פעילות צה"ל תוגבל? הפערים בין וושינגטון לישראל מחריפים

בין ישראל וארה"ב מתקיימים דיונים בסוגיית לבנון, לאור מזכר ההבנות שנחתם מול איראן היום (שני), בו אמור להיכלל סעיף של הפסקת אש כוללת באזור.

ישראל דורשת חופש פעולה נגד מחבלי חמאס כפי שהיה קודם, גם נגד איומים מתהווים, משמע מחבלים המעבירים אמל"ח ממקום למקום, מפקדי חיזבאללה ומשמרות המהפכה המתכננים לחימה, מפעלי יצור אמל"ח ועוד.

האמריקנים, החוששים כי הסלמה בעקבות תקיפות ישראליות תעכב את המו"מ, מבקשים לרסן את צה"ל לפעולות הגנתיות הכרחיות בלבד, כשגם פעולות תגובה לירי חיזבאללה יהיו מוגבלות. בישראל טוענים כי יש הבנה אמריקנית לצרכיה הביטחוניים, אבל מנגד ברור לחלוטין שאיראן תשתמש בחיזבאללה להסלמה שתסייע לה במו"מ ותעמיק את הפער בין ישראל לארה"ב.

פרובוקציה מכוונת

גורם ישראלי בכיר אמר ל"היום" כי גם ירי הרחפנים לישראל אתמול, בעקבותיו בוצעה התקיפה בביירות היה פרובוקציה מכוונת מטהרן - שהשיגה את מטרתה באופן מוצלח במיוחד. בנוסף, ישראל מכינה נייר עמדה בסוגיות האמורות לעלות לדיונים מול איראן, נייר שרה"מ נתניהו עצמו מבקש להציג מול טראמפ בפגישה אישית.

עדיין לא ברור אם פגישה כזו תתרחש בקרוב, אך ידידי ישראל בממשל פועלים לקיימה. בנייר התייחסות לכל הסעיפים, מהגרעין, הוצאת האורניום המועשר, סגירת מתקני ההעשרה והמתקנים הצבאיים, פיקוח מלא הדוק וקבוע - דרך פרוייקט הטילים, הגבלת טווח וכמות וגם התמיכה בארגוני הטרור האזוריים. במסמך, יש חומר מודיעיני המראה את הנסיונות האירניים לעקוף את המעקבים ואת הכוונות המוצהרות שלה להמשיך ולפגוע בישראל ובשכנותיה.

בישראל ובוושינגטון עדיין מנסים לעכל את התהליך שהביא את הנשיא לאשר את להסכם, אף שהוא נוגד בכל כך הרבה מובנים את הצהרותיו הקודמות. הבכיר האמריקני שתדרך ביום שישי את העיתונאים בבית הלבן, עיוות את האמת בסוגיית הגרעין ובסוגיות אחרות, כדי להציג הישגים שבעצם לא קיימים.

אין דרך אחרת להציג את ההסכם העומד להיחתם, בהסתמך על מה שאומרים בבית הלבן, זולת כישלון אמריקני מהדהד שישפיע על מעמדה בה בעולם, ועל התדמית של טראמפ עצמו. וההשלכות כלפי ישראל בעייתיות עד מאוד.

ההיבט החיובי שניתן בכל זאת למצוא הוא איזושהיא מחויבות אמריקנית לפצות את ישראל. אבל אי אפשר להתעלם מהמכה האסטרטגית שספג מחנה האנטי טרור העולמי שבראשו עומדת ישראל, וכמובן ישראל עצמה אל מול אויבותיה, מכה שמהווה סיכון של ממש וזריקת עידוד לארגונים והמדינות החולמים להשמיד את ישראל, לאחר הפגיעה הקשה בהם בשנתיים וחצי האחרונות.

וחובה להדגיש - הפגיעה באיראן קשה מאוד. בהיבט הצבאי רוב משגרי הטילים והטילים עצמם הושמדו, פרוייקט הגרעין הוחזר לפחות עשר שנים אחורה, הכלכלה נמצאת במצב של אסון ואם חלק ניכר מהכספים שיופשרו לא יגיע לצרכים אזרחיים - סיכוייה להתאושש קטנים, חלק ניכר מההנהגה חוסל וברקע נותר עדיין אפקט ההרתעה הישראלי - האומר בגדול - שישראל יכולה מבצעית לפעול כל אימת שברצונה, מבצעית, אבל מדינית כנראה שפחות.

"דילול" האורניום

מהמידע העולה עד כה, בסוגיית הגרעין, נסוגו האמריקנים מהדרישה החד משמעית להוצאת האורניום המועשר ברמה הגבוה, אותם 1,000 פאונד מפורסמים. בשישי טען הבכיר שהבעיה נפתרה והאמריקנים יהיו מעורבים בהוצאת החומר. אתמול כבר נשמעו רמיזות אחרות בהן טראמפ עצמו אמר שיש זמן עד להוצאת האורניום, אולי חודשים, ומדבר על דילול ולא על הוצאה מוחלטת.

בתדרוך שניתן ביום שישי האחרון נטען כי המתקנים הגרעיניים הצבאיים יושמדו, אבל מתברר כי איראן קיבלה אישור להעשיר אורניום "לרמה אזרחית". מתי? לא ברור, כי במקור דובר על אישור העשרה ל-20 שנה וכעת האמריקנים מעמעמים את זה.

המשמעות היא שמתקני ההעשרה - הצנטריפוגות - יישארו, ואין שום בעיה להשתמש בהן להעשרה לרמות הגבוהות יותר. גורם אמריקני דיפלומטי בכיר אמר כי במו"מ שיפתח בשישי הקרוב בג'נבה ידונו ב"פרטים הטכניים" ושם, הוא מקווה, תושג הבקרה הפיקוח וההגבלה על פרויקט הגרעין של איראן.

הכשל המעשי הגדול ביותר בהסכם הוא סוגיית הכספים, שהייתה הבעיה הגדולה של הסכם אובמה מ-2015, הסכם שטראמפ כינה הגרוע ביותר אי פעם. אתמול אובמה התראיין והתקשה להסתיר את חיוך הלעג למה שהשיג טראמפ - לעג מוצדק.

זכו בכל הקופה

בהיבט הזה, האיראנים זכו בכל הקופה - ההחלטה האמריקנית לפתוח את מצר הורמוז לחלוטין ולהסיר את העיצומים שהיו עוד לפני המלחמה על ייצוא הנפט של איראן. בימי העיצומים איראן הרוויחה מנפט שמכרה תוך עקיפתם, סביב 50 מיליארד דולר בשנה. רוב הכסף עבר לחברות של משמרות המהפכה, משמע להתעצמות הצבאית. עם הסרת העיצומים, הצפי הוא שבתוך מספר חודשים ההכנסה הזו תגדל משמעותית.

האזהרה של שר האוצר בסנט שהסרת העיצומים מסוכנת לא התקבלה, כאמור, והצפי הוא שבעקבותיה יוסרו עוד עיצומים ומדינות נוספות שחששו עד כה מארה"ב יקבלו את האיתות שהכל בסדר והסחר עם איראן מותר. בנוסף, דרישה של שר האוצר סקוט בסנט שלא לבטל את העיצומים שכן חזרה אליהם תהיה בעייתית ביותר, שינתה רק במעט את התנאים.

התקווה שהובעה כי ההסכם עם איראן יביא לשלום במזרח התיכון נשמעת כבדיחה חסרת טעם, וההסכם רק מרחיק את מדינות ערב הפוטנציאליות להצטרפות להסכמי אברהם. סביר יותר שהן ינסו להגיע להסכמות חשאיות עם איראן, כפי שחלקן כבר עשו בשבועות האחרונים. על ארה"ב הן יודעות שלא ניתן לסמוך, ישראל עסוקה בלהגן על גבולותיה - וחידוש מלחמה לבד מול איראן ירד מהפרק.