"אני מבקש לומר לכם: אין הפסקת אש בלבנון. אנחנו ממשיכים להכות בעוצמה את חיזבאללה, ואנחנו לא נעצור עד שנחזיר לכם את הביטחון". כך התחייב ראש הממשלה רק בשבוע שעבר בהודעה מיוחדת לתושבי הצפון.
רה"מ נתניהו על הפסקת האש בלבנון // לע"מ
ראוי לזכור כי הירי של חיזבאללה לעבר ישראל הוא פגיעה בכלל הישראלים, ולא רק של אלה התושבים המתגוררים באזור המותקף. בכל מקרה, הבעיה העיקרית היא שנתניהו דווקא כן עצר בטרם הוחזר הביטחון.
עם זאת, קשה עד בלתי אפשרי להגיד "לא" לטראמפ, ודי ברור שאיש מחברי האופוזיציה לא היה נוהג אחרת לו היה יושב בכיסא ראש הממשלה. אחרי הכל, טראמפ הוא בלי ספק הנשיא הפרו-ישראלי ביותר אי פעם. לסרב לבקשות שלו זה ממש בגדר העלבת חבר. ועדיין, העובדות בשטח הן שחיזבאללה עדיין שם, דרוך וחרישי נערך לסבב הבא.
כמו כן, למרות הרצון הטוב של טראמפ ועל אף ההבטחות הרבות של ממשלת לבנון, מילים יפות לא יפרקו את הארגון מנשקו. שלישית, איראן הרוויחה לא מעט נקודות מעצירת המלחמה בלבנון. הרי האייתוללות החדשות בטהרן ניסו מהרגע הראשון ליצור זיקה בין הזירה שלהם לזו הלבנונית. נכון שזה לקח שבוע, וקרה רק אחרי סבב השיחות הראשון, ועדיין - הכל מבינים שהדרישה שלהם עמדה ברקע הבקשה של הנשיא טראמפ. כך הם גם הצילו את אחת מזרועות התמנון שלהם.
התוצאה הזו אולי הייתה בלתי נמנעת, אך היא מנוגדת כאמור להבטחה של נתניהו "לא לעצור", ולכן עוררה לא מעט חמיצות בדעת הקהל. למעשה אין צורך להאריך בהסברים - שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר היום (שישי) בכנות כי "הישגים רבים עדיין לא הושלמו". לדבריו שלו, המרכזי שבהם הוא פירוק חיזבאללה.
הפרס: הוצאת החומר המועשר
מה שבכל זאת ממתיק את הגלולה המרה היא העובדה שצה"ל תופס שטח רחב הרבה יותר מאשר זה שבו החזיק בתום הסבב הקודם עם חיזבאללה. הארגון הוכה ואיבד נכסים רבים ב-50 הימים האחרונים. מסיבות אלה, הסכנה לפלישה מידית או טיווח מידי של יישובי קו העימות הורחקה.
עם זאת, הפרס הגדול ביותר אכן נמצא בזירה האיראנית, ואותו הבטיח טראמפ. מדובר בהוצאת האורניום המועשר ממעמקי האדמה, אל מחוץ לאיראן. הנשיא טען הלילה שקיבל הבטחה איראנית שכך יקרה. במקרה הזה יש עוד צורך להמתין להתבהרות הפרטים, שהרי בהם מצוי השטן.
אבל אם בזכות העצירה המוקדמת שלנו בלבנון איראן תוותר על האוצר הגדול שלה, אזי במכלול השיקולים המחיר משתלם. אחרי הכל, נזקם של 400 הקילוגרמים הללו לביטחון ישראל, גדול אקספוננצאלית מאשר הטילים והרקטות, כך שהצרחה כזו שווה.
בונוס נוסף שמבטיחים כעת טראמפ ונתניהו הוא שלום עם לבנון. אמנם כל עוד ממשלת לבנון חלשה, ולא מסוגלת לאכוף את רצונה על חיזבאללה, ערכו של פיוס כזה הוא חלקי בהחלט. ובכל זאת, החוק הלבנוני אוסר אפילו להזכיר את שמה של ישראל, שלא לדבר על מפגש עם נציגיה. כך שאפילו נייר הכולל הכרה הדדית בין המדינות יהיה בעל ערך בנסיבות שנוצרו. הסכם כזה גם יהווה מכה פוליטית נוספת לחיזבאללה.
בקצה הדרך נמצא היעד המלא שהציג טראמפ עצמו, דהיינו: הפיכת איראן ממדינה סוררת לממושמעת. אם הוא יגיע אל המטרה הזו, ייפתרו כל הבעיות במכה אחת. ברגע שאיראן תפסיק לממן את ארגוני החסות שלה - זו אחת הדרישות המוצהרות לפחות של ארה"ב - חיזבאללה יקרוס לתוך עצמו. תוצאה כזו תסיר מישראל גם את הסכנה האיראנית וגם את זו הלבנונית. תרחיש כזה אומנם נשמע אוטופי, אבל ערב יום העצמאות אבל לקוות למעט תקווה.
