שלוש מפלגות מרכזיות במפה הפוליטית בישראל – הדמוקרטים, הציונות הדתית והליכוד – הצהירו כי יקיימו פריימריז לקראת מערכת הבחירות הקרובה. על הנייר, מדובר בחגיגה של דמוקרטיה פנים-מפלגתית ובזכותם של עשרות אלפי מתפקדים לקבוע מי ינהיג אותם ויכהן כנבחרי ציבור בכנסת. אולם מאחורי הקלעים, השיטה ממשיכה לעורר סערה ציבורית ופוליטית עמוקה, ומציפה שאלות נוקבות על מהות ההליך.
האם מאחורי הקלעים פועלים כוחות חזקים, קבוצות לחץ ומנגנונים שמשפיעים על התוצאות, או שמדובר בבחירה חופשית ואמיתית של השטח? בפרק החדש של פודקאסט "על זה", אילי זילברברג ויעקב הרשקוביץ צוללים לעומק המערכת הפוליטית, מנתחים את הדינמיקה שמאחורי הקלעים של שלוש המפלגות, וחושפים את האינטרסים הנסתרים שמעצבים את הרשימות לכנסת.
עיוות דמוקרטי
הליכוד, שצפויה לערוך פריימריז בתחילת חודש אוגוסט, בהתאם למצב הביטחוני, היא מקרה בוחן מצוין למה שמתרחש מאחורי הקלעים. "בליכוד, ההשפעה של המתפקדים עצומה. למעשה, המצב קצת לא הוגן", מסביר זילברברג. "אלפי חרדים למשל התפקדו לליכוד ולא מתכוונים להצביע. לעסקנים יש הרבה יותר כוח מאשר המצביע הבודד שמגיע לקלפי ושם פתק של הליכוד בראשות בנימין נתניהו. יש בפריימריז עיוות דמוקרטי מסוים".
הרשקוביץ: "במפלגות שמקיימות פריימריז, יש משהו מעט מסריח. אם יש לך עמדה עצמאית שנוגדת את עמדת הסיעה, אתה לא תוכל להצביע נגד הסיעה".
שאלה של תמיכה
דרך הפריימריז בליכוד, אפשר להסיק גם מה עד כמה המהות הדמוקרטית נשמרת. "היום חלק גדול מהפריימריז סובב סביב התמיכה בנתניהו", אומר זילברברג. "אני לא רוצה לומר שאתה חייב להיות גרופי של נתניהו כדי להיות חלק מהמפלגה, אבל התמיכה בו היא כן נדבך חשוב. אף אחד לא יעז לצאת נגדו היום בגלוי - חוץ מאנשים חזקים מאוד עם הרבה מתפקדים בליכוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו