ככה לא בונים חומה: בין הפסקת אש לאשליית שליטה מול איראן

שדרן הספורט האגדי יורם ארבל טבע ב-1989 את הסיסמה האלמותית "ככה לא בונים חומה", במהלך משחק מוקדמות המונדיאל בין ישראל לאוסטרליה. בזמן השידור זיהה ארבל את הסדק בהגנה הישראלית, ושניות לאחר מכן האוסטרלים אכן הבקיעו - וישראל נותרה שוב מחוץ למונדיאל.

נדמה כי המשפט הזה רלוונטי גם למצב המתוח בין ארה"ב לאיראן ולסטטוס החדש שאליו נקלעה ישראל - לא הסכם, אך גם לא מלחמה. בעקבות הפסקת אש פתאומית, שסתרה את הצהרותיו החריפות של הנשיא טראמפ בתחילת החודש, ישראל מצאה עצמה בעמדה לא צפויה: השפעתה על המהלכים נגד איראן פחתה, והיא אף נאלצה להסכים להפסקת אש מול חיזבאללה - הזרוע המועדפת של המשטר האיראני. מצב זה יוצר סיכון מתמשך לחיילים ולאזרחים בצפון.

בימים אלה נדמה כי המאזן אינו נוטה לטובת ישראל, חרף המכות שהנחיתה יחד עם ארה"ב על איראן. איראן שרדה את המערכה, ולדברי חלק מהחוקרים אף הקצינה והתחזקה. גם סוגיית המצור הימי נותרת עמומה: מדי יום מתפרסמות ידיעות על הברחות של מיכליות ואוניות משא אל איראן וממנה, בעיקר לכיוון סין.

עם זאת, בחינת המערכה מחייבת הסתכלות על טווחי זמן שונים. בטווח הקצר נראה כי המשטר אכן הקצין: מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג שחוסל, יחד עם גורמים ממשמרות המהפכה, עמם הוא מקושר עוד מימי נעוריו, תפסו את מוקדי הכוח. הציבור האיראני, מצדו, לא יצא לרחובות, בין היתר בשל היעדר קריאה ברורה מצד ארה"ב. במקביל, ולמרות עברם המדמם של בכירים אלה, נראה כי חלקם נהנים מחסינות חריגה מצד הממשל האמריקני, מתוך הנחה שניתן יהיה לנהל עמם דיאלוג לאחר חיסול המנהיג הקודם.

כך נוצר מצב פרדוקסלי: טעויות אמריקניות בהבנת המערכת האיראנית מציגות את איראן כמתחזקת - אך ייתכן שמדובר בתמונה חלקית וקצרת טווח. בפועל, המשטר האיראני עצמו מגלה פסימיות וזהירות, ואינו סומך עוד על ארה"ב או על מהלכים דיפלומטיים. הדבר בא לידי ביטוי גם בדבריו של יוסף פזשכיאן, בנו של הנשיא, שהפך לאחרונה לדמות משפיעה בזירה הציבורית.

לדבריו, "איראן נפגעה כלכלית עקב נזק לתשתיות וליכולת לשלוט עקב אובדן כוחותיה הטובים ביותר, אך מבחינת אמינות ומעמד עולמי היא נהנתה עד כה". עוד הוסיף כי תוצאות המלחמה, שהחלה בתקיפות אמריקניות וישראליות ב-28 בפברואר, הן מעורבות ועתידן אינו ברור. פזשכיאן אף קרא לאזרחים להיערך לתרחישים קשים: "עלינו להתכונן לגרוע מכל... כדי שלא ניתפס לא מוכנים", לצד קריאה "לחיות את ההווה" מבלי להישען על עתיד לא ודאי.

אלא שמתחת לפני השטח, בנו של הנשיא יודע מה קורה ברחוב האיראני - המחירים שוברים שיאים, והאינפלציה מתקרבת ל-100% בחודש אחד! דיווחים מצביעים על מחאות כלכליות מקומיות, ועל חשש גובר בממסד מפני התפרצות רחבה יותר. לא במקרה, לפי מקורות שונים, התקיים דיון בדרגים הגבוהים על אפשרות למחאות מיידיות.

הנהגת האייתוללות מבינה היטב: האיום המרכזי על קיום המשטר אינו חיצוני - אלא פנימי. העם האיראני, הסובל מהשלכות המלחמה, עלול שלא להמתין עוד לאות מבחוץ ולצאת לרחובות מתוך ייאוש. במקרה כזה, גם מנגנוני הדיכוי המתחזקים לא בהכרח יספיקו.

ייתכן, אם כן, כי דווקא הקצנת המשטר והפיכתו לצבאי יותר תקרב את קצו. אנו מצויים כיום בתחנת ביניים במאבק, כאשר פרמטרים רבים עדיין מותירים את התמונה הסופית פתוחה. עם זאת, נראה כי בטווח הארוך הלחצים, מבית ומחוץ, אינם פועלים לטובת המשטר האיראני.

בתרחיש כזה, מימוש הצהרותיו של טראמפ בדבר "מכת מחץ" עשוי לכלול חידוש חיסולים ממוקדים של בכירי משמרות המהפכה. מהלך כזה עשוי לאפשר עליית כוחות מתונים יותר, שיפתחו פתח לדיאלוג אמיתי עם המערב, ואולי אף להכרעה ברורה יותר, שבה ידם של ארה"ב וישראל תהיה על העליונה, גם בזירה הצפונית מול חיזבאללה.