בדרך לנורמליזציה? המדינה שהפתיעה ומתקרבת לישראל בחסות הסיוע הביטחוני

התלקחות הזירה התימנית בגבולה הדרומי של סעודיה, וחמור מכך השתלטות החות'ים על צוואר הבקבוק של באב אל מנדב, הם מהלך איראני מתוחכם שנועד ללחוץ על טראמפ באמצעות מחירי הנפט לקראת בחירות האמצע לקונגרס על ידי מלחמה באמצעות פרוקסי מפתיע ונחוש, מבלי להכריז מלחמה ישירה.

הסעודים נתונים תחת לחץ גדול משלוש סיבות: האחת - חסימת מצר באב אל מנדב והפגיעו במתקני הנפט כמו הצינור ונמל ינבוע, השניה - ירי טילים אל מרכזי אוכלוסיה ושדות תעופה והשלישית - חשש אמיתי מפני ניסיון פלישה חות'י לשטח סעודיה עצמה. לפי מקורותינו באזור, הצבא הסעודי הזעיק לגבול הזה כוחות רבים והוא מרכז מתקפות אוויריות, בעיקר על ריכוזי הכוחות החות'ים הסמוכים לגבול.

בתחילת השבוע (שני) דיווחנו ב"היום" כי סעודיה פנתה לישראל בבקשת סיוע במלחמתה בחות'ים. לאחר הפרסום מסר גורם סעודי בכיר ל"היום" כי: "אנחנו במלחמה עם איראן למרות שזה לא מוכרז רשמית. איראן מפעילה את "אנאצר אללה" (החות'ים) נגדנו, כדי לחסום את הנתיב הימי השני (באב אל מנדב) ולהעלות את מחיר הנפט העולמי. אבל בנוסף, הם מכוונים גם לערעור הממלכה ולגרימת כאוס בכל במפרץ, מתוך המצוקה הפנימית שלהם והחשש שהמשטר שלהם בסכנה".

עוד מסר הגורם כי "הפלת המשטר בטהרן היא אינטרס אזורי ועולמי. ברור לנו שישראל יכולה לעזור, היא זו שיצרה את המלחמה באיראן וגם היחידה שהוכיחה יעילות במלחמה נגד אנצאר אללה (בכך כיוון הגורם למתקפה הישראלית באוגוסט 2025 שחיסלה כמה מראשי החות'ים). הסיוע הישראלי פה חשוב לכל האזור וגם לעולם, העובדה שישראל הייתה היחידה שנענתה לא הפתיעה וזה יהיה חלק מהשיקולים המדיניים שלנו בהמשך".

מהדברים עולה כי בשלב הזה הקשר ממוקד בהיבט מודיעיני בטחוני, אבל מניח תשתית להמשך. עם זה לא צפוי מהלך מדיני דרמטי בתקופה הקרובה, והכל תלוי במצב המשטר באיראן.

כוויית תחילה

בקצה הצפוני של המפרץ שוכנת כוויית. מדינה קטנה יחסית שנפגעה מאוד במהלך המלחמה באיראן, גם בשל הבסיסים האמריקנים בתחומה, וגם כי אין לה מוצא אחר לייצוא הנפט שלה, זולת מצר הורמוז.

במהלך המלחמה האמריקנים נשאו בעיקר הנטל של ההגנה על בסיסיהם ועל יעדים אזרחיים בכווית, אבל גם לנו היה חלק בכך. ישראל סייעה הגנתית לאיחוד האמירויות, בין השאר בהצבת מערכת כיפת ברזל על אדמתה, וב"היום" פרסמנו כי במהלך המלחמה עוד מדינות במפרץ זכו לסיוע הגנתי ישראלי באמצעות מידע על שיגורים.

הסיוע הזה נעשה תוך תיאום הדוק עם סנטקום והבית הלבן ועסק בהגנה הן על בסיסים אמריקנים והן על מטרות אסטרטגיות, הוא היה משמעותי מעבר למודיעין, וכלל מדינות החברות בהסכמי אברהם וגם כאלה שלא.

המלחמה באיראן והסיוע הזה עוררו במדינות המפרץ שינוי של ממש ביחס לישראל, ואחת מהמדינות שבה נעשה השינוי המשמעותי ביותר ביחס לישראל היא כוויית. המפרצית הקטנה ידועה דווקא בקובץ חוקים אנטי ישראלי חמור במיוחד, הכולל איסור מגע עם ישראל וישראלים ועוד חוקים לרוב.

במלחמה, מן הסתם, הופרו חלק מהחוקים בשל הצורך הדחוף, וכעת נודע ל"היום" מפי מקורות דיפלומטיים במפרץ, החלו בהליכים לביטול או שינוי של לפחות חלק מהחוקים. בין השאר מדובר בשינויים בחוק החרם הוותיק, בחוק איסור קידום הנורמליזציה שנחקק לאחר הסכמי אברהם ובחוק האוסר הבעת אהדה פומבית לישראל וקשרי תרבות עמה.

שניים ששילמו מחיר כבד כשעברו על החוק הזה הם העיתונאי ג'אסם אל ג'רייד שקרא לארצו להצטרף להסכמי אברהם, הוא פוטר מעבודתו ונאלץ לעזוב את כוויית. השנייה היא פאג'ר אל סעיד, מחזאית ומשפיענית שאף התראיינה לכאן 11, ובשנת 2025 נשפטה ל-3 שנות מאסר בפועל.

השבוע התבטא שגריר ישראל באמירויות יוסי שלי באופן שמרמז לגבי עתיד המהלכים מול כווית: "בתוך כמה חודשים תצטרף מדינה נוספת להסכמי אברהם. להערכתי מדובר בטווח של ארבעה חודשים עד חצי שנה. אולי תהיה לנו הפתעה. אני יודע שכולם עובדים על זה. מהניתוח שלי, וממה שאני למד מהעולם האקדמי, גם הכווייתים מתחילים להבין שמשהו קרה פה, ואולי הם יהיו הסנונית הבאה". מקורותי אומרים כי בכוויית לא אהבו את האזכור הזה, העשוי לעכב הליכים, אבל, הם מסבירים, ישראל היא המעצמה האזורית שלה היכולות והרצון להיאבק באיראן ולהגן על המפרציות, והיא עובדת יד ביד עם האמריקנים, לכן זה רק עניין של זמן".