"חיסלנו את איראן, הוצאנו אותם מהמשחק. הם בחוץ, ובגדול. אנחנו צריכים להיכנס עכשיו להסכמי אברהם" - כך אמר הנשיא דונלד טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. בנאום שנשא בסוף השבוע בפלורידה סיפר הנשיא האמריקני על מגעיו עם האיש החזק בריאד. טראמפ ציין כי מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, משתפות פעולה באופן הדוק עם וושינגטון במערכה נגד איראן, והביע תקווה שכל המדינות הללו יהיו חלק מהסכמי אברהם.
שריפה בנמל התעופה הבינלאומי בדובאי לאחר שנפגע מכטבם איראני // רשתות חברתיות
ואולם, דאגתם העיקרית של שליטי מדינות המפרץ בימים אלה היא האפשרות שארה"ב וישראל יפסיקו את המלחמה בלי "לסיים את העבודה". במקרה כזה, המשטר האיראני יתאושש, יעשה הכול כדי להבטיח את עצמו מפני מתקפות עתידיות ואף יבוא חשבון עם כל מי שסייע לתקיפתו. בתרחיש כזה, כך הם מעריכים, יישמר מקום גבוה למדינותיהם ברשימת היעדים של איראן.
המנהיגים הערביים באזור רואים את הדברים גם דרך ממד הזמן. טראמפ יסיים את כהונתו בעוד 33 חודשים - ומי יודע מה יהיה אחריו. לעומתו, להנהגה באיראן אין קדנציות; סבלנות ואורך רוח הם מרכיבים טבעיים בהתנהלותה. לכן, מנהיגים אלה מעדיפים לספוג בשתיקה את המכות מאיראן, למרות ההשפלה הנלווית להן. ניתן להעריך שהם מתכווצים בכיסאותיהם בכל פעם שטראמפ משבח את תרומתם.
ג'יי.די. ואנס: "אנחנו לא מעוניינים להיות באיראן בעוד שנה, שנתיים נצא משם בקרוב" // Clash Report
אם בן סלמאן ושליטים אחרים ממדינות המפרץ יצטרפו להסכמי אברהם כעת, יהיה זה רק מתוך רצון להבטיח כבר עכשיו הגנה מפני האיומים העתידיים של איראן. הם בוודאי היו מעדיפים שהמלחמה תסתיים רק לאחר הפלת המשטר ותביא לסיום עידן הפחד מפניו.
מנקודת מבטה של ישראל, מצבה האסטרטגי כיום טוב לאין ערוך מזה שבו הייתה ערב המלחמה: היכולות האסטרטגיות של איראן ספגו פגיעה קשה, גם אם לא בלתי הפיכה; יציבות המשטר התערערה, אף שהוא עדיין עומד על רגליו; ישראל הפגינה פעם נוספת את עוצמתה הביטחונית ומיצבה את עצמה כשותפה אסטרטגית משמעותית של ארה"ב, לא כנתמכת או בת חסות.
אשר לשאיפה להחלפת המשטר - אין לוותר עליה. אחרת, כל מה שהושג עלול להיות זמני. ישראל צריכה למצב את המערכה הנוכחית כנקודת ציון בתהליך החלפתו של המשטר, שגם אם יתמהמה - יבוא.
בינתיים, ישראל ממצה את ההזדמנות להעמיק את הפגיעה באיראן. בנוסף לאתרים הקשורים לתוכנית הגרעין ולמפעלי התעשייה הצבאית, פעלה ישראל גם נגד מפעלים כלכליים מרכזיים, מבלי להפר את החסינות הזמנית שטראמפ העניק למתקני האנרגיה. כך, הפגיעה בשלושת מפעלי הפלדה הגדולים באיראן - הענף השני בחשיבותו לכלכלה האיראנית - גרמה לנזקים המוערכים במיליארדי דולרים; וכן תקיפת המפעל לייצור מים כבדים באראק, שהניב למשטר בטהרן רווחים של עשרות מיליוני דולרים בשנה. תקיפות אלה אמנם מאפשרות למשטר לגייס את הציבור נגד ישראל, אך גם מעמיקות את מצוקתו ומשמרות את פוטנציאל המחאה נגדו.
החלופות של טראמפ והאינטרס הישראלי
מרחב החלופות של טראמפ נע כיום בין הגעה להסדר כולל עם המשטר האיראני לבין הסלמת הלחימה, כשבתווך האפשרות לסיים את המלחמה בהפסקת אש ללא הסכם כולל. בכל אחת מהחלופות, האינטרס הישראלי הוא שכל עוד מתקיים המשטר האיראני הנוכחי, לא יוסרו הסנקציות המוטלות עליו, לא יוטלו מגבלות על חופש הפעולה של ישראל נגדו או נגד שלוחיו, ולא תיפגע השותפות עם ארה"ב.
לא לתת לחות'ים להסיט את הקשב
הצטרפות החות'ים למערכה לא הייתה אמורה להפתיע. למעשה, דווקא הימנעותם הממושכת העלתה תהיות. שתי זרועותיו הפעילות של התמנון האיראני - חיזבאללה והחות'ים - מוכנות לשלם מחירים גבוהים כדי שלא יקרה הגרוע מכל: להישאר ללא הנהגה.
מבחינת טהרן, ניתן להעריך כי צירופם של החות'ים נועד לא רק לפתוח חזית נוספת מול ישראל, אלא גם לשפר את עמדת המיקוח של המשטר מול ארה"ב. חסימת מצרי באב אל-מנדב והפרעה לשיט המסחרי בים האדום עשויות לפגוע בנתיב שפיצה חלקית על המגבלות שהוטלו על שינוע הנפט במיצרי הורמוז.
החות'ים יכולים לאיים על תגבורות ימיות שארה"ב תשלח דרך הים התיכון, ולהשתלב בשיגורים מתוזמרים לעבר ישראל ומדינות האזור - בדומה למודל שנוצר עם חיזבאללה.
כך או אחרת, המיקוד מצד ישראל צריך להיות באיראן. זו אבן הראשה של האיומים, ומולה קיימת ההזדמנות המרכזית. יומם של החות'ים, חיזבאללה ושאר השלוחים עוד יגיע - ועדיף שזה יקרה כשהמשטר האיראני יהיה עבורם משענת קנה רצוץ.
הכותב הוא ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, כיהן כראש המל"ל בשנים 2017-2021.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו