איראן על סף תהום: התוכנית להוריד את משטר האייתוללות על הברכיים

ההודעה הצפויה מחר (שני) של ממשל טראמפ על גל העיצומים החדש נגד איראן אמורה לכלול צעדים בהיקפים ובתחומים שלא נראו בעבר. בעיקר, היא מאיימת על כל מדינה הסוחרת עם איראן בכל תחום, ולא רק בנפט ובמוצריו ובכלי נשק. כלומר, מדובר באיום אמריקני בעיצומים על כל מי שסוחר עם איראן כמעט בכל תחום, כדי לנתקה מסחרית כמעט לגמרי מהעולם.

טראמפ בחר בלוחמה הכלכלית כדרך היעילה ביותר מול איראן, כשהמטרה המוצהרת היא להורידה על ברכיה עד שתסכים לתנאים האמריקניים לסיום המלחמה. מטרת העל האסטרטגית היא להביא את המשטר לחולשה קריטית, העשויה גם להוביל להפלתו, כפי שאמר מפורשות שר האוצר סקוט בסנט. זאת באמצעות דלדול משאביו ויצירת כאוס כלכלי פנימי שיגרום למרי אזרחי.

ל"היום" נודע כי העיצומים יכללו את הידוק המצור הימי לרמה המקסימלית ואת הרחבת העיצומים על יצוא הנפט ומוצריו ועל החברות המעורבות בכך, לתחומי מסחר ולענפי מימון וכספים נוספים. בין הצעדים שיינקטו: תכנון ארוך טווח של הצי האמריקני לשליטה מלאה במצר הורמוז, לשם הידוק המצור.

עיצומים גם על הסוחרים עם איראן

כמו כן, צפויים עיצומים אמריקניים דרמטיים נגד חברות ומדינות העוסקות במסחר עם איראן בשורה ארוכה של מוצרים וענפים, למעט אלה הנחשבים הומניטריים, כמו מזון ותרופות. המשמעות היא סכנה להטלת עיצומים רחבים על חברות רבות בפקיסטאן, בסין, בטורקיה, ברוסיה ועוד, בשל סחר עם איראן.

ההנחה היא כי סין ורוסיה, כמדינות, יתרשמו פחות מהעיצומים. אבל חברות שלהן הסוחרות עם איראן וזקוקות לקשרים עסקיים עם המערב ועם ארה"ב ייזהרו, או אפילו ינתקו את קשרי הסחר עם המשטר האסלאמיסטי בטהרן.

בד בבד, משרד האוצר האמריקני מרחיב מאוד את הפעילות להחרמת נכסים פיננסיים של איראן ולחסימתם, הן כאלה המוחזקים בבנקים ובמוסדות פיננסיים אחרים והן כאלה המוחזקים במרחב הקריפטו. לפי הערכות ומידע מודיעיני, משמרות המהפכה של איראן העבירו חלק ניכר מנכסיהם למטבעות קריפטו, כדי שניתן יהיה לנהל את המשך המסחר הבינלאומי ולמנוע מעקב והקפאה.

המחלקה במשרד האוצר האמריקני העוסקת בכך ניטרה חשבונות רבים כאלה, הצליחה לשים את ידה על חלק מהם ופועלת גם נגד האחרים. המוקד הוא התאגיד הכלכלי העצום של משמרות המהפכה, "חאתם אל אנבאא", השולט בכמעט מחצית מכלכלת איראן. פגיעה בו משפיעה באופן ישיר על יכולת העמידה של המשטר.

כלכלת איראן על סף תהום

כבר כעת מצבה הכלכלי של איראן נמצא על סף תהום. מצוקת הדלק מחריפה מדי יום, שכן אף שאיראן היא מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, אין בה מספיק בתי זיקוק, ומלאי הדלק המזוקק לתחבורה ולתחנות כוח הולך ואוזל. בעלי רכב פרטי מקבלים הקצאה של 60 ליטר לחודש בלבד, ועל כל ליטר נוסף המחיר מוכפל פי כמה.

מהתחום הזה עשויה להתחיל התפשטות הכאוס, למשל בשביתה של נהגי משאיות יחד עם עובדי מפעלי תעשייה חיוניים ששכרם קוצץ, והמדרון חלקלק. השכר נשחק, וכך למשל עלי אצלאני, בכיר במועצות העובדים, העריך כי שכרו הממוצע של עובד באיראן מכסה כיום רק 10 עד 15 ימי מחיה.

שכרו של עובד חדש מוערך בכ-21.8 מיליון טומן בחודש, מעט יותר מ-100 דולר, בעוד שכר הדירה של משק בית עירוני עשוי להגיע ל-28 מיליון. סל המחיה של משפחה בת ארבע נפשות בערים הגדולות מוערך ב-80 עד 90 מיליון טומן, אבל ההכנסה המשפחתית הממוצעת מגיעה למחצית מכך.

הציבור מנסה לברוח לזהב, ומחיר מטבע הזהב "אימאמי", המשמש יותר ויותר בשווקים במקום השטרות, עלה ב-5% בשבוע האחרון. במקביל, באיראן מהדהדים את אמירותיהם של נגיד הבנק המרכזי האיראני, שהביע חשש מקריסה, ושל דאווד ראנגי, סגן יו"ר לשכת המסחר באיראן, שלפיו למדינה לא יהיה מלאי מספיק של סחורות חיוניות ליותר משלושה חודשים. לדבריו, איראן תלויה במיוחד ביבוא של מוצרי מזון, בהם חיטה ותירס.

סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, והיא אחראית לכשליש מסחר החוץ של המדינה שאינו קשור לנפט. עד לפני המלחמה רכשה סין כ-90% מהנפט הגולמי האיראני.

נתונים סיניים מעריכים את היקף הסחר הדו-צדדי שאינו קשור לנפט בפחות מ-823 מיליון דולר במהלך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, ממרץ עד יוני. זהו כרבע מהרמה שנרשמה בתקופה המקבילה אשתקד - כלומר, נפילה של 75% בהיקף הסחר.

הסחר עם השותפות המרכזיות צנח

גם הסחר עם כמה משותפותיה העיקריות האחרות של איראן הצטמצם בחדות. איחוד האמירויות הערביות, שותפת הסחר השנייה בגודלה של איראן, הודיעה בשבוע שעבר על הפסקה מוחלטת של המסחר עימה.

נתונים רשמיים מטורקיה, שותפת הסחר הרביעית בגודלה של איראן, מראים כי היצוא הטורקי לאיראן ירד כמעט במחצית בין מרץ ליוני, לכ-716 מיליון דולר, בעוד היבוא מאיראן ירד ב-37%, ל-907 מיליון דולר.

הודו רשמה ירידה דומה. היצוא שלה לאיראן ירד בכ-60% במהלך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, לכ-150 מיליון דולר. הודו היא הספקית הגדולה ביותר של חומרי גלם לתרופות ולציוד רפואי, ובשל סגירת מצר הורמוז יצוא זה נפסק לחלוטין.