"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוחנה נגד ממדאני בניו יורק: "נורמליזציה לאלימות נגד יהודים"

בכנס “בשבע” בניו יורק תקפו יו”ר הכנסת והשר סמוטריץ’ את האנטישמיות הגוברת בעולם, הדגישו את חוסנה של ישראל והזהירו מאיראן וחיזבאללה – לצד מסר של עוצמה כלכלית וביטחונית

,עודכן
0השמעה
יו"ר כנסת אמיר אוחנה בכנס "בשבע" בארה"ב. צילום: עקיבא שיינברגר-כנס בשבע בניו יורק

בכנס ירושלים של קבוצת “בשבע” שנערך בניו יורק, נשאו הלילה (בין ראשון לשני) נאומים יו”ר הכנסתאמיר אוחנהושר האוצרבצלאל סמוטריץ', שהתמקדו בגל האנטישמיות בעולם, במצב הביטחוני ובחוסן הישראלי מאז מתקפת שבעה באוקטובר.

אוחנה התייחס לעלייה באירועי שנאה נגד יהודים בעולם מאז תחילת המלחמה, וטען כי מדובר בתופעה שמקבלת לגיטימציה מצד גורמים ציבוריים. לדבריו, קיימת "נורמליזציה לקריאות להשמדת ישראל והגלובליזציה של אלימות נגד יהודים", תופעה שלדבריו מגיעה גם ממנהיגים פוליטיים ותרבותיים בניו יורק, בהם ראש העירזוהרן ממדאני, שאותו תקף בחריפות.

"מאז 7 באוקטובר הטרור נגד יהודים התעצם ברחבי העולם", אמר אוחנה, והוסיף כי קריאות מסוג "גלובליזציה של האינתיפאדה" מתורגמות בפועל לפגיעה בחפים מפשע. הוא תיאר את האנטישמיות ככזו שהפכה, לדבריו, ל"מודל עסקי" ברשתות החברתיות. אוחנה הדגיש את אחריותה של ישראל להגן על יהודי התפוצות, וציין את השתתפות משלחת הכנסת במצעד התמיכה בישראל בניו יורק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס "בשבע" בארה"ב,צילום: עקיבא שיינברגר-כנס בשבע בניו יורק

בהמשך הכנס נאם השר סמוטריץ’, שהתמקד בחוסן הלאומי והכלכלי של ישראל. לדבריו, האויבים סברו כי מתקפת 7 באוקטובר תוביל לשבירת החברה הישראלית, אך בפועל "עם ישראל קם, נלחם ומנצח". הוא הוסיף כי ישראל מתמודדת במקביל בכמה חזיתות - צבאית, מדינית, כלכלית ותודעתית - ומוכיחה עמידות לאורך זמן.

במישור הביטחוני הזהיר סמוטריץ’ מפני ניסיונות איראן לשקם את השפעתה האזורית באמצעות שלוחותיה, וקרא לשמירה על חופש פעולה ביטחוני מלא. הוא הדגיש כי ישראל לא תאפשר לחמאס ולחיזבאללה להתחזק מחדש, והגדיר זאת כתנאי בסיסי לביטחון אזרחי המדינה.

בנושא הכלכלי הציג השר תמונה אופטימית, וטען כי הכלכלה הישראלית מפגינה יציבות וצמיחה גם בתקופת המלחמה, עם עלייה בשווקים והמשך משיכת השקעות. לדבריו, הממשלה פועלת להרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים, בין היתר עם מדינות אמריקה הלטינית, במסגרת מהלכים לחיזוק הכלכלה הישראלית.

סמוטריץ’ התייחס גם ליחסים עם ארצות הברית, וציין את מה שכינה שותפות אסטרטגית עמוקה בין המדינות, במיוחד בתקופת הלחימה. לדבריו, למרות האתגרים, ישראל ממשיכה לעמוד איתנה ומציגה מסר ברור של ביטחון עצמי כלפי המשקיעים בעולם.

בסיום דבריו אמר סמוטריץ’: "דור הניצחון הוכיח שגם אחרי המכה הקשה ביותר - עם ישראל לא נשבר. הוא קם, נלחם ומנצח".

בנוסף, שר העלייה והקליטה אופיר סופר התייחס לסוגיית הגיוס וליחסים עם הציבור החרדי. לדבריו, "השותפות עם החרדים היא שותפות טבעית וחשובה", אך הדגיש כי נדרש שינוי בתחום השירות הצבאי. "אנחנו מצפים כבר תקופה ארוכה שהדברים ישתנו", אמר, וקרא להנהגה החרדית להשמיע "קריאה ברורה" ולפעול לשילוב רחב יותר בצה"ל.

השר אופיר סופר בכנס "בשבע" בארה"ב,צילום: עקיבא שיינברגר-כנס בשבע בניו יורק

סופר הבהיר כי אין בכוונתו לוותר על השותפות, ואף העלה אפשרות להרחבתה במסגרת ממשלה רחבה יותר. בהמשך התייחס למגמות העלייה לישראל וציין כי לצד המשך העלייה, נרשמים גם שינויים בדפוסיה.

הוא סיפר על צעירים המשתתפים בתוכנית "גרעין צבר", שמגיעים לישראל כדי לשרת בצה"ל. "מאות צעירים בכל שנה, יותר מכל שנה רגילה מאז תחילת המלחמה, עולים כדי לשרת. מרביתם, 80 עד 90 אחוזים, לוחמים", אמר, והוסיף כי רבים מהם בוחרים להישאר בארץ לאחר השירות.

עוד התייחס סופר לחיילים בודדים וציין כי לאחרונה התקבלה החלטה בשיתוף משרד הביטחון לשיפור המענה עבורם. לדבריו, המלחמה יצרה אתגרים חדשים הן עבור חיילי הסדיר והן עבור משרתי המילואים, כולל "אלפי מילואימניקים בודדים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר