המתקפות על מדינות המפרץ מקדמות את הסכמי אברהם

בוועידת MEAD בוושינגטון, משתתפות מדינות במזה"ת שלחלקן אין יחסים עם ישראל • הדיונים הסגורים מתמקדים בעזה, בלבנון - ובסכסוך במפרץ הפרסי • התוקפנות האיראנית כלפי המפרציות והושטת היד הישראלית הן הזדמנות פז לממשלה הבאה • פרשנות

חייל הצי האמריקני על נושאת מטוסית בבסיס חיל הים האמריקני בבחריין | צילום: אי.פי

העולם מסתכל על הבחירות בישראל והאפשרויות לפתחנו נעות בין עוד מלחמות להזדמנויות אדירות. בכנס MEAD שנערך השבוע בוושינגטון, אפשר היה להתנתק לרגע מהקלחת הפוליטית בארץ לטובת דיוני עומק בסוגיות אזוריות ומקומיות, ולהבין שהאירועים לפתחנו גדולים הרבה יותר ממיקומו של חבר כנסת כזה או אחר ברשימה לכנסת.

החל מדיונים על עתיד רצועת עזה ועד להתמקדות בשיחות בין ישראל ללבנון - שזור גם עתידה של איראן וביתר שאת היכולת להפוך את האויבת המרה מממנת הטרור לידידה של ישראל (אחרי נפילת המשטר כמובן).

ועידת MEAD הרביעית מתקיימת בוושינגטון, בהשתתפות נציגים מ־24 מדינות, ההשתתפות הרחבה ביותר מאז הוקמה הועידה. זה לא כנס עיתונאי או אירוע פומבי, זה פורום סגור שמכנס את השחקנים שבאמת מקבלים את ההחלטות, בכירי ממשל, ביטחון ומודיעין מכל הצדדים. השנה 12 מדינות מהמזרח התיכון שלחו נציגים, כולל מדינות שאין להם יחסים דיפלומטיים עם ישראל. מי שמשתתף בוועידה זו משפיע על מקבלי ההחלטות, או מחליט אותן בעצמו.

מי שעוקבים אחר פעולות הטרור ברחבי העולם מוצאים טביעת אצבע איראנית בכל אירוע ואזור. לא מדובר רק בטרור השלוחים סביב ישראל אלא במימון רחב היקף שמעביר את כספי האזרחים האיראנים מהשקעה בתשתיות והתפתחות לטובת ערעור הביטחון ברחבי העולם. זו הסיבה שבממשל האמריקני המטרה נותרה מניעת גרעין מהמשטר  בטהרן ובשורות הקטנות דרך המשך הלחץ הכלכלי האמריקני - הפלת המשטר.

ציור קיר אנטי-אמריקני בטהרן, איראן | צילום: EPA

איום משותף

לצד האזהרות שהשמיעו השבוע בישראל ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ נגד איראן אם תחליט לתקוף את ישראל, כרגע מי שסובלים ממתקפות חוזרות הן מדינות האזור.

באופן הזה - אפשר להניח בוודאות וכך עלה מהשיחות שהתקיימו ב־MEAD המתקפות האיראניות על האזור והושטת היד הישראלית לא רק מקרבת את סוף המשטר האיראני, אלא גם מקרבת את המדינות הללו לישראל אל מול האיום המשותף. באופן שבו נראה שבפתחה של הממשלה שתושבע כאן בעוד כחודשיים יהיו הרבה יותר הזדמנויות להרחבת הסכמי אברהם ממה שהיו בעבר. על הבמה נרמז כי האפשרויות האלה קרובות בהרבה משנראה לעין. השאלה מי יקטוף בארץ את הפירות ויקרא לחתום הסכמים בבית הלבן.

שיגורים מאיראן לעבר ירדן | צילום: .

ההזדמנויות לא מסתכמות במדינות ערב הקרובות-רחוקות אלא בשתי זירות קרובות ופתוחות - עזה ולבנון, ואף נראה שלבנון תחילה. אלא שבזירות הקרובות קשה למכור חלומות שיש להן משמעויות ביטחוניות מידיות עבור האזרחים תושבי הגבולות. בעוד מועצת השלום פועלת במרץ כדי לקדם את תהליך הפירוז של חמאס עם חזון רחוק לדה־רקליזציה של אזרחי עזה, בפועל נראה שחמאס ששולט באזרחים בשטח הקטן שנותר בשליטתו ברצועה, ועדיין עושה מאמצים לחבל ולפגוע בכוחות צה"ל המוצבים באזור.

התהליך שאמור להתחיל בעצירה ישראלית של הפעולות בעזה למשך שבועיים, לא יכול להתחיל באופן טבעי כל עוד חמאס ממשיך להחזיק בנשק. לכן נראה שכרגע לפחות הליך הפירוז לא יוכל להתקדם אלא אם חמאס יעשה באורח פלא את הצעד הראשון ויתפרק מנשקו.

לבנון: ביטחון תחילה

ויש מי שבארה"ב וגם בישראל מותירים את רעיון ההגירה על השולחן. שכן הרצון הישראלי - וגם זה של מועצת השלום –להעביר מתוך הפלסטינים ברצועה את שנאת היהודים - נראה כמו חלום לדורות. בזמן הזה ישראל לא תוכל להפקיד את ביטחונה בידיים זרות, גם לא בידי כוחות המנוהלים על ידי גנרל אמריקני.

חיילי צה"ל בדרום לבנון | צילום: דובר צה"ל

לצד התוכניות הגדולות והכסף הגדול שממתינים לביצוע בעזה תחת התנאי הראשון בפירוז, נראה שדווקא השיחות בין ישראל ללבנון, שמתבססות על יחסי אמון טובים בין השגריר לייטנר לשגרירה הלבנונית, ישנה אפשרות ממשית יותר לפריצת דרך.

לצד הפעולות היומיומיות של צה"ל לטיפול בתשתיות הטרור של חיזבאללה, עלה בכנס MEAD גם הצורך בהגברת הסנקציות של המדינות המערביות על הכסף שעובר לשלוחים האיראניים ולחיזבאללה.  שכן הארגון מצא דרכים מתוחכמות לשים את ידו על תקציבי הטרור. הדרך להכרעת חיזבאללה עוברת גם דרך היכולת של ממשלת לבנון לשתף פעולה עם ישראל, לא רק בשיחות הרחוקות בוושינגטון אלא בלגיטימציה לפעולות צה"ל בשטח. אולם כאן יש מחלוקת משמעותית: בעוד ממשלת לבנון מעריכה שפעולות צה"ל אמנם מנקות יכולות צבאיות מחיזבאללה, הן באותה הזדמנות דוחקות את האוכלוסייה לחיק ארגון הטרור.

הנוסחה שישראל צריכה להציע היא ביטחון תחילה ודיפלומטיה בקומה השנייה. היכולת להמשיך ולהחזיק את המתח הזה עוברת דרך תמיכת הציבור הישראלי, שהתפקח אחרי 7 באוקטובר.

"לא היתה שיחה"

בתוך כך, השר לשעבר רון דרמר, שנחשב לאיש סודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך שנים, התבטא אתמול באופן נדיר בשיחה בכנס בוועידת MEAD והתייחס לדיווח כי רה"מ קיבל התרעה מנשיא האמירויות על טבח 7 באוקטובר. "האם התקיימה שיחה? לא", אמר בוושינגטון.

דרמר מכחיש%3A לא התקיימה שיחה כזו %2F%2F ועידת MEAD

"לולא הייתה שיחה הייתי נמצא בה, משום שאחת המשימות שהוטלו עליי הייתה הרחבת הסכמי אברהם וחיזוק השותפות עם איחוד האמירויות. אז בכל השיחות שהיו בין ראש הממשלה לבין מוחמד בן זאיד, מנהיג האמירויות, הייתי שותף לפרטים או שהייתי על הקו בשיחה עצמה, והשיחה הזאת לא התקיימה.

"וזה אפילו לא עניין של תוכן השיחה, אלא שאני לא חושב שהייתה שיחה בכלל. ובוודאי שהתוכן הזה לא היה. אז אני לא יודע מאיפה הם הביאו את הסיפור הזה. אני חושב שהאמירתים היו ברורים שזה לא קרה. אז זה בעצם בדיה. פשוט סיפור מומצא", אמר דרמר.

הנוסחה שישראל צריכה להציע בלבנון היא ביטחון תחילה ודיפלומטיה בקומה השנייה - ויש לה סיכוי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...