בהנחיית נתניהו: הסכם השת"פ החדש עם ארה"ב ייחתם לפני הבחירות

רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ הנחו להשלים לפני הבחירות בישראל ובארה"ב את "הסכם הסיוע" החדש בין ארה"ב וישראל.

את השיחות עם הצוות האמריקני מוביל מהצד הישראלי מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם. הוא עושה זאת יחד עם השגריר בוושינגטון, יחיאל לייטר, ועם גורמי המקצוע. מהצד האמריקני, השגריר מייק האקבי ממלא תפקיד מכריע, ולצידו פועלים גורמים נוספים. כפי שהיה נהוג בעבר, בכוונת הצדדים להשלים את ההסכם החדש כשנתיים לפני פקיעת ההסכם הקיים. כך מערכות הביטחון בשתי המדינות מכינות את עצמן ליישום ההסכמים, שדורש הכנות ארוכות טווח מבחינה כלכלית, טכנולוגית ולוגיסטית.

המתווה הנוכחי, שנקבע בשלהי תקופת ממשל אובמה, מסתיים בסוף 2028. במסגרת המתווה, הפנטגון מקצה לישראל 3.3 מיליארד דולר בשנה לרכישת מערכות נשק אמריקניות בלבד, כלומר התקציבים חוזרים למשק של ארה"ב. נוסף על כך, חצי מיליארד דולר בשנה משמשים לפיתוח וייצור משותפים לשתי המדינות של מערכות הגנה אווירית, כגון טילי חץ וקלע דוד.

ההסכם החדש יהיה שונה דרמטית מכל קודמיו. כפי שנחשף ב"היום", נתניהו החליט זה מכבר כי לאורך העשור שבו ייושם ההסכם הבא, יהיה מעבר מקבלת תקציבים אמריקניים למערך של הסכמים לשיתוף פעולה בין המדינות. כלומר, החל מ־2029, מרכיב הסיוע האמריקני הישיר לרכש פלטפורמות נשק, שכיום עומד על 3.3 מיליארד דולר לשנה, ילך ויקטן. השאיפה היא שבשנת 2038 מרכיב זה יתאפס.

עם זאת, כנגד ביטול הסיוע הישיר, שתי המדינות יגדילו את מרכיב שיתופי הפעולה ביניהן. כלומר, הן יפתחו וייצרו במשותף מערכות נשק חדשות, כפי שקורה כיום עם טילי החץ, למשל. בשינוי המהותי הזה ובאופן היישום של הפרטים שלו דנים הצדדים זה כמה שבועות.

המטרה: חתימה לפני הבחירות

בכוונת הצדדים להגיע לתוצאה סופית כבר בחודש ספטמבר, כלומר לפני הבחירות הכלליות בישראל, ובכל מקרה לפני בחירות האמצע בארה"ב, שיתקיימו ב־3 בנובמבר. תאריך הבחירות בארץ עדיין אינו ידוע, אך ראש הממשלה שואף שייערכו אחרי החגים.

ההצלחות הצבאיות והכלכליות של ישראל בשנים האחרונות, ובה־בעת הביקורת על העוצמות שהפעילה בעזה, הגבירו בארה"ב את הדרישה לעצור את הסיוע. הקריאות מגיעות בעיקר מהמפלגה הדמוקרטית, שבקרב חבריה מעמד ישראל נמצא בשפל, בעקבות עלילת "רצח העם בעזה". במפלגה הרפובליקנית, האגף התומך בבדלנות אמריקנית קורא גם הוא להפסיק "לבזבז את כספי משלמי המיסים" על מלחמות במזרח התיכון.

לנוכח מגמות אלה, ובשל האפשרות הסבירה לניצחון דמוקרטי בבית הנבחרים, נתניהו מעוניין שהשיחות יושלמו לפני בחירות האמצע. בחודשים האחרונים, עשרות סנאטורים דמוקרטים הצביעו כמה פעמים בעד הפסקת הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל. ראש הממשלה מבקש להימנע ממצב שבו הקונגרס לא מאשר את ההסכם, ולכן הורה להאיץ את השיחות. הבחירות ב־3 בנובמבר הן לבית הנבחרים ולשליש מהסנאט.

עוד נראה כי ייתכן מעמד חגיגי, שבו גם טראמפ ונתניהו יודיעו על הפסקת הסיוע האמריקני ועל מעבר להסכמים של שיתוף פעולה. מהלך כזה יסייע פוליטית לשני האישים ערב הבחירות בשתי המדינות. השניים צפויים להיפגש לכל המאוחר במהלך עצרת האו"ם בספטמבר.

על פי תחשיבים שערכו גורמים ישראליים, לארה"ב צומחת תועלת כלכלית גדולה מההשקעה הביטחונית בישראל. למשל, מכון "מיינד ישראל" מעריך כי הסכום של 3.3 מיליארד דולר שישראל מקבלת מכניס למשק האמריקני כ־15 מיליארד מדי שנה.