סקר שנערך ונחשף היום (שני) על ידי ד"ר נמרוד ניר ממכון אגם והאוניברסיטה העברית בירושלים, ואסא שפירא מאוניברסיטת תל אביב, מצביע על תמונת מצב מורכבת בציבור הישראלי בעקבות המערכה מול איראן והפסקת האש שנחתמה לאחריה על פי הסקר, רוב הציבור בישראל מאוכזבים מתוצאות המלחמה והפסקת האש עם איראן.
הסקר נערך בימים 9-10 באפריל 2026, יממה לאחר ההודעה הרשמית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וכלל 1,312 נשאלים - מהם 1,084 יהודים ו-228 ערבים.
מהנתונים עולה כי רוב ברור בציבור תופס את הפסקת האש כתוצאה של לחץ אמריקני. 69.7% מהנשאלים סבורים כי ארצות הברית היא זו ש"התקפלה יותר" במסגרת ההסכם, לעומת 9% בלבד שסבורים כי איראן היא שהתקפלה. במקביל, 64.8% הביעו התנגדות לתנאי הפסקת האש הנוכחיים.
ממצא בולט נוסף נוגע לתפיסת מצבה של איראן: 88.2% מהמשיבים אינם חושבים שאיראן חלשה או "על סף קריסה". מתוכם 44.2% דוחים זאת לחלוטין, 26.3% נוטים שלא להסכים, ו-17.7% אינם סבורים כי הדבר נכון. רק 9.9% מהציבור רואים באיראן מדינה חלשה או כזו המצויה על סף קריסה.
בתחום התחושות האישיות, 62.2% הגדירו עצמם פסימיים ביחס למצב, לעומת 37.8% שהגדירו עצמם אופטימיים.
למרות הביקורת על תוצאות המערכה, הנתונים מצביעים כי רוב הציבור הישראלי ראה חשיבות רבה בעצם היציאה למלחמה. לשאלה האם היו תומכים במערכה אילו היו יודעים מראש את מהלכה ותוצאותיה, השיבו 37.4% בחיוב, 33.9% בשלילה, ו-28.7% ציינו כי אינם בטוחים.
עם זאת, הציבור חלוק בשאלה אם המערכה מול איראן תתרום לביטחון ישראל בטווח הארוך. 42.2% סבורים כי תחזק את הביטחון, 24.1% מעריכים שלא תהיה לכך השפעה, ו-33.7% סבורים כי דווקא תחליש את הביטחון הלאומי.
גם בהערכת התוצאה הכוללת אין הכרעה ברורה: 38.4% מגדירים את המערכה כהצלחה (מתוכם כ-10% הצלחה משמעותית), 29.5% סבורים כי אינה הצלחה ואינה כישלון, ו-32.1% מגדירים אותה ככישלון.
התמונה העולה מן הסקר מצביעה על פער בין התמיכה ההיסטורית בהחלטה לצאת למערכה לבין האכזבה מהתוצאה הנתפסת ומהסדרי הפסקת האש. במקביל ניכרת מחלוקת ציבורית רחבה באשר להשפעת המערכה על מעמדה האסטרטגי של ישראל.
ברקע הדברים, נמשכים ניסיונות הדרג המדיני למסגר את תוצאות הלחימה כהצלחה מדינית וביטחונית, על רקע ויכוח ציבורי מתמשך סביב הישגי המערכה והשפעותיה ארוכות הטווח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו