ימים ספורים לאחר שטקס הנחת אבן הפינה למסגד בבריכות שלמה נבלם בעקבות צו של אלוף פיקוד המרכז, פותחת הרשות הפלסטינית חזית חדשה במאבק על האתר. הפעם לא באמצעות בנייה בשטח, אלא בזירה הבינלאומית. ברשות הפלסטינית מקדמים מהלך להכרה רשמית של אונסק”ו בבריכות שלמה כאתר מורשת פלסטיני, כחלק ממאבק רחב יותר על עיצוב הנרטיב ההיסטורי של אתרי המורשת ביהודה ושומרון.
הבוקר פנה ארגון “שומרים על הנצח”, העוסק במעקב ובהגנה על אתרי המורשת ביהודה ושומרון, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולחברי הקבינט בדרישה לנקוט צעדים מיידיים לבלימת המהלך ולהעניק לישראל חופש פעולה מלא להגנה על אתרי המורשת ביהודה ושומרון. במכתב טוענים בארגון כי מדובר במאבק אסטרטגי על זהותה ההיסטורית של הארץ ולא רק על אתר ארכיאולוגי אחד.
מדובר בשיטה שמפעילה הרשות הפלסטינית בשנים האחרונות. עד כה הצליחה הרשות לרשום חמישה אתרים כאתרי מורשת פלסטיניים באונסק”ו, וכעת היא פועלת לקדם הכרה בעוד 24 אתרים, בהם בריכות שלמה, ההרודיון, ארמונות החשמונאים, שומרון הקדומה ואתרים נוספים בעלי חשיבות מרכזית להיסטוריה היהודית.
המהלך הנוכחי מגיע לאחר שבשבוע שעבר ביקשה הרשות הפלסטינית לקיים טקס הנחת אבן פינה למסגד במתחם בריכות שלמה, טקס שאליו היה אמור להגיע ראש ממשלת הרשות הפלסטינית. הטקס לא התקיים לאחר שאלוף פיקוד המרכז הוציא צו שמנע את קיומו. אולם זמן קצר לאחר מכן הגיעו לאתר שר התיירות ושרת העתיקות הפלסטינים והכריזו כי בכוונתם לפנות לאונסק”ו בבקשה להכיר באתר כאתר מורשת פלסטיני.
ב”שומרים על הנצח” מזהירים כי מבחינתם מדובר במהלך בעל משמעות רחבה בהרבה מהכרזה סמלית. לטענתם, הכרה של אונסק”ו באתר כאתר מורשת פלסטיני עלולה להעניק לרשות הפלסטינית הישג מדיני ותודעתי משמעותי, לחזק את טענותיה בזירה הבינלאומית ולהעמיק את הניסיון לעגן את הנרטיב הפלסטיני ביחס לאתרי המורשת ביהודה ושומרון.
במכתבם מדגישים כי בריכות שלמה הן מאתרי המורשת החשובים בארץ, ומהוות את ליבה של מערכת אספקת המים העתיקה לירושלים שפעלה במשך יותר מ 2,000 שנה. לדבריהם, האתר סובל במשך שנים מהזנחה, מעבודות בלתי חוקיות ומפגיעה בשרידים הארכיאולוגיים, וכעת ניצב בפני איום נוסף בדמות ניסיון להעניק לו מעמד של אתר מורשת פלסטיני.
בארגון דורשים מהממשלה לקבוע “קו צהוב” לאתרי המורשת ביהודה ושומרון, בדומה למרחבי הביטחון בגזרות אחרות, ולאפשר לכוחות הביטחון חופש פעולה מלא להגנה על אתרי המורשת גם בשטחי A ו B. לטענתם, מדובר בהפרה של הסכמי אוסלו ובפעולה המנוגדת למשפט הבינלאומי, המחייבת את ישראל לפעול להגנת נכסי המורשת המצויים בסכנה.
עוד מזכירים בארגון כי לאחרונה גובשה, יחד עם פורום קהלת, חוות דעת משפטית הקובעת כי למדינת ישראל יש סמכות ואף חובה לפעול למניעת פגיעה באתרי מורשת גם בשטחי A ו B, וכי נדרשת החלטת קבינט שתבהיר באופן חד משמעי את חופש הפעולה הישראלי בנושא.
לדברי “שומרים על הנצח”, המאבק על בריכות שלמה אינו מאבק נקודתי על אתר ארכיאולוגי אחד, אלא מבחן ראשון במערכה רחבה יותר על עשרות אתרי מורשת ביהודה ושומרון. בארגון מזהירים כי אם ישראל לא תפעל כעת, היא עלולה למצוא את עצמה מול מציאות שבה אתרים מרכזיים בתולדות העם היהודי יזכו בזה אחר זה להכרה בינלאומית כאתרי מורשת פלסטיניים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו