המתקפה הישראלית על מתקן הגז הטבעי באיראן התבצעה לאחר דיונים ישראלים אמריקנים בכמה רמות - צבאיות ומדיניות - והייתה מתואמת ומוסכמת. כך מסרו הערב (חמישי) שלושה מקורות אמריקנים וישראלים ובכך, סתרו את דברי הנשיא טראמפ.
לפי המקורות, המתקפה נועדה לתת מענה לשתי הסוגיות הבוערות (תרתי משמע). האחת, המתקפות של איראן על מתקני ומאגרי אנרגיה בישראל ובמפרציות והשנייה, הפעלת לחץ על איראן בשל חסימת מצר הורמוז.
המתקפה עוררה ביתר שאת את סוגיית הכנסת מתקני ושדות האנרגיה לרשימת המטרות הצבאיות, אך בפועל הייתה זו איראן שהחלה בכך - הן נגד המפרציות והן נגד ישראל. הרסיס שגרם הערב לנזקים במתקן בז"ן בחיפה לא היה חלק הטיל הראשון שנורה לכיוון הזה.
מהיום הראשון בערך, איראן ניסתה לפגוע במטרות תשתית אנרגיה ישראליות כגון המתקנים בחיפה ועוד. חיזבאללה הצטרף אליה ביתר שאת ולפי ניתוחי הירי שנעשו, היו ניסיונות משולבים של שתיהן לירות יחד אל חיפה כדי לנטרל את ההגנה האווירית.
גם מדינות המפרץ ספגו פגיעות בתשתיות אנרגיה מהימים הראשונים, ובולטות במיוחד הפגיעות במתקן הגז הטבעי של קטאר בשדה המשותף לאיראן ומתקני נפט בבחריין, האמירויות, כוווית וסעודיה. אפילו עומאן, הקרובה ביותר לאיראן משש המפרציות, ספגה פגיעות מאיראן במאגרי נפט ונמלים.
עם זאת, מדינות המפרץ נמנעו מהשתתפות במתקפות האמריקניות על משגרי הטילים ומתקני הכטבמ"ים שעל אדמת איראן, בשל חילוקי דעות פנימיים ביניהן. האמריקנים, כפי שדווח ב"היום", הביעו תיסכול על כך ולבסוף הוחלט על המתקפה הישראלית. מתקפת הנגד של איראן הראתה כי יש ביכולתה עדיין לגרום נזקים, גם אם היקף התקיפות שלה הוא פחות מ-10% מיכולותיה בטרם המלחמה.
האסטרטגיה של קטאר
המערכה הנוכחית העמיקה את המתח בין מדינות המפרץ, כשמצד אחד עומדת קטאר ועומאן ובצד השני איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה והשותפה השקטה כוויית. קטאר, שהפסדיה מהפסקת יצוא הגז הטבעי מגיעים כבר לעשרות מליארדי דולרים ושיקום מתקניה יעלה עוד עשרות מליארדים, החליטה לנסות גישה אחרת - להאשים את ישראל במלחמה, בתקווה כי בשל כך איראן תפחית את התקפותיה על מתקניה שלה.
קטאר אמנם גירשה את רוב סגל שגרירות איראן מדוחא והתבטאה נגד איראן במילים קשות, אבל ראש הממשלה לשעבר שלה, חאמד אל תאני, כתב בין השאר כי "באמצעות תקיפות על מתקני איראן, האויבת ישראל משיגה את מטרותיה".
הנסיכה ענוד בנת מחמד אל-ת׳אני הרחיבה על תיאוריית ה'מלכודת' שישראל תכננה מראש כדי לפגוע בתשתיות של קטאר וכדי להגביר את תדמית הדמון של איראן. בינתיים זה לא עזר ואיראן ממשיכה לתקוף גם בקטאר. מנגד סעודיה מחריפה את הטון כלפי איראן.
הורמוז מחוץ למשוואה
שר החוץ הנסיך פייסל בן פרחאן האשים את איראן בפשעים נגד ערבים ומוסלמים ברחבי המזרח התיכון. לפי פרשנים ערבים מהמפרץ, יתכן ובעקבות התקיפות של איראן יוחלט על תקיפות נגד של המפרציות. גורם דיפלומטי מערבי אמר ל"היום" כי נעשה ניסיון למגעים לא רשמיים עם איראן שיוציא את תעשיית האנרגיה ואת מצר הורמוז ממשוואת המלחמה.
לדבריו, צרפת רוסיה סין והודו מעורבות בניסיון הזה, אבל הסיכויים להצלחתו לא גדולים בשל ההתנהלות ההתקפית של איראן וההסתייגות של ארה"ב ועימה ישראל מהמהלך.
המעורבות של המדינות שצויינו בנסיון התיווך אינה מקרית. במלחמת האנרגיה המתהווה הן המפסידות העיקריות בשל עליית מחירי הנפט והגז. מבט על טבלאות המחירים מראה כי עליות המחירים שונות בין נפט אמריקני ואטלנטי שנסחר אתמול במחיר של מעט יותר מ-100 דולרים, לזה מהמפרץ שמחירו עלה ל120-130 דולרים.
המשמעויות: הצרכן האמריקני לא חווה קפיצה srnyh, במחיר הדלק במשאבה מה שנותן לטראמפ מרחב נשימה ארוך לנהל את המלחמה ולהגביר את הלחץ על אירן. מנגד סין הודו וכלל מזרח אסיה במשבר של שדוחף אותן ללחוץ על אירן להתקפל. ותוצאה עקיפה של פער המחירים הזה היא יתרון מסחרי/כלכלי אמריקני על אירופה והמזרח.
הסיפור הזה, יחד עם עדויות ראש ה-CIA רטקליף בבית הנבחרים, שהעניקה גיבוי לנשיא והחלטתו לצאת למלחמה, מצטרפים למגמת התמיכה הגוברת במלחמה בציבור האמריקני.
האיום ישוב
תמונת המצב נכון לעכשיו מראה כי רוב המטרות הישראליות והאמריקניות כבר הושגו, אבל יש אבחנה אחת חשובה בין שתי המדינות. בעוד ארצות הברית שואפת לשינוי התנהגותי של המשטר באיראן, ישראל מייצרת את התנאים להחלפתו. הגישה הישראלית אומרת כי אופי המשטר האיסלמיסטי הנוכחי יוביל בהכרח לחידוש ושיקום היכולות הצבאיות של איראן, ותוך כמה שנים האיום שכעת נראה שהוסר ברובו, ישוב לנכוח.
גם מדינות המפרץ ברובן שותפות להערכות הישראליות. ב"היום" דווח כי גם בשיחות האחרונות, מוחמד בין סלמאן ומוחמד בין זאייד דחקו בטראמפ להביא להסרה ארוכת טווח של האיום האיראני.
ומתי כל זה יסתיים? גורמי מודיעין והערכה המעורים במהלכי המלחמה מעריכים כי בתקופה של עד שבועיים, ינוטרל רטב האיום ההתקפי של איראן, משגרי הטילים והכטב"מים, מוקדם יותר כלפי ישראל ואחר כך כלפי המפרציות. בד בבד נמשך הערעור הפנימי של המשטר, יש יותר ויותר עריקות וסירובי פקודה, המפקדים ובעלי התפקידים שמונו במקום אלה שחוסלו מתקשים לנהל את המערכה ואת המדיניות, ותחושת הכאוס מתפשטת.
החוקר הצבאי (קולונל בדימוס) ג'ון ספנסר אומר כי שכבות שלמות של מנהיגות, רשתות, ידע מוסדי וסמכות אישית נמחקו בו זמנית. זה לא אובדן של מנהיג יחיד. זהו הרס של מערכות מקושרות של שליטה, קבלת החלטות וכפייה. האם נגיע לנקודת האל חזור של התפוררות משטרית? ההערכה היא כי הסיכויים לכך גוברים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו