האם המצב במדינה טוב מאי פעם או הכי גרוע בתולדותינו? הדור הזה מופתי או מייאש? ומי צריך להנהיג אותנו? לקראת הבחירות, הפגשנו זוגות של סבים ונכדים לשיחות רציניות על ההבדלים בין דור בוני המדינה לדור הטיקטוק וההייטק במסגרת הפורמט “מדלג דור”.
בתוכנית השנייה נפגשו סבתא ברכה מלכה גרוברג-דרוק (78) והנכד יאיר דרוק (25).
נושא אחד שהוציא מברכה רגשות עזים היה חיילי צה"ל.
"כולם יודעים שאני ימנית. אני רוצה שתהיה אחדות, שתהיה אהבת חינם – ואני לא נזהרת בפי. מה שיש לי (להגיד) אני אומרת. בשבילי, החיילים הם קדושים. שהדעות שלך יהיו הכי שמאלניות שאתה רוצה – אבל ברגע שנוגעים בחייל שלנו, מבחינתי האדם הזה שרוף”.
כדי להדגים למה היא מתכוונת, היא מספרת שפגשה בכיכר דיזנגוף קבוצה שבאה לדבר עם מצביעים פוטנציאליים. "עצרו אותי, ואז אמרתי: ‘מי זה?’ אמרו לי: ‘יאיר גולן’. אמרתי: ‘יאיר גולן? הוא יגיד על הנכד שלי שהוא רוצח? בשבילי בן אדם כזה צריך להישרף’”.
יאיר, שגם הוא מילואימניק, ציין: "הדור שהלך ונלחם, חזר הביתה והוא מחייך, אבל לא יודעים מה קורה מאחורי החיוך. לי יש חבר, קצין בגולני, שהיה ב-7.10 וחברים שלו נפלו, שאמר: ‘אני לא רוצה ללכת לקב"ן בצבא, כי זה יהיה רשום, ואז אני לא אוכל לעשות שירות ביטחוני’. אני חושב שצריך לכל החבר'ה הצעירים להביא מסגרות. יותר תמיכה, כמו שיש מוסדות ש’אוהבים אותך’ וגמילה. צריך לעשות את זה לחבר'ה צעירים בצורה הרבה יותר נוחה, פחות מאשימה”.
זו היתה הנקודה שבה ברכה נשברה: “כל החיילים שלנו הם פגועי נפש – אין חייל אחד שלא פגוע נפש. אם לא עכשיו – הוא ירגיש את זה יותר מאוחר”, היא ניתחה בדמעות. "מה שילדים עברו... ישבנו בגן, בריכוז. הם מתחילים להגיד כמה אזעקות היו וכמה התרעות היו, אז ילדה אחת אומרת לי: ‘סבתא ברכה. יש התרעה’. אמרתי לה: ‘לוסיה, אין התרעה. תראי את הטלפון שלי’. ‘אבל אני שומעת התרעה’. זה הדור שאנחנו מגדלים”. מבחינתה, התשובה לזה ברורה: "כל מי שהיה בצבא ונלחם במלחמה הזו, מגיעה לו חלקת אדמה, בדרום, בנגב. ליישב את הנגב! אתם תעשו את המדינה יותר יפה".
במאי: אדם רובסון
צלם: קובי שרביט
עורך וידאו: תומר אוחנה בן-צבי
מפיק פוסט: גיא חצור
מפיקים בפועל: גיל משעל, יאיר דרוק, אייל וייס
מלהק ראשי: תומר בלולו
תחקיר וליהוק: עילאי אמסלם, קרן לוי
צולם באולפני הפנתר הירוק

