הזיגזגים של טראמפ עושים לישראל סחרחורת

בתוך יומיים היה לנו מבצע ליווי שיירות לנמלי המפרץ הפרסי כדי לשבור את השליטה האיראנית בכניסה למצר הורמוז, ירי איראני על האמירויות וכוננות שיא לתקיפה באיראן, ואתמול נסיגה מהמבצע האמריקני והודעה על הסכם סיום המלחמה. זו הכרזה של טראמפ בחיזוק פקיסטן.

לא פלא שבישראל מתקשים להבין את טראמפ. הזיגזגים שלו עושים סחרחורת. לא כל אגפי מערכת הביטחון חושבים אותו דבר לגבי הסכם גרעין חדש ומרכיביו, מה גם שמדובר כרגע על הסכם קצר לסיום המלחמה וכניסה למשא ומתן על הגרעין רק בהמשך.

יש גורמים במערכת שחושבים שסיום המלחמה בהסכם גרעין, ואפילו אם יהיה הטוב ביותר האפשרי, כולל הוצאת האורניום המועשר מתחומי איראן, הוא אופציה גרועה לישראל וטובה לאיראן. סביר שראש הממשלה נתניהו שייך לאגף ששולל הסכם גרעין חדש. הסכם כזה מעניק קודם כל שרידות ותוחלת חיים למשטר האייתוללות.

שלוש האופציות מבחינת ישראל הן: הסכם גרעין חדש, חזרה לסבב תקיפות נוסף שבו תיפגע אנושות תשתית האנרגיה האיראנית, והמשך המצב הקיים של מצור כלכלי אמריקני. מביניהן, האופציה השלישית של המשך המצב כפי שהוא, טובה לישראל. מהלומה נוספת היא רק קיצור הליכים.

האופציה של המשך המצור הכלכלי דורשת אורך נשימה. זו גם שאלה צורנית: האם טראמפ הוא זיגזג או סימן שאלה. מצד אחד - שואף להסכם שיענה על הקריטריונים שלו, ויאפשר לו להכריז על "הסכם נהדר" שהושג; מצד שני, עולה השאלה אם הוא מסוגל למהלך שמצריך אורך נשימה כמו המצור על הורמוז וחנק איטי של כלכלת איראן.

טווח נפילת המשטר הוא לפחות שנה, ומי יכול להבטיח שזה בכלל יקרה. לעומת זאת, טווח הקריסה הכלכלית הוא כחודשיים. בעניין הזה קיימת גם תמימות דעים מצד גוף בינלאומי כמו ה-International Crisis Group, שמבצע מחקרים והערכות על המזרח התיכון - לעיתים תוך אהדה לכל גוף איסלאמיסטי שמקשה על ישראל.

הממשל האמריקני פועל בצורה קפדנית בכל שלוחותיו ליישום המצור הכלכלי על איראן ולהידוקו. התוצאות ברורות ומוכחות. ייתכן שגם מבחינת טראמפ זו דרך הפעולה המועדפת, כי דבר אחד מתבהר: עם כל ההכרזות הקיצוניות שלו, בסופו של דבר הוא כנראה אינו מעוניין לחזור למלחמה חמה. האיראנים, מנגד, בונים על יצירת כאוס מחירים בשוק האנרגיה ועל לחצים פוליטיים פנימיים בארה"ב.

לכן אם טראמפ יקבל את מה שהוא רוצה בעניין הגרעין, סביר שיחתום על הסכם. ואולי גם כדאי להתרגל לרעיון שהסכם שמושג כשהמשטר האיראני על סף קריסה אינו רע לישראל. זאת משום שללא הסכם, ישראל תיאלץ לחזור פעם בשנה לסבב תקיפות שיעצור את שיקום פרויקט הגרעין האיראני. אם מדובר בטווח שנים סביר, כשהאורניום המועשר יוצא מגבולות איראן, יהיה לישראל מספיק זמן, תקופה של שנים ארוכות, להתכונן ולהכין אופציה צבאית נוספת.