אמש, במסגרת חגיגות יום הולדתו ה-80 של טראמפ, התגודדו עשרות אלפי צופים מחוץ למדשאה הדרומית של הבית הלבן כדי לצפות בקרב של לוחמי אמנויות לחימה משולבות. הקשר בין מופע מרהיב לאלימות היה, כך העירו פרשנים, סוריאליסטי.
באותה העת הכריז הנשיא על "רגע מכונן לדיפלומטיה האמריקנית, המסיים עשורים של עוינות ומביא יציבות למזרח התיכון הנפיץ". עבור ישראלים, בדומה למופע על המדשאה, ההצהרה הייתה מזעזעת, מוזרה וברוטלית.
לפני פחות מארבעה חודשים עמדו כוחות אמריקניים כתף אל כתף עם צה"ל בהתגלמותה הדרמטית ביותר של הברית. הטייסים, החיילים והמפקדים שלנו פעלו בתיאום הקרוב ביותר האפשרי עם עמיתיהם בביצוע אלפי משימות מוצלחות.
גם מנהיגינו נראו מתואמים לחלוטין במטרות: הפלת המשטר הג'יהאדיסטי באיראן, חיסול יכולותיה הגרעיניות והבליסטיות וסיום תמיכתה בטרור. ידידותו של נתניהו עם טראמפ נראתה עמוקה ובלתי ניתנת לשבירה. חזון של מזרח תיכון משוחרר מאחיזת הרפובליקה האסלאמית, מאוחד בשגשוג ובשלום, נראה בהישג יד.
ואז הכול השתנה
ואז, באחת, המצב השתנה. איראן היכתה במדינות שכנות - וחסמה את מצר הורמוז. מחירי הנפט זינקו, ורוב הולך וגדל של אמריקנים - שכעסו ממילא על הסתבכות במלחמות חוץ אינסופיות - דרש הפסקת אש.
האייתוללות, שהפגינו סף כאב גבוה, הבינו כי ידם על העליונה: הם לחצו על הנשיא לחדול מהתנגדות לתוכנית הטילים ולרשת הטרור שלהם, ולהיכנס לשיחות בנושא הגרעין - הכול בתמורה לפתיחת המצר. הם אף התנו את ההסכם בהפסקת מאמצי ישראל להגן על הצפון מפני חיזבאללה ובנסיגת צה"ל מדרום לבנון.
כשישראל הגיבה למתקפות הכטב"מים בהפצצת ביירות, כינה טראמפ את נתניהו "f***ing crazy" ודרש ממנו להפסיק את כל הפעולות.
במצב העניינים הזה, בעלות הברית נמצאות אל מול עימות נפיץ. על נתניהו וממשלתו לבחור בין כניעה בצפון - ואולי אף ברוב חלקי המדינה, שכן טילי חיזבאללה מגיעים בנקל עד אשדוד - לבין עימות עם טראמפ שעלול להוביל להפסקת אספקת תחמושת חיונית ולגינויים באו"ם.
ולראשונה בתולדותינו אין לישראל אפשרות לפנות לקונגרס, לדמוקרטים או לידידינו באירופה. ישראל, כיום, ניצבת למעשה לבדה.
ביטחון מעל הכול
כשנשאלתי על ידי עיתון אמריקני מוביל מה נתניהו יכול לעשות, השבתי כי השאלה אינה מה הוא "יכול" אלא מה הוא "חייב". תפקידו העליון של ראש הממשלה הוא להגן על המדינה כמעט בכל מחיר - לרבות תגובת נגד מצד ארה"ב.
כשם שבגין עשה לפניו, בהשמדת הכור הגרעיני העיראקי, ואשכול ביוזמת מלחמת ששת הימים - שניהם לנוכח התנגדות אמריקנית נמרצת - כך גם נתניהו חייב להציב את ביטחון ישראל מעל הכול.
רונלד רייגן, נשיא פרו-ישראלי, הגיב לתקיפה על הכור בעיכוב משלוח מטוסי F-16 ובהצטרפות לגינוי ישראל במועצת הביטחון. כך גם כיום - ישראל יכולה לעמוד נוכח תגובה אפשרית של טראמפ, אך היא אינה יכולה לשאת את אובדן הצפון או לוותר על ביטחונה הלאומי.
תוך המשך הפגיעה בחיזבאללה, עלינו להתחזק מבית. מאוחדים ומחושלים, ננצח שוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו