שתיים מהמפלגות הגדולות בגרמניה, ביניהן סיעת הסוציאל דמוקרטים (SPD) שהינה אחת משתי המפלגות שמרכיבות את הקואליציה בגרמניה, העבירו פניה דחופה לחברי כנסת בישראל בבקשה שלא לקדם את חוק עונש המוות למחבלים.
במכתב אשר חתום על ידי חברת הפרלמנט דבורה דורינג מה-SPD ועל ידי חבר הפרלמנט אדיס אחמטוביץ ממפלגת הירוקים, אשר משמשים כדוברי מדיניות החוץ של מפלגותיהם, קוראות המפלגות לעצור את קידום הצעת החוק של עונש המוות למחבלים - מאחר והצעה שכזאת תוביל, לדבריהם, להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ולאפליה שיטתית נגד פלשתינים, כאשר לטענתם החוק מתמקד באופן מפלה רק בפלשתינים.
מפלגת ה-SPD מזוהה עם המרכז-שמאל הפוליטי ובמפלגה ישנם אגפים שתומכים בישראל באופן נלהב, לצד גורמים אשר מבקרים את מדיניות ישראל. המפלגה היא השותפה הקואליציונית של המפלגה הנוצרית דמוקרטית מהמרכז-ימין אשר בראשה עומד הקנצלר הפרו ישראלי פרידריך מרץ. בחלק מהקואליציה, מפלגת ה-SPD שותפה ללא מעט החלטות פרו ישראליות, גם אם יש כאמור גורמים ביקורתיים כלפי ישראל.
במפלגת "הירוקים" בגרמניה ישנם גורמים רבים אשר תומכים בישראל. בניגוד לרוב המוחלט של המפלגות "הירוקים" ביבשת אירופה, לישראל יש אחוזי תמיכה גבוהים בקרב מצביעי "הירוקים", אם כי גם במפלגה זאת ישנם גורמים ביקורתיים כלפי ישראל. המפלגה נמצאת כיום באופוזיציה, לאחר שבבחירות הקודמות היא הייתה חלק מהקואליציה.
במכתב שכתבו השניים לחברי הכנסת בישראל הם מציינים כי "אנו מאמינים בתוקף שאין לשלול חיים בשום נסיבות שהן". הם הוסיפו כי "עונש המוות נחשב על ידי הקהילה הבינלאומית לסותר את עקרון כבוד האדם, ואינו עולה בקנה אחד עם הצהרת זכויות האדם האוניברסלית, המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואמנות ז'נבה".
במכתבם הביעו השניים בשם המפלגות בהן הם חברים את החשש מאפליה שיטתית נגד פלשתינים שתתקיים במסגרת החוק. לדבריהם, החקיקה המוצעת מגבילה את תחולת עונש המוות בגדה המערבית ל"תושבי האזור" בלבד - ניסוח שמוציא מן הכלל אזרחים ישראלים, לרבות "מתנחלים". השניים כותבים כי, "בפועל, נוסח זה שומר את העונש החמור ביותר לפלשתינים בלבד ובכך הוא גורם לאפליה".
חברי הפרלמנט הגרמנים מעלים חששות נוספים המדאיגים את המפלגות בהן הם חברים. לדבריהם, הצעות החוק מרחיבות את סמכות בתי הדין הצבאיים לשפוט אזרחים בתיקי עונש מוות, ו"מאפשרות סטייה מכללי ראיות ונהלים רגילים".
לדבריהם, "מדובר בפגיעה ישירה בזכות להישפט בפני ערכאה עצמאית ובלתי משוחדת - זכות המהווה חלק מן המשפט הבינלאומי המנהלי". דוברי המפלגות הסתייגו מכך שניתן להטיל עונש מוות ברוב רגיל של שופטים, מגביל אפשרויות ערעור ומצמצם גישת סניגורים ובני משפחה לנאשמים. כל אלה, מזהירים חברי הפרלמנט, מגדילים את הסיכון ל"טעויות בלתי הפיכות ופוגעים בעצמאות מערכת המשפט".
סעיף נוסף שעורר את דאגתן של המפלגות הגרמניות הוא הדרישה לביצוע מהיר של גזר הדין בתוך לוחות זמנים קצרים במיוחד, לצד הגבלות מפורשות על חנינה או הפחתת עונש. "השילוב בין לוחות זמן קצרים לביקורת שיפוטית מצומצמת יוצר סיכון בלתי מתקבל על הדעת לשלילה שרירותית של חיי אדם," כתבו.
השניים מבהירים כי הם מכירים באתגרים המורכבים שעומדים בפני ישראל ומגנים את הטרור ואת אובדן החיים של ישראלים, אולם, הם מזהירים כי הרחבת עונש המוות - בייחוד "באופן שסוטה מהסטנדרטים הבינלאומיים ומיושם באופן מפלה - לא תגביר את ביטחון האזרחים הישראלים, אלא תזין קיטוב ונרטיבים קיצוניים".
בסיום מכתבם, קוראים דורינג ואחמטוביץ' לחברי הכנסת לנקוט ארבעה צעדים מיידיים: לעצור את קידום הצעות החוק בנוסחן הנוכחי; להבטיח שאזרחים לא יישפטו בבתי דין צבאיים בתיקי עונש מוות; לשחזר את מלוא ערובות ההליך ההוגן, כולל ערעור ומנגנוני חנינה; ולאשר מחדש את מדיניות ישראל המסורתית של הימנעות מביצוע הוצאות להורג, "הקשרים ההיסטוריים העמוקים בין מדינותינו מחייבים אותנו לדבר בגלוי כשהערכים המשותפים שלנו נמצאים בסכנה," סיימו השניים, תוך שהם מציעים דיאלוג פרלמנטרי דו-צדדי בנושא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו