האולטימטום שהציב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למשטר האיראני צפוי לפוג הלילה. בישראל עוקבים מהצד - אך לא עוצרים את התקיפות על התשתיות במדינה.
לפי חלק מההערכות בצמרת המדינית, הסכם בין ארה"ב לאיראן ייתכן רק אם בוושינגטון יהיו מוכנים ל"וויתורים גדולים" כהגדרתם. הסכם כזה אינו אופטימלי, אומרים בישראל, שכן הוא יאפשר למשטר להתאושש וירחיק התקוממות. עם זאת, שיטת הפעולה שנקבעה עם היציאה המשותפת למבצע - פגיעה קשה במשטר, במערך הטילים ובתוכנית הגרעין בתחילה; והעמקת הפגיעה בתשתיות ככל שהימים נוקפים - תאפשר גם כעת עמידה ביעדי המלחמה.
שלושת היעדים שהוצבו בקבינט לכתחילה היו: יצירת התנאים להפלת המשטר באיראן, פגיעה מערכתית בתוכנית הגרעין ובתוכנית הטילים. גורמים בישראל אמרו כי מלכתחילה היה ברור שאין ציפייה לנפילה מידית של המשטר - גם לא עם חיסול חמינאי - ולכן בכל יום שעובר התנאים הללו אכן נוצרים.
אתמול תקף צה"ל את המתקן הפטרוכימי הגדול ביותר באיראן שנמצא בעיסלאוויה. לדברי שר הביטחון כ"ץ, "שני המתקנים, שאחראים יחד לכ־85% מהייצוא הפטרוכימי של איראן - הוצאו מכלל שימוש ואינם מתפקדים. מדובר במכה כלכלית קשה בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים למשטר האיראני".
שבוע קודם לכן אמר רה"מ כי צה"ל פגע "ב־70% מיכולת ייצור הפלדה של איראן. זה הישג אדיר ששולל ממשמרות המהפכה גם מקורות כספיים וגם את היכולת לייצר הרבה כלי נשק". שיטת הפעולה כאמור נותרה זהה כל עוד טראמפ לא לחץ על הבלמים - המשך והרחבת הפגיעה בתשתיות האיראניות בכל יום שעובר. "לצה"ל נותרו עוד מטרות", אמרו שלושה שרים בקבינט למען הסר ספק.
המטרה: להחליש את איראן
עם המבט לוושינגטון, בישראל מודים כי היו מעדיפים להמשיך את המלחמה כעת כדי להביא את איראן למצב חלש יותר שבו הסכם יהיה בתנאים טובים יותר לארה"ב וגם לישראל. אלא שההחלטה כאמור בידיים אמריקניות ולפי אינטרסים שנמדדים הרחק מהמזרח התיכון - בבית הלבן. לעומת זאת ההחלטה ביחס ללבנון - כפי שנאמרה השבוע לשרי הקבינט - היא המשך המלחמה, שליטה בשטח מדרום לליטאני ופירוז חיזבאללה מנשקו בכל אמצעי שיש - צבאי ומדיני.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו