המחלוקת על יישום החלטת בג"ץ לשילוב נשים בשירות בחיל השריון מיטלטלת בדיון הציבורי בין קצוות שמשבקשים הכרעה. מהקצה האחד, ארגוני נשים נאבקים על שוויון מלא בשירות הנשים בצה"ל ומהקצה השני עומדת ההלכה, בגינה ראשי ישיבות קוראות למנוע שירות משותף בין תלמידיהם לבין נשים.
את המתח בין שני הקצוות מניעה מכל צד עמדה עקרונית שלא ניתן לוותר עליה. כאן, צה"ל נדרש לפתרון יצירתי - וממש לא לדרך של כפיית עקרונות. מפקד זרוע היבשה וקצין שריון ראשי נתבעים בראש ובראשונה לבניית חיל השריון ככוח מבצעי יעיל, ובתוך כך, עליהם לנווט במתחים חברתיים סבוכים.
מבוך ערכי
בכל דרך מומלץ כי הם לא יקלעו, שלא לצורך, למצב בו ישתמשו בהם ככלי להכרעה במאבקיה של החברה הישראלית על דרכה וערכיה. לצד זאת, מבחוץ ישנן ציפיות להשתמש בצה"ל כזירת התגוששות למאבקים שביסודם אינם מעניינו של הצבא. לשם כך, יש לחלץ את הדיון מן המבוך העקרוני ערכי ולהציבו על ממדי תבונת המעשה.
מאז בג"ץ-אליס מילר לשילוב נשים בקורס טיס, הוצב ערך השוויון בנקודת המוצא לכל דיוני בג"ץ בסוגיות אלה. כדאי לציין כי עד כה אין למדינת ישראל חוק יסוד שוויון והטענה להכרח השוויון נגזרה על ידי השופטים מתוך חוק כבוד האדם וחירותו.
להיבטים המעשיים של שאלת כבוד האדם ישנם ממדים אין סופיים, והשיפוט בהם הוא תמיד תלוי הקשר רחב. כפי שהדרישה לשלב נשים בחיל השריון מחייבת מבט מנקודת מוצא של כבוד, גם לעמדת הרבנים על ציפיותיהם לסביבת שירות מתאימה לתלמידיהם, ראוי מבט של כבוד.
בין ראשי ישיבות ההסדר נמצאים לוחמים וקצינים בחיל השריון, בהם הרב יעקב מדן, מראשי ישיבת הר עציון, שהשתתף במלחמת יום הכיפורים בקרב הגבורה בגולן. אחי הרב, ראם הכהן, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל - היה קצין בשריון. הרב אליעזר שינוולד, ראש ישיבת ההסדר במודיעין, היה מג"ד וסמח"ט ועד היום משרת במילואים בדרגת אל"מ.
נחוצים לשירות
מדובר כיום בדור שלישי של חיילי ישיבות הסדר בחיל השריון מתוך כבודם של הרבנים כחיילי שריון ותיקים, והיה ראוי לשמוע אותם ולכבד את דעתם בסוגיה.
מנסיוני כמפקד בחיל השריון בכל הרמות, ביכולתי לקבוע נחרצות כי חילי ישיבות ההסדר חיוניים ביותר לחיל השריון. בחינת נתונים פשוטה תלמד כי הם מתמידים בשירות מילואים גם לאחר גיל הפטור והם בולטים בתרומתם בכל חטיבות המילואים, הן כחיילים והן כמפקדים.
הפשרה המפא"יניקית
כאן נדרש צה"ל למסורת הפשרה המפא"יניקית. למדתי על נחיצותה בדרך השלילית, מסלעיי מרידור, שבין תפקידיו לשעבר היה ראש החטיבה להתיישבות ויו"ר הסוכנות היהודית.
בסמינר שנערך לפני כמה שנים במכון הישראלי לדמוקרטיה על מדינת ישראל כמדינת לאום הוא סיפר על פניית השופט אהרון ברק אליו בסוגיית בג"ץ-קעדן. ברק, שהיה אז נשיא בית המשפט העליון, ביקש ממנו כראש החטיבה להתיישבות למצוא דרך יצירתית להקצות למשפחת קעדאן את המגרש המבוקש, ובכך לחסוך מבית המשפט העליון פסיקת דין תקדימית.
מרידור סיפר שהשיב לברק כי במורשת הרוויזיוניסטית עליה חונך מתנגדים לפשרה מפא"יניקית. ברגע הזה למדתי על גודל התבונה המעשית שהובילה את מנהיגי מפא"י לניווט מנהיגותי בדרך הפשרה.
גם בסוגיית שירות הנשים ותלמידי הישיבות בחיל השריון מומלצת ההליכה בנתיב הפשרה המפ"איניקית. במסורת זו, המעדיפה להימנע מהכרעות מזיקות ובלתי הכרחיות, טמון מפתח לניווט פרגמטי ומכבד בסבך המחלוקות הבלתי פתור בו שסועה החברה הישראלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו