הדיל שהוצע לסמוטריץ': מיליארדים לרשות הפלסטינית תמורת הסרת סנקציות

שני בכירים ברשות הפלסטינית פנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' והציעו לו כי יפעלו להסרת הסנקציות נגדו באירופה, ובתמורה הוא ישחרר לרשות את המיליארדים שהקפיא מאז נכנס לתפקידו. הפנייה החריגה הגיעה לפני ארבעה חודשים, על רקע המצוקה הכלכלית של הרשות הפלסטינית ולאור הצעדים שנוקט נגדה סמוטריץ', שמעכב במשרד האוצר כמעט 11 מיליארד שקלים מעזה ומיו"ש.

לאורך השנים האחרונות פרסמנו את נתיב הכסף המחודש. בין היתר, מהכספים שחילט לרש"פ הועברו 3.1 מיליארד שקלים למשפחות נפגעות טרור, כמעט שני מיליארד הועברו לחברת החשמל כדי לכסות את חובותיה של הרשות לאורך השנים, ובשתי קופות נפרדות נותרו שבעה מיליארד מכספי עזה וארבעה מיליארד מכספי הרשות הפלסטינית ביו"ש.

בעוד שעל כספי עזה אין לחץ לשחרור, הרשות וכן גורמים בעולם מפעילים לחץ על ישראל לשחרר את המיליארדים כדי להקל את המצוקה התקציבית שאליה נקלעה הרשות ביו"ש.

ד"ר מחמוד אל-הבאש, יועצו של מחמוד עבאס, וחוסיין א-שייח, סגנו של היו"ר ואף יורשו המסתמן, פנו לאדם בסביבתו של סמוטריץ' באמצעות עוזרו של אל-הבאש, חמזה דענא, עם ההצעה הבאה: השניים יחתמו על מכתב נגד הסנקציות שמוטלות על סמוטריץ' באיחוד האירופי ובמדינות נוספות כמו בריטניה וצרפת, ויבקשו להסירן.

בתמורה נדרש סמוטריץ' לשחרר את הכספים הנצורים, או לכל הפחות חלק מהם, כדי להקל בתשלום המשכורות. השיחות שהתקיימו בין הצדדים והשליחים הובילו למבוי סתום. סמוטריץ' סירב לעסקה שהונחה בפניו.

הלחץ הכלכלי מתרחב

ומה מאחורי הקלעים? למעשה, הלחץ על הרשות דרך המערכת הפיננסית מצטרף ללחץ בשני אפיקים נוספים שסמוטריץ' מפעיל. לאחר 7 באוקטובר צומצמה כניסת הפועלים הפלסטינים מיו"ש, ולא חודשה עד היום בהיקפיה הקודמים, משום שפועלים זרים תופסים את מקומותיהם - כ-196 אלף עובדים זרים עד כה.

בנוסף, סמוטריץ' מונע גם את המשך השיפוי לבנקים הישראליים שיעבדו מול הבנקים הפלסטיניים ובכך יניעו את הכלכלה הפלסטינית. דיווחנו על כך בהרחבה מעל גבי עיתון זה בחודש האחרון.

כזכור, בשל הנגיעה של המערכת הפיננסית הפלסטינית בטרור, בעולם לא עובדים מולה ישירות והבנקים הישראליים משמשים לאורך השנים מתווכים. אלא שהבנקים הישראליים מסרבים לקחת עוד את הסיכונים על גבם, וסמוטריץ' דורש תיקונים מהמערכת הפלסטינית בתמורה להמשך ההסדר.

כך הצטברו המיליארדים

באופן הזה, יש לציין, כל ממשלה שתבוא תתקשה מאוד להמשיך את השיפוי לבנקים ואת ההסדר הקיים, שכן התשתית העובדתית על הקשר בין המערכת הפיננסית הפלסטינית לטרור כבר נבנתה על בסיס נתונים מצטברים במשרד האוצר.

איך הצטברו מיליארדים בקופה הפלסטינית באוצר? מאז תחילת המלחמה מקזז סמוטריץ' לרשות 275 מיליון שקל - כספים שהועברו לעזה מהרשות ערב המלחמה.

בנוסף, מאז מאי 2025, אז קידמה הרשות סנקציות אישיות על סמוטריץ' במדינות אירופה, הוא בולם באופן הרמטי את העברת הכספים בכלל לרשות ומשתמש בקופה כאמור לחובותיה למשפחות נפגעות טרור ולחברת החשמל.

מאחורי הקלעים מודים בסביבת סמוטריץ' כי לצעדים הכלכליים נלוות גם אזהרות ביטחוניות מהשב"כ ומצה"ל, שמזהירים מפני קריסת הרשות והתיאום.

האזהרות הביטחוניות

בהערכות מצב ביטחוניות עולים גם החששות באופן פומבי יותר, וכן החשש מפני הידרדרות המצב הביטחוני ביו"ש בעקבות המצב הכלכלי המידרדר אף הוא.

אולם אצל סמוטריץ' הודפים את הטענות וטוענים כי רשות במצוקה דווקא עסוקה בהישרדות ולא במתקפות, בניגוד לאמירות מצד גורמי ביטחון.

אחת ההשלכות של טבעת החנק הכלכלית שהניח סמוטריץ' על צווארה של הרש"פ באה לידי ביטוי בעסקאות הנדל"ן הגדלות בהיקפן ביו"ש, בין היתר בחברון. יותר ויותר פלסטינים מוכרים את בתיהם כדי לעמוד בנטל הכלכלה הפלסטינית הקורסת.

מהצד השני, שוק הבנייה הישראלי חווה אף הוא מהפך במעבר מידיים עובדות פלסטיניות ומשיטות בנייה ישנות לבנייה מודולרית ומהירה יותר באמצעות עובדים ממדינות זרות.