הברית עם ארה"ב נסדקת – האם ישראל ערוכה ליום שאחרי טראמפ?

בזמן שבאירופה ישראל מנהלת קרב בלימה נגד מדיניות חרם הולכת ומתרחבת גם מצד מדינות שנחשבו עד כה ידידות משמעותיות של המדינה היהודית, נדמה כי בירושלים מתעלמים לחלוטין מהאתגר האמריקני שלפתחנו.

הברית עם ארה"ב תחת הנשיא טראמפ סיפקה ומספקת לישראל גב מדיני ברור בכל החזיתות ובולמת יוזמות נגדנו במועצת הביטחון של האו"ם, אולם יכולתה של ישראל להבטיח גיבוי מדיני וביטחוני מארה"ב עומדת בפני אתגר מתעצם, על רקע שחיקת התמיכה הציבורית בה.

הודעותיו האחרונות של נתניהו ביחס להפסקת הסיוע האמריקני לישראל ומעבר למדיניות מימון עצמאית הן ניסיון משמעותי לבלום את המגמות שכבר זוהו נגד ישראל בדעת הקהל האמריקנית.

בראיונות שונים הבליט נתניהו את הנושא הזה כדי לעקר את הביקורת, לצד התנערות חוזרת מאירועי אלימות ביו"ש מצד יהודיםם שמייצרים אף הם קו שבר מסוכן ומשמעותי בעולם.

השר שהיה ממונה כמעט בלעדי על תחזוק היחסים עם הבית הלבן, רון דרמר, פרש מתפקידו, ונראה שהברית האסטרטגית נותרה בטיפול בלעדי של רה"מ כעת, אך ללא עוגנים לבאות.

האתגר הדמוקרטי

סקר "גאלופ" שפורסם ב־27 בפברואר 2026 המחיש את השינוי: שיעור האמריקנים המחזיקים בעמדה חיובית כלפי ישראלים ירד מ־68% ב־2023 ל־46% בלבד.
במקביל, היחס החיובי לשטחים הפלסטיניים עלה מ־26% ל־37%. הנתונים מצביעים על סביבה ציבורית פחות נוחה למקבלי ההחלטות בוושינגטון המבקשים לתמוך בישראל.

המשמעות הביטחונית מתחדדת כאשר בוחנים את הנתונים לצד התנהלותם של נבחרי הציבור. הסנאטור הדמוקרטי מג'ורג'יה ג'ון אוסוף, אשר מתבטא בקביעות נגד סיוע לישראל, נשאל לאחרונה בעימות לקראת בחירות האמצע על תמיכתו בחסימת משלוח נשק לישראל ועל הטענות שהיא מבצעת רצח עם.

בתשובתו אמר כי שאלת הכוונה להשמיד קבוצה לאומית או אתנית היא עניין להכרעת בית הדין הפלילי הבינלאומי, אך טען שאין לו ספק שכוחות ישראליים הפרו את דיני הלחימה.

>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

דוגמה אחרת - בעימות על מושלות פנסילבניה נשאל המושל הדמוקרטי ג'וש שפירו על הפער בין תמיכתו בישראל לבין עמדות מצביעי מפלגתו. שפירו הביע הזדהות עם הישראלים ועם הקהילה היהודית, אך הבחין בין תמיכתו לבין התנגדותו לנתניהו כשאמר: "אני חושב שהוא הוביל את ישראל לדרך מסוכנת מאוד ומבודדת".

זו דוגמה הממחישה את האתגר הניצב בפני תומכי ישראל במפלגה הדמוקרטית: הצורך להגן על השותפות עימה מול ציבור שחלק ניכר ממנו מתנגד לסיוע בפועל.
"לדבר בשני קולות"

רותם אורג־קליסקי, מומחה לפוליטיקה אמריקנית ומנהל עמותת LIBRAEL, אומר: "סכנת אובדן הברית עם אמריקה היא איום על הביטחון הלאומי שלנו. אי אפשר לבנות מדיניות על התקווה שהקונצנזוס הישן יחזור בלי להסביר לציבור האמריקני מה הוא מרוויח מהשותפות איתנו.

"ישראל צריכה לדעת לדבר בשני קולות: לקדם שיתופי פעולה ביטחוניים וטכנולוגיים שמחזקים גם את אמריקה, ובמקביל להראות לציבור הליברלי שתמיכה בביטחון ישראל עולה בקנה אחד עם מחויבות עמוקה לזכויות אדם".

אלא שמעיון במצעי המפלגות, נראה שהאתגר האמריקני נפקד מסדר יומן. כמעט שאין בהן מדיניות מפורטת להתמודדות עם המציאות, או אף כהיערכות לאפשרות שבבחירות 2028 ייבחר נשיא דמוקרטי.

במפלגת ישר! מתחייבים לבסס את מעמדה של ישראל בעולם ומציעים תוכנית למשיכת הון אנושי בתחומי מפתח. עם זאת, בתוכנית שנבחנה אין התייחסות למשבר האמון עם ארה"ב או פירוט של צעדים לשיקום הקשרים עם המפלגה הדמוקרטית.

במפלגת הדמוקרטים מזכירים את שיקום היחסים עם ארה"ב באמירה אחת בלבד שגם היא מתייחסת לאתגרים האזוריים: "נוביל מהלך אזורי רחב יחד עם ארה"ב".

מפלגת ביחד, מציעה להיאבק בהשפעה עוינת נגד ישראל ולהקים גוף הסברה לאומי תחת משרד רה"מ, אך לא ברור כיצד ייבנו הקשרים עם ההנהגה והציבור האמריקניים, ובפרט עם המחנה הליברלי.
לעומת זאת, מפלגת ישראל ביתנו, הקדישה פרק שלם למדיניות חוץ, אך ארה"ב אינה מוזכרת בו.

במצעי מפלגות הימין המצב חמור עוד יותר: במצע הציונות הדתית לא נמצאה התייחסות לאתגר. לליכוד, לעוצמה יהודית ולמפלגות החרדיות אין כלל מצע מעודכן, וכך גם לא אצל וינטר או הנדל וזליכה - כך עולה מבדיקת עמותת LIBRAEL.

"ארה"ב משתנה"

אורג־קליסקי אומר: "אנחנו בוחנים תוכניות לאיראן ולעזה, אבל כמעט לא דורשים תוכנית ליחסים דיפלומטיים עם המדינה שהסיוע והגיבוי שלה חיוניים לביטחון הלאומי שלנו, לשגשוגנו הכלכלי ולמעמדנו הבינלאומי.

"ארה"ב משתנה לנגד עינינו. המעמד שלנו יורד בעקביות בדעת הקהל ובקרב מקבלי החלטות. כל מפלגה חייבת להסביר לרפובליקנים ולדמוקרטים, בנפרד, כל אחד בשפה ובערכים שמדברים אליו, מדוע הברית איתנו משרתת גם אותם.

"ממשלות ישראל לאורך השנים, ניהלו את היחסים עם ארה"ב על בסיס הנחות יסוד שהתגבשו בשנות ה־80, ובראשן התפיסה שהתמיכה בישראל מובטחת. כיום מתבטאת תפיסה זו בהישענות יתר על הקשר האישי עם הנשיא טראמפ. הזנחת הקשרים עם גורמים בשתי המפלגות - כבר פוגעת ביכולתנו לבנות אמון עם מי שעשויים להוביל את ארה"ב בעתיד. השבר קיים ומעמיק לנגד עינינו, ובאחריות המדינה לשקם את התמיכה בישראל".