אחרי איראן: המגעים הנסתרים של ישראל לקראת סדר אזורי חדש

התשובה לשאלה על מטרות המלחמה המלאות נמצאת בשיח הער המתנהל בשבוע האחרון בין וושינגטון, ירושלים, ריאד, ביירות ועוד כמה בירות אזוריות.

השיח הזה לא עוסק רק בטיפול בבעיות האקוטיות כמו הירי מאיראן או חיזבאללה בלבנון אלא בעיקר בהנחת התשתית לעידן שלאחר המלחמה, לעידן ללא איראן כגורם המהווה איום על כל האזור.

כן, סוגיית הגרעין יחד עם האיום האסטרטגי של הטילים הבליסטיים היוו את ה"קאזוס בלי" של המלחמה, העילה הישירה לצאת ולתקוף. גם עצירת התמיכה והטיפוח מצד טהרן של ארגוני הטרור האזוריים מחרחרי המלחמות והטרור היא יותר ממטרה ראויה.

אבל התוצאה האסטרטגית העליונה של המלחמה בעיני היושב בבית הלבן, מהווה חלק נכבד מהשיח הבין מדינתי היוצר את התשתית להמשך. התשתית הזו אמורה להביא לשורה של הסכמים אזוריים, חלקם בתחום הביטחון וההגנה, תחת מטריה אמריקנית, חלקם מסחריים וכלכליים ובהם קו הסחר הנפט והתקשורת בין המפרץ לאירופה וחלקם גם מדיניים, הרחבה של הסכמי אברהם לעוד מדינות ערביות ובהן לבנון שכבר מוכנה לכך עקרונית וגם מדינות מהמפרץ ובראשן סעודיה.

בחסות ה-CIA

מבחינת ישראל השיח מנוהל בכמה רבדים, הן רבדים בטחוניים-צבאיים בסיוע סנטקום האמריקני וה-CIA, הן מדיניים בדרג של השר לשעבר רון דרמר והן בשיחות של ראש הממשלה נתניהו עם כמה מראשי המדינות המעורבים, ועם ראשי מדינות נוספים שאינם מהאיזור ואין להם קשרים מדיניים עם ישראל.

מקורות דיפלומטיים באזור ובארה"ב מאשרים את המגעים הללו, ואת הקשר הישיר בין ירושלים למנהיגים אזוריים אחרים, ומציינים כי השיח הפך לאינטנסיבי לאחר החרפת העימות מול חיזבאללה בשבוע האחרון.

לדבריהם, הצטרפות חיזבאללה לירי על ישראל יוצרת את ההזדמנות להביא להוצאתו מהמשוואה בלבנון, והקואליציה הלבנונית הרחבה נגד ארגון הטרור השיעי מעידה על כך.

אתמול (שבת) דיווחנו כי במסגרת המגעים התכופים בין ישראל ולבנון בתיווך אמריקני וצרפתי, הייתה שיחה משולשת של שלושה בכירים, ישראלי לבנוני ואמריקני כדי להביא להסדר כולל בין המדינות.

כעת ניתן לחשוף כי בשיחות על לבנון מעורבת גם סעודיה, שרוצה להיות מעורבת בפיתרון ומחזיקה באינטרסים כלכליים ואחרים בלבנון. בניגוד לרצועת עזה, כאן הסעודים מוכנים להשקיע רבות ובלבד שההשקעה לא תעמוד בסיכון התלקחות מחודשת בין חיזבאללה לישראל.

אין עדיין מו"מ רשמי וישיר, אבל בכל המתווים שעל השולחן מנסים למצוא פיתרון לאותה בעיה כמו ברצועת עזה - פירוק ארגון טרור חמוש מנשקו. בלבנון הבעיה לא פחות חמורה ואולי אף יותר בשל הנשק הכבד שבידי חיזבאללה, אך מולו ניצבת ממשלה הרוצה בפירוקו, אף שצבאה כרגע לא ממש מסוגל לכך.

על הפרק: חיזוק צבא לבנון בחיילים מעדות אחרות

הרעיון העולה הוא סעיף פירוק נשק כמו בתכנית 20 הנקודות של טראמפ בעניין עזה, וקואליציה מדינית בינלאומית שתערוב לכך.

על הפרק עומד חיזוק צבא לבנון בחיילים מעדות אחרות ולא רק שיעים המהווים בו כרגע רוב, אימונם וציודם בנשק מתקדם כדי שיבצעו את משימת פירוק חיזבאללה.

ההערכה היא כי מהלך כזה יארך חודשים לפחות אך הפסקת התמיכה של איראן עשויה להקל עליו מאוד ולקצר את משך הזמן. עם זאת הצפי הוא כי עד להשלמת המהלך העיקרי מול איראן, לא תהיה התקדמות פומבית או מו"מ ישיר בין ישראל ללבנון.

הסוגיה הלבנונית היא בנוסף גם דרך לקדם את המגעים בין ישראל לסעודיה, וכאמור במגעים עימם גם יחסי ישראל עם האזור כולו על הפרק. אין פתרונות קסם לסוגיות שבמחלוקת ולכל ברור כי גם לאחר הוצאת איראן מהמשוואה או לפחות החלשתה הדרמטית , ישנם עדיין נושאים שדורשים ליבון ובהם הסוגיה הפלסטינית, ועימה בעיית חמאס ועזה. הקשיים הללו יעקבו הסכם רחב וכולל עם סעודיה למשל, אך לפניה צפויים להתקדם מהלכים מדיניים עם מדינות אחרות שבשלב הזה אין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל.

מקומה של טורקיה בתמונה הכללית עדיין לא ברור, אבל הקרע בינה לבין איראן מחריף והולך. ל"היום" נודע מפי גורמים דיפלומטיים, כי בין שר החוץ הטורקי הקאן פידאן לעמיתו האירני עבאס עראקצ'י התנהלו בימים האחרונים לפחות שתי שיחות קשות שבאחת מהן הטיח פידאן בעראקצ'י מילים קשות והאשים אותו כי הוא משקר לגבי ירי הטילים לעבר טורקיה.

הטורקים דיווחו על לפחות שלוש תקריות ירי טילים מאיראן לשטחם, בשתיים מהן לעבר בסיס חיל האוויר האמריקני באינצ'רליק. בשיחות בין שרי החוץ טען בתחילה עראקצ'י כי איראן לא מעורבת בירי, אחר כך הבטיח שתתקיים חריגה ולבסוף הודה כי הירי בא מאיראן אך לטענתו היה זה ירי שלא אושר על ידי המשטר ובוצע ממשגרים בשליטת "יחידות סוררות". פידאן כאמור לא קיבל את ההסבר וטורקיה נסוגה מעמדת המתווכת בין איראן לארה"ב.

איראן ממשיכה להעביר מסרים לאמריקנים על נכונותה למו"מ להפסקת אש, באמצעות עומאן רוסיה וגם צרפת. הנשיא מקרון משוחח עם נשיא איראן מסעוד פזכשיאן פעם ביום -  אך האמריקנים דורשים יישום של תנאים מקדימים - ובפועל תנאי כניעה של איראן: מסירת האורניום המועשר, ויתור על העשרה, הסרת האיום על מיצר הורמוז ועוד דרישות.

לפי מקור אמריקני סיבה נוספת לדחיה מוושינגטון היא הידיעה כי מי שמבקש את המו"מ לא מקבל גיבוי ממשמרות המהפיכה לקיום מגעים עם ארה"ב ולא מוסמך לסכם על שום נושא. "המשמרות מנהלים בפועל את הלחימה, יורים אל מדינות שלא היו עוינות לאיראן, מנסים לעצור את התנועה הימית במפרץ ועושים הכל שנבין שאין עם מי לדבר", כך המקור.

הוא העריך כי מצב המשטר חמור בהרבה ממה שהוא מנסה לשקף וכי בתוך עוד כמה ימי לחימה היקף השיגורים מאיראן הן כלפי ישראל והן לעבר מדינות המפרץ יקטן מאוד.