מה שטוב לטיקטוק, רע לישראל: כשהיח"צ של בן גביר מנצח את טובת המדינה

למעשה, התוכניות שהציג השר בן גביר לטיפול בתומכי החמאס שהגיעו לארץ במסגרת המשטים לעזה, היו מתקבלות ברוב ישראלי מוחץ.

במקום סנדוויץ' ושירי אירוויזיון - כליאה ממושכת בתנאי מחבלים, והם כנראה לא היו חוזרים לפה במשט השני, השלישי והרביעי מאז החלה המלחמה.

האבסורד הוא שהתנאים שבהם ישראל מטפלת בפעילים שמגיעים לכאן אכן מונעים את רוב הביקורת העולמית, אך בפועל מזמינים לכאן שוב ושוב פרובוקטורים במקרה הטוב, ותומכי טרור במקרה הרע. מדובר בפעילות הדורשת משאבי ענק וקשב של הצבא, המשטרה ומשרד החוץ לתקופות ממושכות.

עם התפקיד באה האחריות

אבל מה שבן גביר כנראה לא הבין בשנותיו כשר, הוא שעם התפקיד באה האחריות. אחרי שהתוכניות שלו נדחות בפורום מקבלי ההחלטות לו הוא שותף - הוא, כשר בכיר, אמור להתיישר מאחורי ההחלטה והביצוע שלה.

בשייטת עבדו באופן קפדני במשט הזה כדי להימנע ממראות המרמרה של 2010. הכוננות הייתה בשיא והביצוע מדוקדק.

לישראל לא חסרות חזיתות פעילות כרגע, אחת מהן מתוחה במיוחד, ואין שום סיבה לפתוח חזית נוספת עם טורקיה, שהיא בעלת הבית של באי המשט הנוכחי.

נכון, טורקיה לא אוהבת אותנו ממילא והיא עסוקה בימים אלה בהפיכתה למעון רשמי של בכירי חמאס במקום קטאר. ועדיין - למעט לייקים בטיקטוק, מה התועלת המדינית או הביטחונית שהייתה פה?

הצלחה הסברתית מול אינטרס פוליטי

רצף הזימונים בארצות אירופה של שגרירי ישראל לשיחות נזיפה או בירור היו התוצאה ממנה רצו במשרד החוץ להימנע.

לא סתם הפעילות המשותפת בין דובר צה"ל למערך ההסברה ומשרד החוץ נועדה לשלוט בתמונות, בסיפור, ובאופן שבו תסוקר השתלטות צבאית על משט אזרחי תמים כביכול.

האמת? הצליח להם בניגוד לסיכויים. התמונה של גרטה עם הסנדוויץ', הפעילים שמנצלים את הזמן לג'אגלינג וההאזנה הכפויה ל"מישל" עשו את שלהם ברמת התהודה הבינלאומית.

בטח גם בכירי חמאס התבאסו על התוצאה. אפילו אקמול לא הגיע במשטי ה"סיוע".

סדר היום הפנימי מנצח

אבל אז סדר היום הפנים-ישראלי ניצח את השכל הישר. בחירות, רבותיי, בחירות. לשר המכהן יש תוכניות להיבחר שוב, ועם מספר לא מבוטל של מנדטים - אז יש תמונות לרשתות ודגל ישראל בפנים של העצורים, וזה לא משנה שהם עם עיניים סגורות, הרי זה מצטלם נהדר.

העובדה שלא רק גדעון סער נדרש להתנער מהאירוע אלא גם נתניהו בעצמו, מלמדת על גודל הפאול. אחרי כל ההשקעה בסיפור הישראלי שנבנה למשט, העולם מהדהד את הסרטונים של בן גביר מסיבוב של שלוש דקות במתקן בנמל אשדוד.

אגב, אם רק היה מציץ לרגע בטיקטוק של מירי רגב, היה יכול לראות איך אפשר גם לעשות סיבוב יח"צ וגם להישאר מתחת לרף הבינלאומי של משבר הסברתי.