המדליק שקיבל כמעט 100% תמיכה - והמדליקה שספגה את רוב האש

כמה אחוזי תמיכה צריך מדליק משואה לקבל בציבור כדי לדעת שהוא בקונצנזוס? הרי זהו לכאורה טקס נטול מחלוקות, אנחנו אמורים למחוא כפיים או לדמוע לכל אחד משנים עשר המדליקים. מאה אחוז? תשעים אחוז? שבעים אחוז?

ובכן, נוסטלגיה בצד, כמעט לא הייתה שנה שבה לא התחוללה שערורייה סביב לפחות אחד ממשיאי המשואות. אבל ודאי שבשנים האחרונות המחלוקת גוברת. השנה, סט של שערוריות: חנה לסלאו והעצומה נגד צה״ל, גל הירש והביקורת ממשפחות חטופים, אברהם זרביב והזירבוב של עזה.

ובכן, באורח מפתיע יש רק מדליקת משואות אחת שזוכה להתנגדות בציבור, וזו לסלאו, שכבר ויתרה מאז על הזכות. רוב גדול אינו רוצה בה בטקס הממלכתי. גל הירש זוכה לתמיכה נטו של 12 אחוז וזרביב – כפול מכך. יש כאן שתי מסקנות מוכרות היטב: אחת, העיתונות מתמקדת בביקורת משמאל (על הבחירה בהירש וזרביב) אבל מפספסת את הזעם הציבורי האמיתי. השנייה, שרוב הציבור לא בקיא בפרטי הפרטים. המוני ישראלים לא שמעו את השמות האלה ולא מתביישים להודות שאין להם מושג ואין להם דעה.

ובכל זאת, קונצנזוס אמיתי יש רק סביב שניים: נשיא ארגנטינה חבייר מיליי, עם כשבעים אחוז מבעלי הדעה, ולוחם צה״ל ארי שפיץ עם קרוב למאה אחוז. קואליציה, אופוזיציה, חילונים, דתיים, כולם תומכים בו בהתלהבות. חומר למחשבה לקראת השנה הבאה, אולי עם שר אחר שאחראי על השיבוץ היוקרתי מכולם.

--

הסקר בוצע על ידי מכון קנטאר בקרב 550 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית הבוגרת. הסקר בוצע ב-14 באפריל. טעות הדגימה המירבית: +- 4.3%