יש פתגם עתיק שלפיו מי שאינו זוכר את ההיסטוריה נידון לחיות אותה מחדש. באמת הזאת טמון קשר עמוק בין העם הסרבי לעם היהודי.
בזמן הפרקים האפלים ביותר של המאה ה-20, סרבים ויהודים כאחד חלקו את אותו הגורל. ואף על פי כן, סירבנו להימחק מעל פני האדמה. בעולם של חישובים קרים ואינטרסים משתנים, הברית בין עמינו נותרה ייחודית בעוצמתה ובכנותה, לאחר שנצרפה במאבק משותף להישרדות בנסיבות שהיו, לעיתים, כמעט בלתי אפשריות.
יהודים ספרדים, שנמלטו מאימת האינקוויזיציה בחצי האי האיברי, החלו להגיע לבלקן בסוף המאה ה-15. במהלך מאות שנות השלטון העות׳מאני הם העשירו את החברות שבהן חיו באמצעות כישוריהם, קשריהם הבינלאומיים ומסורותיהם התרבותיות התוססות, והביאו עמם את מנהגיו ורוחו של העולם הים תיכוני.
שותפות גורל
אולם, לאחר חידוש הריבונות הסרבית, הקהילה היהודית-הספרדית השתלבה במלואה בחייה ובשאיפותיה של המדינה הצעירה. חבריה השתתפו במלחמות הבלקן, תרמו לקידום המדע והתרבות, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחות הרחבה יותר של החברה הסרבית.
הכותב הנודע אוסקר דוִיצ'ו, הצייר לאון כהן, הסופר הנודע דוד אלבחרי ורבים אחרים הפכו לחלק בלתי נפרד מן התרבות וההיסטוריה הסרבית.
ראוי לציין גם כי תיאודור הרצל, ממייסדיה המרכזיים של הציונות המודרנית, גילה את שורשיו בזמון, כיום עירייה בתחומי בלגרד, שבה נקרא רחוב על שמו.
בדומה לכך, כהוקרה על אומץ ליבם בתקופת מלחמת העולם השנייה ועל מאמציהם להסתיר יהודים מפני רדיפות הנאצים, יותר מ-130 סרבים הוכרו בידי יד ושם כחסידי אומות העולם.
הסולידריות והתמיכה ההדדית שלנו היו אפוא תמיד אמיתיות והדדיות, וכך, באופן טרגי, גם הסבל שלנו. מחנה יאסנובאץ של משטר האוסטאשה היה אתר ההוצאה להורג ההמונית הגדול ביותר של סרבים במלחמת העולם השנייה, ואחד ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים ביותר באותה תקופה.
עבר משותף אינו מספיק
עם זאת, עבר משותף, חשוב ככל שיהיה, אינו מספיק כשלעצמו כדי לקיים יחסים חזקים בזירה הבינלאומית. דווקא משום כך יש לידידות בין העם הסרבי לעם היהודי משמעות כה רבה כיום. אנו ממשיכים להתמודד עם אתגרים דומים, לנוכח גישתם הצבועה לעיתים של חלקים בקהילה הבינלאומית כלפי מדינותינו.
מי שמבקשים ממשרדיהם הנוחים, מרוחקים ובטוחים בעודם מנותקים פוליטית, להטיף מוסר לאחרים תוך דילול ריבונותן של אומות אחרות, לא יישאו באף אחת מן ההשלכות של מעשיהם.
משום כך, אין לנו לא את הזכות ולא את המותרות להיכנע ללחצים כאלה. אחריותנו היא לפעול לטובת האינטרסים של אזרחינו ולהישאר ראויים לקורבנות שהקריבו אלה שבאו לפנינו.
אנו מבינים מה פירוש הדבר לחיות ולהחזיק מעמד בסביבה מורכבת ולעיתים עוינת. משום כך יש לנו הבנה עמוקה למעמדה של ישראל כיום.
הופעתה וצמיחתה של אנטישמיות בתוך קהילות בוסניאקיות-מוסלמיות מסוימות בבוסניה והרצגובינה אינן עוד מגמה חולפת בלבד. הן משמשות תזכורת למה שכבר אירע בעבר ולמה שעלול לקרות שוב.
לכן אנו ממשיכים להתמודד איתה בעקביות וללא היסוס, תוך שימוש בכל האמצעים הפוליטיים והדיפלומטיים העומדים לרשותנו כדי להפנות תשומת לב לזרמים הגוברים של אנטישמיות ושל עוינות אנטי-סרבית, המטילים צל על ארצנו.
דווקא משום כך עליי לציין כי מאז פרוץ המלחמה בעזה אורגנו בסרייבו עצרות תמיכה בפלסטין ובאיראן, לעיתים בהשתתפות דגלים מתקופת המלחמה וסמלים קיצוניים, בעוד שלאירועי זיכרון שהוקדשו לקורבנות ישראלים לא ניתן אישור.
בשל חששות ביטחוניים, טקס הזיכרון לציון יום השנה למתקפת חמאס הועבר למזרח סרייבו, ברפובליקה סרפסקה.
בנסיבות אלה חשוב להזכיר גם את העמדה שננקטה בשנת 2011 באו"ם, כאשר בזכות נציגי רפובליקה סרפסקה, בוסניה והרצגובינה לא תמכה בבקשתה של פלסטין להתקבל כחברה באו״ם. בעקבות זאת, בשנת 2025 הגיעה שורה של תקריות חדשות.
לאחר לחץ מוסדי מצד נציגים פוליטיים בוסניאקים, שחלקם תיארו את ישראל כ"ישות רצחנית המבצעת רצח עם", נאלצה ועידת רבני אירופה לבטל את כינוסה המתוכנן בסרייבו, החלטה שעוררה ביקורת בינלאומית חריפה.
המוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה תרם לפלסטין את ההכנסות מכרטיסים לצפייה בהגדת סרייבו, צעד ששגריר ישראל תיאר כשימוש לרעה במורשת יהודית.
שורת התקריות הגיעה לשיאה בפרשה בבית מלון בסרייבו, שם דווח כי אנשי צוות השליכו את דרכוניהם של תיירים ישראלים לפח אשפה. לעומת זאת, ברפובליקה סרפסקה לא נרשמה ולו תקרית אנטישמית אחת.
הזכות להגדרה עצמית
לאחר אירועי 7 באוקטובר, הנהגת רפובליקה סרפסקה ונציגיה הביעו את תנחומיהם העמוקים ביותר, וארמון הנשיא הואר באותו ערב בצבעי דגל ישראל, כפי שהוא מואר מדי שנה ביום העצמאות של ישראל.
ההיסטוריה המשותפת שלנו לימדה אותנו אמת אחת: הזכות להגדרה עצמית ושימור האמת ההיסטורית אינם עניין של נוחות, אלא הוא צו יסוד.
לעולם לא נאפשר לקדושי מחנה יאסנובאץ או לקורבנות השואה להישכח, ולעולם לא נתיר לטרגדיות כאלה להישנות.
למרות לחצים רבים, רפובליקה סרפסקה נותרת שותפה איתנה ומהימנה של מדינת ישראל. אנו עוקבים בכבוד עמוק אחר מאבקכם לביטחון, לריבונות ולהישרדות לאומית, ורואים השתקפות של נחישותנו שלנו לשמר את מעמדנו החוקתי, את סמכויותינו, את האוטונומיה שלנו, ומעל הכול את זהותנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו