מתקרבת לנקודת שבירה? המלחמה הכלכלית של ארה"ב נגד איראן עולה מדרגה

ממשל טראמפ בחר בלוחמה הכלכלית כדרך היעילה ביותר מול איראן, כשהמטרה המוצהרת היא הורדתה על ברכיה עד להסכמה לתנאים האמריקניים לסיום המלחמה. מטרת העל האסטרטגית היא הבאת המשטר לחולשה קריטית, העשויה גם לגרום להפלתו, זאת באמצעות דלדול משאביו ויצירת כאוס כלכלי פנימי שיגרום למרי אזרחי.

בעוד פחות משלושה חודשים יתקיימו בארה"ב בחירות האמצע לקונגרס, ולאחריהן הנשיא יהיה חופשי בהרבה לנקוט בצעדים נוספים נגד איראן, לרבות חידוש התקיפות. התזמון הזה מסתדר עם ניתוחים של גורמי מודיעין וכלכלה, שלפיהם השפעת המצור הימי והמלחמה הכלכלית תתגבר עד לנקודה קריטית לקראת סוף השנה האזרחית.

כבר כעת האינפלציה הרשמית מגיעה ל-80%, והיא גבוהה בהרבה במוצרי יסוד. השכר והפנסיות במגזר הציבורי קוצצו, ושיעור האבטלה עלה לפי הערכות ל-30%.

הבידוד הכלכלי עולה מדרגה

המלחמה הכלכלית הזו נכנסת לשלב חדש, ובו לצד הידוק המצור הימי לרמה המקסימלית והרחבת העיצומים על יצוא הנפט ומוצריו ועל החברות המעורבות בכך, יורחבו הצעדים גם לתחומי מסחר ולענפי מימון וכספים נוספים. נזכיר כי שר האוצר סקוט בסנט הודיע על כוונה להחריף את הצעדים הכלכליים נגד איראן, והוסיף כי הצעדים שיינקטו יהיו כאלה שמעולם לא נראו.

הנשיא טראמפ הדגיש את דבריו של שר האוצר סקוט בסנט ואמר כי יהיה זה "בידוד כלכלי חסר תקדים" עבור איראן. בין הצעדים שיינקטו נמצא תכנון ארוך טווח של הצי האמריקני לשליטה מלאה על מצר הורמוז, לשם הידוק המצור.

כן צפויים עיצומים אמריקניים דרמטיים נגד חברות ומדינות העוסקות במסחר עם איראן, לא רק בתחום הנפט והציוד הצבאי אלא בשורה ארוכה של מוצרים וענפים, למעט אלה הנחשבים הומניטריים כמו מזון ותרופות. המשמעות היא סכנה להטלת עיצומים רחבים על חברות רבות בפקיסטאן, סין, טורקיה, רוסיה ועוד, בשל סחר עם איראן.

המוקד: הכסף של משמרות המהפכה

בד בבד, משרד האוצר האמריקני מרחיב מאוד את הפעילות להחרמת וחסימת נכסים פיננסיים של איראן, הן כאלה המוחזקים בבנקים ובמוסדות פיננסיים אחרים והן כאלה המוחזקים במרחב הקריפטו. לפי הערכות ומידע מודיעיני, משמרות המהפכה של איראן העבירו חלק ניכר מנכסיהם למטבעות קריפטו, כדי שניתן יהיה לנהל את המשך המסחר הבינלאומי ולמנוע מעקב והקפאה.

המחלקה במשרד האוצר האמריקני העוסקת בכך ניטרה חשבונות רבים כאלה, הצליחה לשים את ידה על חלק מהם ופועלת גם נגד האחרים. המוקד הוא התאגיד הכלכלי העצום של משמרות המהפכה, "חאתם אל-אנביאא", השולט על כמעט מחצית מהכלכלה של איראן. פגיעה בו משפיעה באופן ישיר על יכולת העמידה של המשטר.

בארה"ב ובישראל מזהים את הקושי הגובר והולך בתוך איראן להתגבר על המחסור בהכנסות ובמוצרים, והאינדיקציות לכך מתוך איראן מתגברות. אחת מהן מעניינת במיוחד: אמירה של דאווד ראנגי, סגן יו"ר לשכת המסחר באיראן, שלפיו "אין לנו יכולת להתמודד יותר משלושה חודשים עם מצור ימי חמור".

"לא נוכל להתמודד יותר משלושה חודשים"

בשיחה עם עיתונאי איראני אמר כי למדינה לא יהיו מספיק מלאים של סחורות חיוניות למשך יותר משלושה חודשים, וכי איראן תלויה במיוחד בייבוא של מוצרי מזון, בהם חיטה ותירס. בניסיון להתגבר על המצור הימי המונע כניסת סחורות חיוניות אלה, איראן מרחיבה את התעבורה היבשתית דרך פקיסטן וטורקיה, אבל אין בכך די.

לפי הנתונים שהציג ראנגי, החלפת ספינה אחת הנושאת סחורות חיוניות לאיראן תדרוש כ-2,500 משאיות, והיבוא דרך הים הוא בהיקף של לפחות 400 אוניות משא. לכן הנתיבים היבשתיים אינם יכולים לפצות על המצור הימי של ארה"ב. הוא קרא להנהגת המדינה לשוב למשא ומתן.

איראן הפסיקה לפרסם סטטיסטיקות של מסחר מאז תחילת המלחמה. מהצהרות של בכירי הכלכלה עולה כי חלה ירידה חדה בהיקף של לפחות 30% מאז תחילת השנה, אך נתונים לא רשמיים ונתוני המדינות שעימן היא סוחרת מראים תמונה חמורה בהרבה.

הסחר עם העולם צונח

סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, והיא אחראית לכשליש מסחר החוץ של המדינה שאינו קשור לנפט. עד לפני המלחמה היא רכשה מאיראן כ-90% מהנפט הגולמי שלה.

נתונים סיניים מעריכים את הסחר הדו-צדדי שאינו קשור לנפט בפחות מ-823 מיליון דולר במהלך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, ממרץ עד יוני. זהו כרבע מהרמה שנרשמה באותה תקופה אשתקד - כלומר נפילה של 75% בהיקף הסחר.

גם הסחר עם כמה משותפותיה העיקריות האחרות של איראן הצטמצם בחדות. איחוד האמירויות הערביות, שותפת הסחר השנייה בגודלה של איראן, עצרה כמעט לחלוטין את הסחר עם טהרן, שתקפה אותה פעמים רבות במהלך המלחמה.

נתונים רשמיים מטורקיה, הרביעית בגודלה במסחר עם איראן, מראים כי היצוא הטורקי לאיראן ירד כמעט במחצית בין מרץ ליוני, לכ-716 מיליון דולר, בעוד שהיבוא מאיראן ירד ב-37% ל-907 מיליון דולר.

הודו רשמה ירידה דומה. היצוא שלה לאיראן ירד בכ-60% במהלך ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, לכ-150 מיליון דולר. הודו, הספקית הגדולה ביותר של חומרי גלם לתרופות וציוד רפואי, הפסיקה לחלוטין את היצוא הזה בשל סגירת הורמוז.

מצוקת הדלק והמדרון לכאוס

מצוקת הדלק מחריפה מדי יום, שכן איראן, על אף היותה מגדולות מפיקות הנפט בעולם, אינה מחזיקה במספיק בתי זיקוק, ומלאי הדלק המזוקק לתחבורה ולתחנות כוח הולך ואוזל. בעלי רכב פרטי מקבלים הקצאה של 60 ליטר לחודש בלבד, ולכל ליטר נוסף המחיר מוכפל פי כמה.

מהתחום הזה עשויה לבוא התחלת הכאוס, כמו שביתה של נהגי משאיות יחד עם עובדי מפעלי תעשיות חיוניות ששכרם קוצץ - והמדרון חלקלק.