השיחה המתוחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו חושפת מחדש את מערכת הלחצים שמפעיל הממשל האמריקני על ישראל בזמן מלחמה - הרחק מעיני הציבור.
לא מדובר בתופעה חדשה: גם בתקופת הנשיא לשעבר ג'ו ביידן הופעלו מגבלות משמעותיות, כולל עצירת משלוחי תחמושת והגבלות בפועל על פעילות צה"ל בתחילת הלחימה בעזה. אלא שכיום, תחת טראמפ, התמונה מורכבת יותר - הסיוע הצבאי זורם ללא הפסקה, אך במקביל מופעל לחץ מדיני כבד שנועד למנוע הסלמה רחבה ולהשאיר את כלל הזירות מתחת לרף של "מלחמה עצימה".
בעוד מול ביידן נקט נתניהו קו תקיף, בין היתר בשל קיומה של חלופה פוליטית בארה"ב, מול טראמפ - שותף למאבק מול איראן, נדרש ראש הממשלה לאיזון עדין יותר בין הצרכים הביטחוניים לבין הברית האסטרטגית.
ריסון בזירות - ותמונת מצב חלקית
המאמץ האמריקני לקדם הסכם מול איראן משליך ישירות על ניהול הזירות הקרובות. התוצאה: מגבלות על הפעולה הישראלית בלבנון וברצועת עזה. כך, לפי גורמים מדיניים, נאסר על ישראל להרחיב תקיפות בדאחייה, ובעזה נמנעת הגבלה של הסיוע ההומניטרי - גם כאשר חמאס אינו עומד בתנאי ההסכמים.
עם זאת, מדובר בתמונה חלקית בלבד. בלבנון, לצד הימנעות מהפצצות רחבות בדאחייה, נמשכת הלחימה הקרקעית ברצועת הביטחון. בעזה, אף שאין חזרה ללחימה רחבת היקף, נמשכים חיסולים ממוקדים של בכירי חמאס - זאת מבלי שהארגון מגיב בירי לשטח ישראל.
המגבלות המדיניות יוצרות מצב של מלחמה מוגבלת - כזו שאינה מובילה להכרעה אך נמשכת לאורך זמן. גורמים המעורים בפרטים מציינים כי לצה"ל רשימת מטרות רחבה בלבנון - כולל תשתיות כלכליות וצבאיות של חיזבאללה, שהפגיעה בהן עשויה להעמיק את הנזק לארגון.
אולם בפועל, הדרג המדיני נמנע מלהנחות את הצבא לפעול נגד יעדים אלה. התוצאה, לדבריהם: אלפי פעילי חיזבאללה כבר חזרו לאזור שבין הליטאני לקו הגבול, ירי רחפני נפץ נמשך - והיעד המרכזי, ביטחון לתושבי הצפון, עדיין לא הושג.
עזה: התחזקות "מתחת לרדאר"
גם בגזרה הדרומית נרשמת מגמה מדאיגה. למרות שליטה ביטחונית טובה בגבול, חמאס מנצל את המגבלות המדיניות כדי להיערך לסבב הבא. תשתיות ייצור הנשק חזרו לפעול, בין היתר באמצעות שימוש בנפלים של צה"ל ובציוד דו-שימושי שנכנס לרצועה כחלק מהסיוע. במקביל, קיים חשש מתמשך לניסיונות חטיפה של חיילים במוצבים.
גורם ביטחוני בכיר מותח ביקורת חריפה על היקף הסיוע: "יש פה אבסורד שקשה להתעלם ממנו. מצד אחד כולם מבינים שחמאס מנצל את הסיוע שנכנס לרצועה כדי לחזק את עצמו, ומצד שני ישראל ממשיכה להכניס מאות משאיות ביום כאילו אין קשר בין הדברים. חמאס מסרב להתפרק מנשקו, ולא ברור למה אנחנו ממשיכים לפעול לפי אותו הסכם כאילו המציאות לא השתנתה".
לדבריו, "בשלב מסוים מישהו צריך לקבל החלטה לכאן או לכאן. אחרת נמצא את עצמנו בעוד כמה חודשים מול ארגון מבוסס יותר שניצל כל יום וכל משאית שנכנסה לרצועה כדי להתחזק ולהתכונן לסבב הבא".
הגורם מוסיף כי בזמן שהמערכת הביטחונית ממוקדת בזירות איראן ולבנון, חמאס ממשיך להתחזק "מתחת לרדאר": הגורם תוהה: "אחר כך מה נגיד, שלא ידענו? הרי כולם רואים מה קורה. זה קורה מול העיניים שלנו".
לצד זאת, גורמים מדגישים כי המגבלות אינן נובעות רק מלחצים חיצוניים. גם לצה"ל יש מגבלות כוח אדם ויכולת לפעול במקביל במספר חזיתות לאורך זמן.
עם זאת, במערכת הביטחון סבורים כי על הקבינט לקבל תמונת מצב מלאה של הלחצים - ולעדכן את תוכניות הלחימה בהתאם, כך שגם במסגרת האילוצים המדיניים יושג היעד המרכזי: ביטחון ארוך טווח לאזרחי ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו