השר בצלאל סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

דיווח: התביעה בהאג ביקשה צו מעצר נגד סמוטריץ'

משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי הגיש בחשאי בקשה לצו מעצר נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כך טען היום האתר ״מידל איסט איי״ • האשמות כוללות אישום באפרטהייד, סעיף שמעולם לא נעשה בו שימוש עד כה • דיון מתקיים גם באפשרות לצו נגד בן גביר

[object Object]

משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הגיש בחשאי בקשה לצו מעצר נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בגין חשדות לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ביהודה ושומרון, כך דיווח היום (שני) האתר "מידל איסט איי", בהסתמך על גורמים המעורים בדבר.

לפי "מידל איסט איי", אתר עוין לישראל אך בעל קשרים בית הדין, האשמות נגד סמוטריץ' כוללות גירוש אוכלוסייה כפשע מלחמה וכפשע נגד האנושות, העברת אוכלוסייה לשטחים כבושים כפשע מלחמה, וכן רדיפה ואפרטהייד כפשעים נגד האנושות' שבו לא נעשה שימוש מעולם לפני כן.

השר בן גביר. הדיון בעניינו עדיין מתנהל, צילום: אורן בן חקון

ב"הארץ" דווח אתמול (ראשון) כי במשרד התובע ביקשו להוציא צווי מעצר סודיים גם נגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שרת ההתיישבות אורית סטרוק ושני קצינים בכירים, אך טרם ידוע אם השופטים אישרו את הבקשות.

לפי הדיווח מהערב, ביום חמישי התקיימה בחינת ראיות במשרד התובע לבחון הגשת בקשה לצו מעצר גם נגד בן גביר, אך טרם הוגשה. בית הדין הכחיש אתמול (ראשון) כי הוציא צווי מעצר חדשים נגד בכירים ישראלים. דוברת בית הדין, אוריאן מאייה, מסרה לרויטרס כי הדיווח ב"הארץ" "אינו מדויק", והכחישה מפורשות את הוצאת הצווים, אך לא הכחישה את עצם הגשת הבקשה.

בניגוד לצווי המעצר שהוצאו נגד רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שפורסמו לציבור, בית הדין החליט כי מעתה כל בקשות צווי המעצר יסווגו כסודיות כברירת מחדל, וזאת כדי להגדיל את הסיכוי להוציא לפועל את הצווים.

לפי הדיווח, במארס פנתה המשלחת הפלסטינית להאג במכתב לסגני התובע של בית הדין, שמילאו את מקומו של התובע עקב החשדות נגדו לתקיפה מינית, ובו הציגה ראיות נוספות לכאורה נגד מתיישבים וכוחות ביטחון ישראליים. במכתב נטען כי ״ישראל נכשלה בהעמדה לדין״ של המעורבים באותם אירועים.

אם יאשרו השופטים את הבקשה, סמוטריץ' יהפוך לבכיר הישראלי השלישי שנגדו יוצא צו מעצר בינלאומי, אחרי נתניהו וגלנט, שהצווים נגדם הוצאו בנובמבר 2024 עקב האשמות הקשורות למלחמה בעזה. הערעורים של ישראל על סמכות השיפוט של בית הדין נדחו עד כה, אך הדיון בערעור נוסף עוד מתקיים.

בניין ה-ICC בהאג, צילום: רויטרס

התובע הראשי קארים חאן יצא לחופשה מנהלית לפני כשנה בעקבות חשדות לתקיפה מינית שהוא מכחיש, ואת מקומו ממלאים סגניו. המדינות החברות בבית הדין יצטרכו לקבל החלטה על עתידו.

הוצאת הצווים נגד נתניהו וגלנט הובילה לגל סנקציות אמריקניות נגד בית הדין. מאז פברואר 2025 הטיל ממשל טראמפ סנקציות כלכליות ועל הויזה על התובע, שני סגניו ושמונה שופטים, ובהם שלושת השופטים הדנים כעת בבקשה נגד סמוטריץ'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...