לפני שממהרים להתאכזב: המלחמה לא נגמרה - זה מה שיקבע את התוצאה

תחושת החמיצות שמלווה את ההחלטה על הפסקת האש, שנכפתה על ישראל, ראוי שתמותן. בסוף כדאי לזכור את המשפט הבריטי - ההוכחה היא בפודינג. משמע, אין לשפוט את תהליך ההכנה, אלא את התוצאה ואת הטעם. לכן, באשר לתוצאות המלחמה, מומלץ להצטייד בתכונה שחסרה לנו, הישראלים - סבלנות.

המו"מ עם האיראנים החל בסוף השבוע. הם הגיעו אליו לאחר שחטפו פגיעות צבאיות וכלכליות קשות. אני בוחרת לחשוב שהאומה הגאה הזאת, הקיצונית כל כך, לא הייתה מסכימה להגיע לשולחן המו"מ עם נציגי "השטן הגדול" רק בגלל שראש ממשלת פקיסטן ביקש זאת. הם הגיעו לאסלאמאבאד מתוך הבנה שאין להם ברירה.

עם יד על הלב, אם בסיום המו"מ יסכימו להעביר את האורניום המועשר עד לרמה של 60% לידי מדינה שלישית, ולהגביל את ייצור הטילים ואת טווחיהם כך שלא יהוו סכנה לנו ולמדינות שכנות לאיראן - האם עדיין נחוש חמיצות?

במקרה כזה, לדעתי, ניתן יהיה לקבוע שהמלחמה השיגה את מרבית יעדיה, גם אם לא את כולם, ובהם שינוי המשטר באיראן. סוגיית הפלת המשטר תישאר בידי 80 מיליוני אזרחי המדינה, ותדרוש מעורבות של מדינות העולם החופשי כדי למנוע ממשמרות המהפכה לפגוע במפגינים.

סוגיית הפרוקסי

המו"מ צפוי לטפל גם בסוגיית הפרוקסי של איראן - ארגוני הטרור חמאס וחיזבאללה, שבהם היא תומכת. מצב זה חייב להיפסק. ייבוש הסיוע לאותם ארגונים יביא להיחלשותם - הן של חמאס והן של חיזבאללה, במיוחד לנוכח המו"מ הישיר שמתקיים בוושינגטון בין ישראל לבין ממשלת לבנון במטרה לפרק את חיזבאללה מנשקו ולחתום על הסכם שלום.

שתי המשלחות - זו שבאסלאמאבאד וזו שבוושינגטון - דנות במקביל, ויש להניח כי מתקיים ביניהן תיאום ורצון למקסם את ההישגים.

את פסק הזמן בלחימה מול איראן, בתקווה שיהפוך לקבוע אם המו"מ יצליח, על ממשלת ישראל לנצל כדי לקדם את מיגון הצפון, שם המלחמה נמשכת בעצימות גבוהה. ראש הממשלה נתניהו הבטיח משאבים רבים למטרה זו. יש מפעלים שבונים ממ"דים ניידים, כמו זה שמלווה אותו בנסיעותיו ברחבי הארץ. ראוי שיודיע כי בתוך שבועיים יוצבו אלפי ממ"דים ברחבי אזורי העימות בצפון, עד להשלמת מיגון מלא לבתי התושבים.

במקום לעסוק בכך, ראש הממשלה טרוד בתירוצים לביטול עדותו במשפטו המתמשך. למרות שהכריז כי המשק חוזר לתפקוד מלא, כולל מערכת החינוך, הוא מבקש שלא להעיד בשבועיים הקרובים "בשל נימוקים ביטחוניים כבדי משקל". אך אם יש הפסקת אש והמו"מ בוושינגטון מתקיים בשעות שבהן עדותו כבר מסתיימת - על מה בדיוק מדובר?

אין אלא להניח כי אין לו עניין לסיים את שלב העדות, שבו נותרו לו ימים ספורים, אלא למשוך זמן - אולי עד לקבלת חנינה או עד לבחירות. ברגע שיסיים להעיד, המשפט יתקדם במהירות, ואיתו יתקרב גם מועד פסק הדין. אדם הבטוח בחפותו היה שמח לכך. משום מה, ראש הממשלה, שמצהיר שלא היה כלום ולא יהיה כלום, חושש מאוד מהרגע הזה.