התייצבותם של יוצרים ותסריטאים מאחורי יוצרי הסרט "נז"א" החזירה אותי שנים לאחור.
בפסח תשס"ב, מחבל מצוייד בחומר נפץ נכנס למלון "פארק" בנתניה, בו חגגו כ-250 אורחים את ליל הסדר. הוא פוצץ עצמו וגרם למותם של 30 מסובים, חלק ניכר מהם שורדי שואה. בנוסף נפצעו למעלה מ-160 אחרים. קורבנות אלה נוספו ל-75 נרצחים אזרחים ו-26 חיילים שנהרגו באותו חודש. היה זה שיאה של האינתיפאדה השנייה בה נרצחו למעלה מ-1,100 ישראלים ונפצעו אלפים.
בעקבות זאת יצא צה"ל למבצע "שומר החומות" שכלל ייבוש חממת הטרור בג'נין. אלפי חיילים בסדיר ובמילואים התגייסו בעיצומו של חג הפסח, עזבו את משפחותיהם - הורים, נשים וילדים - ונחלצו למשימה שאלמלא היא היינו ממשיכים לטבוע בים של דמים של אזרחים תמימים.
"הצד הפלסטיני"
בקרב בג'נין נפלו 23 לוחמים וכ-100 נפצעו. הדבר לא היה מחויב המציאות. צבאות אחרים היו מסיימים את המבצע באפס נפגעים. הם היו מפציצים את המחנה על יושביו במקום לסכן את החיילים בכניסה למאורת הנחשים. בעקבות הקרב יצר מוחמד בכרי את הסרט "ג'נין ג'נין", אותו כינה "דוקומנטרי", שנועד לדבר "להשמיע את הצד הפלסטיני".
הסרט האשים את חיילי צה"ל בביצוע פשעי מלחמה מן המזוויעים ביותר. בכרי לא הסתפק בהבאת גרסאותיהם של יושבי המחנה אלא אף המחיש את טענותיהם. כך, באחת האפיזודות, נראו טנקים ונגמ"שים דורסים פצועים פלסטינים, בדיעבד התברר שבכרי הדביק שני סרטים שונים - טנקים נוסעים, ופצועים פלסטינים - שלא היה כל קשו ביניהם.
בעקבות כך יצאו הלוחמים שחזרו מהתופת בג'נין ומשפחותיהם של הלוחמים שלא שבו במאבק ממושך לטיהור שמם. ליוויתי אותם במסעם הארוך להשיג צדק.
גם אז, כעתה, יצאו יוצרים ותסריטאים בהמוניהם ובראשם "פורום היוצרים הדוקומנטריים", לתמיכה בבכרי. הם עשו כן גם כשהוכח שההאשמות בסרטו הם עלילת דם.
כמו הסרט "נז"א", גם "ג'נין ג'נין" זכה בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים. צפיתי בסרט. מעבר לעיוות ההיסטורי זהו פשוט סרט גרוע וברור שהפרסים לא ניתנו לו בשל איכויותיו האמנותיות. בעצומתם תוקפים היוצרים את מי שמבקרים את הסרט מבלי שצפו בו. אותה טענה ניתן להשמיע נגדם. יתר על כן, מהפרומו של הסרט וממידעים שיצאו מפסטיבל וונציה ניתן ללמוד על כמה ממגרעותיו. האירועים בסרט מוצגים כסיפור מנותק. לא התרחש הטבח בשבעה באוקטובר וחמאס אינו מתכנן סבב שני.
זאת ועוד, בניגוד לסרטו של בכרי, המרואיינים ב"נז"א" מופיעים כצלליות ואינך יכול להעמיד את גרסאותיהם במבחן או אף לוודא שהם מרואיינים אותנטיים. יוצרי הסרט גם לא טרחו להביא גרסה נגדית ואף לא אפשרו לבחון את הטענות שהועלו.
זאת ועוד, אמנם אינני משתייך לבראנז'ה אך כקורא עיתונות מן השורה היה צפוי שאכיר את המאורות הגדולים שזוכים בתוך שנה אחת באוסקר ובפרס של אחד מפסטיבלי הסרטים המובילים.
אני מרשה לעצמי להטיל ספק בכך האמנם רק איכויותיהם של הסרטים הביאו ליוצריהם את הפרסים. באותה מידה אני מרשה לעצמי להטיל ספק האם הקהל שנכח בטקס חלוקת הפרסים, ואשר דווח שמחא כפיים באורך חסר תקדים, הריע לסרט עצמו ולא להשחרה של מדינת ישראל.
הכותב הוא סגן נשיא כבוד של האגודה הבינלאומית לחירות דתית ויו"ר הוועדה לקשרים אקדמיים בינלאומיים של המרכז האקדמי פרס
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
