נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: GettyImages via AFP

ההיסטוריה מוכיחה: לישראל אין ברירה אלא להסתכן בעימות גלוי עם טראמפ

ההיסטוריה מלמדת שדווקא כשירושלים התקפלה מול לחץ אמריקני היא זכתה בבוז – וכשהתעקשה על ביטחונה הריבוני היא זכתה בהערכה • כעת, כשחיזבאללה מאיים על הצפון וטראמפ חותר להסכם ומצפה לצייתנות מוחלטת, למנהיגי ישראל אסור לחזור לטעויות העבר • אם ההיסטוריה היא מדריכתנו, לישראל אין ברירה אלא לפעול באופן עצמאי במערכה הגורלית על עתידה

בראיונותיי בתקשורת מרבים לשאול אותי: "האם ישראל הפכה למדינה החמישים ואחת של ארצות הברית?". בחצי חיוך אני עונה: "הלוואי. למדינות אמריקניות יש הרבה יותר חופש ויכולת תמרון מאשר לישראל!".

טראמפ%3A "נתניהו יעשה מה שאני אגיד לו לעשות" %2F%2F רשת X

מצב זה בכלל לא חדש. מאז שהנשיא אייזנהאואר דרש מראש הממשלה דוד בן גוריון לעצור את המערכה של צה"ל נגד מצרים בסיני בשנת 1956, ומאוחר יותר לסגת מעזה, ארצות הברית אילצה את ישראל באופן עקבי להפסיק את הלחימה ולהסכים להפסקת אש.

זה היה נכון במלחמת ששת הימים, שישראל רצתה שתימשך שמונה ימים, במלחמת יום הכיפורים, בשתי מלחמות לבנון, ובכל הפעולות שלנו בעזה. אפילו נשיאים פרו-ישראליים כמו לינדון ג'ונסון, ריצ'רד ניקסון וג'ורג' בוש איימו בהשלכות חמורות אם ישראל תתעלם מפקודותיהם להפסיק את האש.

במאי 2021, ביום השמיני של מבצע "שומר החומות" נגד חמאס, קיבלתי שיחת טלפון מיועץ בכיר לנשיא ביידן, שביקש ממני להעביר הודעה דחופה לראש הממשלה נתניהו: "על ישראל לסיים את המבצע הלילה, או להסתכן באובדן התמיכה האמריקנית". נתניהו זעם - הוא רצה להמשיך להילחם עוד שלושה ימים לפחות - אך הוא נענה מיד. המבצע הסתיים באותו ערב.

נתניהו זעם, אך נענה מיד. הצתות בעיר לוד במהלך אירועי שומר חומות (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

ההבדל היחיד בין טראמפ לנשיאים קודמים הוא נטייתו להתייחס אלינו בפומבי כאל וסלים שחייבים לציית לכל פקודה שלו. המצב משפיל ומוריד את המורל עבור ישראל, ולצערנו מחזק את אויבינו. אבל אז עולה השאלה: האם ישראל בכל נסיבות ובכל מחיר חייבת לציית לדרישות הבית הלבן?

התשובה, מבחינה היסטורית, הייתה "לא". נשיאי ארה"ב לא רק הורו לישראל להפסיק את הלחימה, אלא התנגדו להחלטתה לצאת למלחמה מלכתחילה. זה היה המקרה בכל מלחמה בין קום המדינה למערכת "עם כלביא" בשנה שעברה. אך מנהיגי ישראל, למרות הסכנה של קרע עם וושינגטון, קבעו כי ביטחוננו הבסיסי מונח על כף המאזניים והחליטו לפעול.

באופן אירוני, בכל פעם שישראל התנגדה לבית הלבן ויצאה למלחמה - ב-1948, למשל, ב-1967, ובמתקפה על הכור הגרעיני בעיראק ב-1981 - זכינו בהערכתה של אמריקה. בכל פעם שנכנענו ללחץ והפגנו איפוק - ב-1973 ובמלחמת המפרץ ב-1991 - זכינו בבוז של אמריקה.

התקפלות מולידה בוז. ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה עם הנשיא טראמפ (ארכיון), צילום: צילום: אבי אוחיון / לע"מ

רקורד זה רלוונטי במיוחד כיום, כאשר ללא ספק חיזבאללה יפר כל הפסקת אש וימשיך לתקוף אותנו. ישראל צריכה להגן על הצפון ולהציל אותו, אך בכך היא מסתכנת לא רק במלחמה עם איראן, אלא גם בעימות גלוי עם הנשיא טראמפ. כמו בעבר, לישראל לא תהיה ברירה אלא לפעול.

עם עיניים פקוחות למחיר הפוטנציאלי, ישראל חייבת להראות שהיא אינה וסל של ארה"ב ולא מדינתה החמישים ואחת, אלא מדינה ריבונית עם חובה בלתי ניתנת לערעור להגן על אדמתה ואזרחיה. בסופו של דבר - אם ההיסטוריה היא מדריכתנו - טראמפ יעריך אותנו על כך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...