גם כעת, עם העיכוב בתשובת איראן לדרישה האמריקנית, עם תגבור הכוחות של הצי האמריקני ועם הפעולות המתגרות של מה שנותר מהצי של משמרות המהפכה במצר הורמוז, גם כעת ההערכה האמריקנית והישראלית היא שאיראן תיתן תשובה העשויה להביא למפגש מו"מ או לכל הפחות לעכב עוד את האולטימטום של טראמפ.
בבסיס ההערכה הזו עומדת התובנה כי איראן אינה מעוניינת לשוב למלחמה שבה עד כה נכתשו רוב צבאה וחלקים ניכרים מהתעשיות שלה, וחוסלו רבים מבכיריה. הסגר הכלכלי האמריקני בהורמוז עושה את שלו, והממשלה צפויה להכריז במהלך חודש מאי על הפסקת תשלומיה לספקים, ליבוא מזון ותרופות ולמשכורות עובדיה. גם קופת משמרות המהפכה, הניזונה בעיקר מיצוא הנפט, נפגעת ומידלדלת.
המשחק של איראן, ובעיקר של ראשי המשמרות, כך מעריכים בוושינגטון, נועד להביא להתגמשות אמריקנית בחלק הפיננסי של ההסכמות. כלומר, שטראמפ יסכים לשחרור נתח גדול יותר של כספים מוקפאים ולביטול עיצומים, תחילה בתמורה לחזרה למו"מ ולאחר מכן להסכמות בסוגיית הגרעין. "זו לא שאלה של עקרונות אלא של מחיר", אומר ל"היום" בכיר אמריקני.
הוא מאשר כי הדרג המדיני באיראן היה מוכן כבר בפגישה הראשונה לרוב הדרישות האמריקניות, בתמורה למהלך מדורג של שחרור כספים והסרת עיצומים. "מנהיגי המשמרות, ובראשם ואחידי, דרשו אופן ניהול מו"מ קשוח יותר כדי לזרז את עניין הכספים ולהוריד את הדרישה האמריקנית לפיקוח על הוצאת הכספים", כך הגורם.
תרחיש אפשרי נוסף הוא כי במקרה של השהיה איראנית נוספת, טראמפ יחליט להדק עוד את הסגר הכלכלי, מבלי לפתוח מחדש בתקיפות, או עם תקיפות נקודתיות בלבד כלפי מטרות צבאיות המאיימות על המצר. ההערכה היא כי סגר אפקטיבי יגרום להתגמשות איראנית מבלי לחדש לחימה, העשויה להביא לפגיעה קשה במדינות המפרץ.
בוושינגטון דוחים בינתיים את דרישת איראן לקשור את הסוגיה לסוגיית לבנון, לדרוש נסיגת צה"ל משם והפסקת אש מוחלטת, אך הקשר קיים. אחת הסיבות להשתהות של ממשלת לבנון בהגעה למו"מ ישיר בדרג גבוה ולפגישה בין הנשיא עון לראש הממשלה נתניהו היא ההמתנה לתוצאות בזירה האיראנית.
בממשלת לבנון מבינים כי אם איראן תפסיק או תקטין את תמיכתה בחיזבאללה, אז תוכל לבנון להגיע להסכם מרחיק לכת יותר עם ישראל, שעיקרו פירוק חיזבאללה מנשקו. לסעיף הזה יש הסכמה מקיר לקיר בלבנון, הרבה יותר מאשר להסכם מלא עם ישראל.
הממשלה שם חוששת כי התקדמות מול ישראל בשלב הזה עשויה לעורר את חיזבאללה לפעילות אלימה יותר, גם נגד אישי ממשל. בכירים בחיזבאללה כבר השמיעו איומים מסוג זה, ולפי פרסומים שונים (ללא אימות רשמי), לפחות אחת מהמתקפות של ישראל נועדה לפגוע במחבלי חיזבאללה שתכננו להתנקש בבכירי ממשל לבנונים התומכים בפירוקם מנשקם.
הצפי הוא כי פגישות השגרירים יביאו להכנת לוח זמנים ונושאים לדיון במו"מ העתיד להיפתח, אך לא ברור אם זה יקרה בקרוב מאוד, ויותר מכך - אם המו"מ יביא לתוצאות מהירות. לבנון רוצה לוח זמנים ברור לנסיגת צה"ל כדי שתוכל לעקר את טענת חיזבאללה שהוא מגן על אדמת המדינה. מנגד, ברור להם כי ישראל לא תעשה כן עד שיוסר איום חיזבאללה, לפחות מדרום לבנון.
אגב, בעולם הערבי יש חילוקי דעות באשר לקצב ההתקדמות. דווקא מצרים, שלה הסכם שלום עם ישראל, דוחקת בנשיא לבנון עאון להתקדם לאט, לא לוותר על נסיגה ישראלית מהירה ולא להיפגש עם נתניהו בקרוב. מנגד, סעודיה, ועמה האמירויות, מעוניינות במו"מ אפקטיבי שיביא להקטנה ממשית בהשפעת איראן על לבנון ולשיקומה הכלכלי של המדינה.
גורם המעורה בפרטים מעדכן כי אם וכאשר טראמפ יקבל את ההחלטה, ישראל תיקח בה חלק. הכוונה היא להנחית על איראן מכה מהממת, בעוצמה גדולה אף יותר מכפי שהייתה עד כה. בסיומה יודיע נשיא ארה"ב על סיום הפרק הצבאי של המערכה ויקרא לעם האיראני לקחת את גורלו בידיו.
עוד אומר הגורם כי מבחינת הממשל, הניתוק בין הזירה הלבנונית לזירה האיראנית יימשך. משמעות הדברים היא שתקיפה מחודשת של ארה"ב וישראל על איראן לא אמורה, בראייה האמריקנית, להביא לסיום הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה. רק אם הארגון יחדש את ההתקפות על ישראל, האמריקנים יעריכו מחדש את המצב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו