הקולות, עדיין יש התנהלות פסולה. כהן משחזר מקרה שבו ראה חברי ועדת קלפי מחליפים פתק. “כדאי מאוד שיהיו מצלמות בספירה", הוא אומר.

נגר מספק את התשובה הישירה לכך כשהוא מספר ש‏כדי להתמודד עם אי-סדרים, מפקחי טוהר בחירות כמוהו אכן מצוידים במצלמות כיס – אך גם זה מלווה בתקלות; ראשית, המצלמות המיועדות לנשיאה בכיס החולצה בדומה לעט מחממות מאוד את החזה, עד כדי כך שהוא מכנה אותן "גחלים". בנוסף, הוא מספר שנאלץ לחבר את המצלמה למטען נייד בזמן הספירה: "עמדתי כמו איזה יוצר תוכן שראה עכשיו ג'ירפה באמצע איילון, צילמתי את כל הבחירות וגם התבשלה לי היד על הדרך".

אני הולך!

נסיים בעוד שתי אנקדוטות על בוחרים מוזרים.

במקרה הראשון, שעליו מספר כהן, אדם שהגיע להצביע ב-2003, כאשר הפורמט היה שתי מעטפות שבאחת שמים פתק לראש הממשלה ובמעטפה השנייה שמים פתק למפלגה, שלשל את המעטפות לקלפי – ואז הבין שהכניס כל אחד מהפתקים למעטפה הלא נכונה וביקש להוציא אותן כדי לתקן. כמובן שזה היה בלתי אפשרי, והקולות שלו נשארו פסולים בשל הבלבול.

אבל המקרה המוזר ביותר בלקט הזה הוא אחד שעליו מספרת אלכזוב: “מישהו בא, לא ידע כנראה עד הדקה ה-90 מה הוא רוצה להצביע, פתאום הוא יוצא ואומר ‘עזבו, אין לי כוח. גם ככה הכל חרא במדינה הזו’ – והלך".

טיפים מעובדי קלפיות מנוסים

‏לסיום, העובדים הוותיקים מספקים עצות למי שמתכנן לעבוד באחת הקלפיות: קומפל אומרת שזה תפקיד שבנוי למי שאוהב אנשים ומסוגל לעמוד בסבלנות בכל ההתנהגויות האופייניות למצביעים הישראלים; ונגר ממליץ להביא אוכל קל שאפשר לנשנש בהפסקות קצרות מאות, של דקה בודדת פה ושם, ולא לעשות אימון רגליים ביום שלפני.

בימוי והפקה: אלדד חממי, יובל עבדו
צילום: אמיר סוני
עריכה: יהונתן שרעבי