שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז היום (שלישי) בבית הנבחרים בלונדון על שורת עיצומים נגד ישראל, ובהם איסור על סחר בסחורות ובחלק מהשירותים שמקורם בהתנחלויות ביהודה ושומרון. שורה של מדינות הודיעו על הצטרפות למהלך, כחלק מהחרפת הלחץ הבינלאומי על ישראל סביב מדיניותה ביהודה ושומרון. שר החוץ גדעון סער מסר הצהרה בשידור ישיר והציג את התגובה הישראלית הרשמית למהלך הבריטי.
בלונדון מונים כמה נימוקים לצעד, ובהם אלימות כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון, קידום תוכניות הבנייה בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים והמצב ההומניטרי בעזה. סער כבר הזהיר בשבוע שעבר כי אם בריטניה תפעל נגד ישראל, ישראל תגיב, ואמר כי בידי ירושלים "כלים" לפעול נגדה.
שר החוץ גדעון סער תקף בחריפות את ממשלת בריטניה בעקבות הסנקציות שהוטלו על ישראל. "אין לנו דבר נגד העם הבריטי. לצערנו, פועלת בבריטניה ממשלה עוינת שפועלת בשיטתיות נגד מדינת ישראל", אמר. סער התייחס לשורת הסנקציות שעליהן הכריזה ממשלת הלייבור ולצעדים נוספים שנקטה בעבר. לדבריו, "המהלך הבריטי מהווה התערבות בוטה", והוסיף כי "לעם היהודי יש זכות לחיות בכל מקום בעולם".
סער הודיע כי בתגובה למהלך הבריטי החליט על שורת צעדים נגד בריטניה, ובהם סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים מהנציגות בעזה בקריית גת ומניעת כניסתם לישראל של נבחרי ציבור בריטים שלדבריו מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.
שר החוץ דחה את הטענות שהשמיעה ממשלת בריטניה להצדקת הסנקציות וטען כי מדובר בהאשמות "שערורייתיות ושקריות". לדבריו, בניגוד לטענות הבריטיות, לא התקבלו החלטות חדשות בנוגע לתוכנית E1, והוא דחה גם את הטענה שלפיה הבנייה באזור תקטע רצף טריטוריאלי פלסטיני.
סער האשים את ממשלת הלייבור בניסיון להתערב במערכת הבחירות בישראל ולהשפיע על עמדות הציבור באמצעות לחץ מבחוץ. לדבריו, הציבור בישראל תומך ברובו בהתיישבות ביהודה ושומרון ומתנגד להקמת מדינה פלסטינית, בעוד שממשלת בריטניה מנסה לכפות מדיניות אחרת על ישראל.
עוד טען כי הצעדים הבריטיים מתעלמים מהטרור הפלסטיני וכי הסנקציות עלולות לפגוע גם בפלסטינים המועסקים בהתיישבות. "אני אומר לכל מדינה שמנסה לכפות עלינו מהלכים כאלה - אין לכם סיכוי", אמר סער. לדבריו, המהלכים לא יפגעו רק בישראל, אלא גם במדינות שינקטו אותם ובפלסטינים עצמם.
בהמשך החריף סער את הטון והאשים את ממשלת הלייבור בתדלוק האנטישמיות בבריטניה. לטענתו, מדיניות הממשלה הבריטית תרמה לעלייה בתקריות אנטישמיות ובאלימות נגד יהודים במדינה.
לסיום הבהיר סער כי התגובה הישראלית לא תסתכם בבריטניה בלבד. לדבריו, בריטניה אמנם יזמה והובילה את המהלך, אך ישראל תשקול צעדי תגובה גם נגד מדינות נוספות שהצטרפו אליו. "צעדים נגד ישראל לא יישארו ללא תגובה", הצהיר.
במקביל להצהרה, פרסם משרד החוץ הבריטי את שמות חמשת הישראלים שעליהם הוטלו סנקציות: בנצי גופשטיין, מאיר מרדכי אטינגר, אליאב ליבי, ברוך מרזל ואביחי סוויסה. על כל החמישה הוטלו הקפאת נכסים, איסור כניסה לבריטניה ופסילה מכהונה כדירקטור בחברה. בנימוקי ההכרזה נכתב כי הם סייעו לאלימות נגד פלסטינים, הסיתו לה, קידמו אותה או תמכו בה, ובמקרה של אטינגר נכתב במפורש כי מדובר באלימות "נגד פלסטינים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים".
בנוסף הוכרזה אל-קרד אל-חסן, הזרוע הפיננסית של חיזבאללה, במסגרת משטר הסנקציות ללוחמה בטרור.
12 השמות של נבחרי הציבור והאזרחים הבריטים שגדעון סער הכריז כי לא יורשו להיכנס לישראל:- ג'רמי קורבין
- זארה סולטנה
- פהאד אנסארי
- נאז שאה
- דיאן אבוט
- האנה ספנסר
- קרלה דנייר
- שאן ברי
- אלי צ'אונס
- ג'ון מקדונל
- ריצ'רד ברגון
- אדריאן רמזי