"תירוץ להשתלט על שטחים": הכנסת תכריע בחוק העתיקות של ח"כ סוכות

הקרב סביב החוק להקמת "רשות מורשת יהודה ושומרון" נכנס בימים אלו לישורת האחרונה, כאשר בכנסת נערכים לקראת ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית שעשויות להתקיים כבר מחר (רביעי).

מדובר באחד החוקים הנפיצים ביותר שמקדמת הקואליציה בתחום יהודה ושומרון, חוק שמצד אחד מוצג כמהלך הכרחי להצלת אתרי העתיקות והמורשת ביהודה ושומרון ומן הצד השני נתפס בעיני מתנגדיו כמהלך שנועד לייצר ריבונות ישראלית דה פקטו דרך הארכיאולוגיה.

גוף חדש בישראל

הצעת החוק, שמובילים יו"ר ועדת החינוך ח"כ צבי סוכות וח"כ עמית הלוי, מבקשת להעביר את האחריות על תחום העתיקות, הארכיאולוגיה ואתרי המורשת ביהודה ושומרון מידי קמ"ט הארכיאולוגיה במינהל האזרחי, הפועל תחת הממשל הצבאי, לגוף ישראלי חדש שיוקם כרשות סטטוטורית במשרד המורשת.

ב־12 למאי אושרה הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, לאחר שעברה קודם לכן את דיוני ועדת החינוך. מאז נמשכים הדיונים על הנוסח המעודכן, וכעת בכנסת נערכים להשלמת הליך החקיקה לקראת הקריאות הסופיות.

לפי ההצעה, הרשות החדשה תהיה אחראית על שימור, שחזור, פיתוח, חפירות, פיקוח והנגשת אתרי עתיקות ומורשת ברחבי יהודה ושומרון. התקציב השנתי שיוקצה לה מוערך בלפחות 30 מיליון שקלים, והיא צפויה לקבל סמכויות נרחבות בתחומי הפיקוח והאכיפה.

"חייב להימצא פיתרון"

תומכי החוק טוענים כי מדובר במהלך הכרחי נוכח המצב הקשה של אתרי העתיקות ביהודה ושומרון. כפי שפורסם בחודשים האחרונים בישראל היום, במינהל האזרחי מתקשים להתמודד עם תופעות של שוד עתיקות, הרס אתרים ארכיאולוגיים ופגיעה באתרי מורשת ברחבי יהודה ושומרון. גורם בכיר המעורה בפרטים אמר ל"היום" כי "פתרון חייב להימצא ומהר, לפני שלא יישארו עתיקות להציל ביהודה ושומרון".

בימין מדגישים כי חלק מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בתולדות העם היהודי נמצאים דווקא ביהודה ושומרון. ח"כ סוכות אמר במהלך הדיונים כי "ההיסטוריה היהודית נמצאת פחות בדיזנגוף ויותר בשילה". לדבריו, "מורשת העם היהודי נמצאת היום מתחת לאדמה מחוללת".

סוכות הזכיר בדיונים גם את מצבו של מזבח יהושע בהר עיבל. "יש שם גרפיטי בערבית ועושים שם מנגלים. עתיקות מושמדות ונעלמות מתחת לידיים שלנו כמעט על בסיס יומיומי ואנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה".

"למנוע שוד מתמשך"

גם יוזם החוק ח״כ עמית הלוי טען כי מדובר במאבק על ההיסטוריה היהודית. "הגיע הזמן לקחת אחריות ולמנוע את השוד המתמשך של אוצרות התרבות שלנו ואת הרס אתרי המורשת של העם היהודי", אמר לאחר אישור החוק לקריאה ראשונה. אלא שמנגד, מתנגדי החוק מזהירים כי מאחורי השיח על עתיקות וארכיאולוגיה מסתתר מהלך פוליטי רחב בהרבה.

יועצת המשפטית של ועדת החינוך, עו"ד תמי סלע, הזהירה בדיונים כי מדובר בחקיקה "חריגה מאוד", שלדבריה "סוטה מעקרון הריבונות הטריטוריאלית". היא טענה כי החוק עלול להיתפס בארץ ובעולם כצעד של “סיפוח דה פקטו".

גם במשרד המשפטים הביעו התנגדות לחוק וטענו כי הוא "סותר את המדיניות רבת השנים של ישראל ביחס ליהודה ושומרון ומעורר רגישות בינלאומית".

במהלך הדיונים שנערכו השבוע הזהירה גם איילה רואש ממשרד הביטחון כי מדובר במהלך חסר תקדים מבחינה משפטית. "עוד לא נתקלנו במודל תקדימי כזה של תאגיד ישראלי שיפעיל סמכויותיו באזור", אמרה. גם בזירה הפוליטית הדיונים היו סוערים במיוחד. ח"כ גלעד קריב כינה את הצעת החוק "הזויה" וטען כי מדובר ב"סיפוח זוחל" ובשימוש בארכיאולוגיה "ככלי להשתלטות על אדמות".

מנגד, שר המורשת עמיחי אליהו דווקא חיזק את הטענות כי מדובר במהלך בעל משמעות ריבונית ואמר במהלך הדיונים כי החוק הוא "שלב ביניים עד להחלת ריבונות מלאה". לדבריו, "אנחנו בהחלט רוצים להחיל ריבונות ביו״ש. זה שלנו".

כעת, עם הכניסה לישורת האחרונה לקראת ההצבעות הסופיות, החוק הופך לא רק לקרב על עתיקות ואתרי מורשת, אלא גם לסמל במאבק הרחב יותר על עתיד יהודה ושומרון ומעמדה של ישראל באזור.