מחיר הכיסא: כמה עולה לרוץ לכנסת ואיך עוקפים את המגבלות?

מצעד המפלגות שהגיעו השבוע לוועדת הבחירות המרכזית כדי להציג את הרשימות שלהן לבחירות 2026 ולקבל פתק וכמה דקות חשיפה עשוי היה ליצור את הרושם שבמדינת ישראל כל מה שצריך כדי לרוץ בבחירות הוא להצליח להגיע לחדר ועדת הבחירות המרכזית בימי הגשת הרשימות.

אבל במציאות, צריך הרבה יותר מזה. הדלק של הנסיעה לירושלים הוא פּיצ’יפְקֶעס לעומת הסכומים שצריך להוציא בשביל הסיכוי שמצביעים שמגיעים לקלפי יכניסו אליה פתק עם שמכם.

הליך ארוך ויקר

השלב הראשון בדרך לכנסת הוא רישום מפלגה בפנקס המפלגות לפי חוק המפלגות, תשנ"ב-1992 – הליך שיכול להתבצע חודשים, ואף שנים, לפני הבחירות. כך, למשל, מפלגת "בנט 2026" נרשמה כבר במאי 2025.

הגשת רשימת מועמדים בפועל לוועדת הבחירות המרכזית היא השלב השני, וזה ההליך הקצוב והקצר (יחסית) שראינו השבוע, המתקיים כחודש וחצי לפני יום הבחירות.

לפי חוק המפלגות, כדי לייסד מפלגה נדרשות לפחות מאה חתימות מאומתות ע"י עורכי דין של אזרחים ותושבי ישראל בגירים. בשביל זה צריך, כמובן, לשלם לעורך דין. בנוסף, בגין הגשת בקשה לרישום מפלגה נדרש תשלום בגובה 2,667 שקלים, לצד עוד 35,000 שקלים של "הוצאות פרסום" – ולפי לשון החוק נראה שהכוונה לכיסוי הוצאות של רשם המפלגות שמפרסם באופן יזום מפלגות חדשות בעיתונים היומיים, כולל "ישראל היום". עד כה 37,667 שקלים לא כולל עורך הדין.

כמובן שכל זה עוד לפני שהתחלתם לנהל קמפיין בחירות, שאפילו אם תצליחו לגייס מתנדבים שינהלו אותו בחינם, עדיין תצטרכו לשלם על הפצת החומרים בכלי התקשורת השונים – מודעה בעיתון עולה עשרות אלפי שקלים, פרסומים בשלטי חוצות יכולות לעלות מאות אלפים, וסה”כ ההוצאות יכולות להגיע למיליונים רבים.

איך מגייסים כספים?

כל זה מביא לכך שאין תקרה להוצאות בחירות. הוועדה הציבורית לקביעת מימון מפלגות אישרה בסוף יוני שמפלגה חדשה שאינה מכהנת בכנסת תוכל לקבל הלוואה של עד 18.35 מיליון שקל בתמורה להצגת ערבות בנקאית – סכום גבוה משמעותית מ-10 מיליון שקלים בעבר. לצד זה, מפלגה חדשה יכולה לקבל הלוואה נוספת של 3.67 מיליון שקל כבר בשלב שבו מסרה הודעה מוקדמת על כוונתה לרוץ.

לפי עדכון לחוק מימון מפלגות שאושר לפני כחודשיים, מפלגה שתיכנס לכנסת ה-26 תקבל מהמדינה יחידת מימון של 1,835,000 שקל על כל מנדט שבו תזכה, ומפלגה חדשה תוכל לקבל מקדמה של 2-10 יחידות מימון (3.67-10.8 מיליון שקל). בנוסף, מפלגות מכהנות יכולות לקבל כרגע 80% מיחידת מימון (1.47 מיליון שקל) מקדמה על כל מנדט קיים.

עד לתשלום בפועל, המימון מגיע משילוב של תרומות וגיוסי כספים. החוק מגביל תרומה ממשק בית אחד (כלומר בני משפחה שגרים יחד) לסכום של 10,000 שקל בשנה למפלגה.

טריקים משתלמים

הכללים סביב מימון הבחירות יוצרים גם תמריצים ל"מעקפים יצירתיים”, אם נתנסח בעדינות. בבחירות הקודמות רשם יו"ר "עוצמה יהודית" איתמר בן גביר, לצד רשימתו שלו, גם מפלגה נוספת, כדי לקבל יחידת מימון נפרדת עבור אותה מפלגה. השנה עשו זאת “ישר!”, שהח”כים המכהנים שלה, חילי טרופר ואורית פרקש-הכהן (כיום “כחול לבן”), נרשמו על שם שתי מפלגות נפרדות; "הציונות הדתית", שאורית סטרוק רצה בה אך רשומה במפלגה נפרדת; “עוצמה לישראל", שחבריה רשומים כשתי מפלגות; ו"נעם לישראל", שגם חבריה רשומים בשתי מפלגות.