נאומו של מנכ"ל מועצת השלום, ניקולאי מלאדנוב, במועצת הביטחון שלשום (שלישי) היה מאיר עיניים ושפך אור על לא מעט ממה שהתרחש מאחורי הקלעים במגעים לקידום תוכנית השלום של טראמפ. ולא כל מה שעולה מדבריו יהיה נעים לאוזניים ישראליות.
מלאדנוב מגלה כי ישראל לא נדרשה להסכים לתוכנית 15 הנקודות או לחתום עליה. התוכנית נחתמה בין מועצת השלום לחמאס, אך לדבריו, ירושלים הסכימה בפועל לקדם אותה. כך, הוא סיפר כי בפגישה עם ראש הממשלה נתניהו בשבוע שעבר הושגו הסכמות על תהליך מסירת הנשק של חמאס וארגוני הטרור ועל הקמת מנגנוני הפיקוח והבקרה על התהליך. יתרה מכך, לפי מלאדנוב, חלק מהמנגנונים כבר הוקמו ופועלים, ובהם מנגנון לפתרון בעיות ולבדיקת תלונות של הצדדים בשטח.
בדבריו מתח מלאדנוב ביקורת על ישראל ועל התקיפות בעזה. "אזרחים פלסטינים ממשיכים להיהרג, והפסקת האש בסכנה. אני תוהה, האם עוד פגיעה במחסן נשק של חמאס תמנע ממנו להמשיך ולקדם את תוכניותיו הצבאיות? התשובה היא שזה רק מעכב את תהליך הפירוק מנשק", אמר.
מלאדנוב דרש מישראל ומחמאס לעמוד בכל תנאי הסכם שארם א-שייח'. מבחינת ישראל, המשמעות היא הפסקת אש מלאה והתבססות בקו הצהוב ולא מעבר לו. הוא אף דרש במפורש את הפסקת התקיפות, אלא אם מדובר באיום מיידי מצד חמאס.
כאן נמצאת אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין מועצת השלום לישראל. בירושלים מצביעים על כך שחמאס ממשיך להפר את תנאי הפסקת האש ולהיערך לפיגועים ולפעולות טרור, ולכן ישראל פועלת נגדו בתקיפות. מנגד, מלאדנוב דרש כי התלונות הישראליות יועברו למנגנון הבדיקה שהוקם ויטופלו במסגרתו.
מלאדנוב מתח ביקורת גם על כך שישראל אינה מאפשרת, לדבריו, הכנסת ציוד בהיקף מספק להקמת מחסות לקראת החורף, והזהיר מפני ההשלכות של היעדרם.
מהצד השני, הדרישות מחמאס מובהקות לא פחות: הפסקה מלאה של הפעילות הצבאית ושל ההכנות לקראתה, הוצאת החמושים מהרחובות למעט אנשי המשטרה האזרחית, הפסקת הפגיעה בתושבי עזה המתנגדים לארגון והתחלת ההכנות למסירת הנשק.
לדברי מלאדנוב, ההסכם שעליו חתם חמאס "מכסה את כל הקטגוריות של הנשק ללא יוצא מן הכלל, ללא שום תחום אפור". כלומר, מסירת כלל אמצעי הלחימה, מאקדחים ועד רקטות, וכן מסירת מפות המנהרות שאמורות להיות מושמדות.
הדברים הללו עומדים בסתירה מוחלטת להצהרות ראשי חמאס. דובר חמאס, אוסאמה חמדאן, אמר מפורשות שלשום כי "איש לא אמר ולא נאמרה מילה על מסירת הנשק. מה שהוסכם הוא רק על העברת הנשק הכבד לאחריות הוועדה הפלסטינית (ממשל הטכנוקרטים) ובפיקוח ארגוני ההתנגדות (קרי חמאס והג'יהאד). שום גורם שאינו פלסטיני לא יהיה מעורב בתהליך. שום כדור תחמושת לא יצא מרצועת עזה, זה מה שסוכם".
מלאדנוב דיבר גם על הכלל המוסכם שלפיו אין לוח זמנים, אלא לוח ביצוע: המעבר לשלב הבא יתבצע רק לאחר שהשלב הקודם יושלם במלואו. תמונת המצב ששרטט כוללת הפסקת אש מלאה, הפסקת הפעילות הצבאית של חמאס ויצירת התנאים לכניסת הכוח הרב-לאומי, ה-ISF, ולכניסת הוועדה הלאומית הפלסטינית - ממשלת הטכנוקרטים שאמורה לקבל לידיה את השלטון האזרחי.
מלאדנוב הזהיר כי זהו הפתרון היחיד האפשרי בשלב הנוכחי וכי כל החלופות האחרות גרועות בהרבה. "אם זה ייכשל, לא תהיה עוד אפשרות לתקן", הזהיר. בשורה התחתונה, תמונת המצב כעת היא של המתנה להבשלת התנאים למעבר לשלב הבא. לפי מנכ"ל מועצת השלום, הן חמאס, בפעולותיו, והן ישראל, בתגובותיה, אחראים לעיכוב בהתקדמות.
מלאדנוב אמר גם דבר מעניין נוסף. הדיפלומט הוותיק קבע את מה שהעולם, ובעיקר מנהיגים במערב, נמנעו במשך שנים מלהגדיר במפורש: האשם העיקרי במצבה של עזה הוא שלטון הקיצוניים ב-20 השנים האחרונות, קרי חמאס, והעדפת המאבק המזוין על פני פיתוח אזרחי.
את ישראל, מנגד, האשים מלאדנוב במדיניות שנועדה להתמודד עם האיום הביטחוני מצד חמאס, אך לא חיפשה פתרון יסודי לבעיה. כאן יש לא מעט צביעות: פתרון יסודי היה מחייב את הפלת חמאס, ואת זה ניתן היה להשיג רק באמצעות מלחמה כוללת. לאורך השנים התנגד העולם כמעט לכל פעולה צבאית ישראלית בעזה, ולכן הטלת האחריות הזו על ישראל תמוהה ונועדה, ככל הנראה, להציג תמונה מאוזנת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו