המלחמה נכנסת לשלב חדש - והאפשרות לפשיטה אמריקנית באיראן מתחזקת

בישראל מעריכים כי לא צפויה בקרוב החלטה של הממשל האמריקני לסיים את המלחמה, בטרם תהיה הבנה מלאה כי המטרות הושגו. לפי שלושה מקורות שונים, רוב הסימנים מראים על התכוננות לשלבים הבאים של הרחבת הלחימה ותקיפת מטרות מסוגים חדשים, לרבות מתקני גרעין (כפי שקרה בתקיפה אמריקנית בנתנז אמצעות פצצות חודרות בונקרים בשבת) ומתקני תשתית.

בד בבד, וושינגטון פועלת לפתור את בעיית הורמוז. "זו לא ודאות מוחלטת אבל גם בשבוע הקרוב ימשיכו ישראל וארה"ב להילחם כתף אל כתף מול איראן", אומר אחד מהמקורות. כמה זמן? "תלוי לא מעט ביכולת לנטרל את איום הטילים, לטפל באורניום המועשר ולפתוח את הורמוז".

בהקשר לכך, מתרבים הסימנים לאפשרות של שילוב כוחות קרקע של הצבא האמריקני במלחמה באיראן, כדי להביא לפתיחת המצר למעבר מיכליות ואניות מסחר. בדיווחים בתקשורת האמריקנית עולה האפשרות הזו כאמצעי פעולה מוגבל למטרות ייעודיות ובהן שתיים מרכזיות.

החופים שבאזור המצר המשמשים לתקיפת מיכליות ומאיימים על תנועתן והאי חראג' - מוקד יצוא הנפט האיראני.

המטרה הראשונה מורכבת שכן האיום הרקטי ואיום הכטב"מים של איראן לא מופעל רק משטח החופים. אבל השתלטות באזור הזה תאפשר ניטור ויירוט מוקדמים יותר ויעילים יותר. המטרה השניה - האי חארג', נועדה בעיקר כדי לשבת על ברז יצוא הנפט העיקרי של איראן.

אבל גורם ביטחוני בכיר אומר כי האפשרות הזו פחות סבירה. לדבריו, לו רצו האמריקנים לסגור את ברז יצוא הנפט, הם היו מונעים ממיכליות הנפט של איראן לעבור במעבר. "כפי שאיראן יכולה לסגור את המצר גם האמריקנים יכולים". כך לדברי הגורם.

והמדיניות מוושינגטון פועלת דווקא הפוך. בשבת דווח כי ארצות הברית תאפשר למיכליות של איראן הנמצאות כבר בים, להעביר את הנפט ליעדן כדי להקל על המחסור בשווקים. בכך רוצה טראמפ לווסת את המחירים שלא יגיעו לרמה גבוה מדי שתגביל את חופש הפעולה שלו במלחמה.

בינתיים מתנהלים מול איראן כמה ערוצי מגעים, האחד של מדינות אירופה המנסות להביא להסדר כולל למעבר אניות ומיכליות בהורמוז, כשהתמורה לאיראן היא לאפשר יצוא חופשי של הנפט שלה. אך איראן דורשת גם תשלום כופר על כל אניה ומיכלית וכן וטו על מיכליות ואניות של מדינות מסויימות.

בד בבד, מנסות הודו, סין ויפן, במגעים ישירים מול איראן, לקבל היתר למיכליות הנפט המיועדות אליהן. יפן, התלויה בנפט הסעודי והאמירותי, הודיעה כי המגעים צלחו ולפחות חלק מהמיכליות יוכלו לצאת לדרך אליה. הודו וסין כבר העבירו מיכליות עם נפט מאיראן אל נמליהן והן מנסות להגיע להסדר שיאפשר גם למיכליות מהמדינות המפרץ הערביות להגיע אליהן.

הנושאים ונותנים מצד איראן מול אירופה הם שר החוץ עבאס עראקצ'י והנשיא מסעוד פזכשיאן, ובשיחות האלה עולות גם הדרכים להביא לסיום המלחמה. הודו מתנהל בדרג ראשי המדינה - פזכשיאן מול נרנדה מודי. אבל המגרעת בשיח עם המדינאים האיראנים היא הצורך בקבלת היתר לכל הסכמה ממשמרות המהפכה, השליטים בפועל, ואלה המנהלים גם את משק הנפט האיראני.

זו הסיבה שסין משוחחות ישירות עם בכירי משמרות המהפכה. ככל שנפט איראני יקבל אישור לצאת מהמפרץ, סין תהיה היעד הראשון שלו.

בהיבט הצבאי, המלחמה מתנהלת בהיבט ההתקפי באופן מצוין, עם הקדמה של לוח הזמנים של השמדת המטרות היעודיות, משגרי, מחסני ומפעלי הטילים והכטב"מים. מתקנים צבאיים אחרים, חילות האוויר והים של איראן, שהושמדו כמעט, מתקני המשטר ברחבי איראן וגם שורה ארוכה של חיסולי בכירים.

עם זה, איראן מתליחה לשמור על יכולות התקפיות מספיקות כדי לשבש את החיים במדינות המפרץ ובישראל, ולסגור את מצר הורמוז.

גורם דיפלומטי בכיר נשאל האם אין תסכול מכך שההצלחה הצבאית לא מתורגמת עדיין לפגיעה מהותית במשטר. הגורם שלל באוזניי "היום" את ניסוח השאלה ואמר כי המשטר באיראן ניזוק באופן בלתי הפיך. לדבריו, גם אם המלחמה תסתיים היום, ברור לגמרי כי היא לא תשוב למה שהייתה - מדינת טרור אזורית.

"מיום ליום יש יותר ויותר עריקות בכל סוגי הכוחות של המשטר, באזורים לא מעטים בפריפריה השלטון המרכזי כבר לא קיים, שדרת הפיקוד שבורה ויכולות השליטה בכוחות נפגעו קשה". עם זה, הודה הגורם כי יכולות השיגור של טילים עדיין קיימות, גם אם מוחלשות בהרבה, והעריך כי נדרש עוד שבוע או מעט יותר לצמצם למינימום את היכולות הללו.

הגורם ציין את מזג האוויר והעננות כגורם מפריע לציד המשגרים. בין יכולות השיגור המעניינות הייתה שיגורם בשבת של טילים ארוכי טווח לעבר הבסיס האמריקני/בריטי באי דייגו גרסיה. לטילים אלה טווח מוערך של 5,000 קילומטרים. הרבה מעבר לאמירות והבטחות המשטר (לרבות שר החוץ עראקצ'י) שלא יהיו לאיראן טילים ארוכי טווח מעבר ל-2,000 קילומטרים.

הנתון הזה הוא סוג של צלצול יקיצה לאירופה, שכן הטווח המוגדל משמעו שרובה של אירופה נתונה כעת תחת איום הטילים של איראן.

מדינות אירופה ממשיכות לספוג ביקורת קשה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אי מעורבותן בהגנה על הורמוז לפחות. למערכת "היום" נודע כי חיל האוויר הבריטי המלכותי (RAF) פועל מהימים הראשונים למלחמה במשימות הגנה בכמה ממדינות המפרץ ובהן איחוד האמירויות, בחריין וכווית וכן גם בירדן. לפי המידע הזה, הם אחראים לחלק ניכר מהפלות הטילים והכטב"מים שנורו מאיראן למדינות המפרץ.