"הטרור האנטי-ציוני": קבלו את הפנים החדשות של השנאה הישנה

בישראל לא אוהבים לקבל דיווחים על אנטישמיות. השנאה הישנה נדחקת לשולי שיגרת החדשות. אם אין איזה פיגוע טרור עם הרוגים, אולי רצח המוני באיזה חוף באוסטרליה, זה לא ממש מעניין את צרכן החדשות הישראלי וכמוהו - גם לא את המערכת הפוליטית.

מזה זמן מה שכל לילה מתבצע ירי על בית כנסת כזה או אחר בעיר טורונטו שבקנדה. לפני ימים אחדים ירי על בית כנסת במישיגן. ברוטרדם שבהולנד. יש אווירה של התרת דם נגד יהודים וישראלים בחלק מארצות העולם המערבי.

"מפחיד להיות יהודי"

"מפחיד עכשיו להיות יהודי", כתב ברט סטיבנס במאמר שמוקדש לשנאת יהודים. "מצב יהדות אמריקה הוא כזה, שכל בית כנסת הוא מטרה לפיגוע", אמרה הרבה של בית הכנסת שהותקף במישיגן. "זה מעורר אימה אבל אנחנו לא מופתעים ממה שקרה".

בתוך כשלוש שנים ואולי פחות הפכו ארה"ב וקנדה לארצות שבהן רדיפת יהודים נפוצה יותר מברוב ארצות אירופה. אנחנו מקבלים את מנת האנטישמיות בדיווחים נקודתיים על אירועים ספציפיים באיזו מסעדה או חנות במקום כלשהו בגלובוס, אולי איזה ישראלי או שניים שהותקפו בתאילנד.

אבל מעבר לזה אין בישראל הבנה שהתרחשה קפיצת מדרגה, ובמערב שוררת היום אוירה נאצית. השמאל הרדיקלי פיתח תיאוריה של שלילה מוחלטת של היהדות או הציונות.

כמו שהיהדות הייתה בימי הנאציזם תמצית הרשע על פי היטלר, הימלר ושלל קציני האס-אס שהחזיקו בתארי דוקטור, כך היום תמצית הרשע היא "הציונות". תנועת השנאה המוחלטת היום היא "האנטי-ציונות". הגיע הזמן להוריד את המקף המחבר. היא גרועה בהרבה מהאנטישמיות המסורתית שמוגשת כמנה קרה בסלונים היוקרתיים.

שורשים ישנים

אלא שאם השמאל פיתח את התורה העכשווית של שלילת היהודים על ידי שלילת זכות הקיום של ישראל, הימין - לפחות בארה"ב - מספק את ההתבטאויות האנטישמיות בעלות השורשים הישנים. יש כמה סטריאוטיפים או מיתוסים שמקובלים גם על הימין וגם על השמאל, למשל ש"הלובי היהודי" שולט בממשל האמריקני, ביחוד במדיניות החוץ. זה גם יכול לקבל צורה של "ישראל שולטת במדיניות החוץ האמריקנית". מלחמת איראן נתנה לזה דחיפה.

אבל מי שירה במישיגן או בטורונטו לא עשה את זה בגלל דברים ששמע מפט ביוקאנן או מטאקר קרלסון. הוא עשה את זה כי הוא או מפעיליו קולטים את האוירה המתירנית כלפי יהודים.

הדיווח לאחרונה של פרופ' אבי בראלי לגבי רדיפת מרצים וסטודנטים יהודים בקולג'ים בקנדה הוא מזעזע ומשפיל. אבל הנה ההבדל ממה שמוכר כאנטישמיות אלימה מהסוג הישן: בעבר הרחוק היה זה אספסוף מוסת ששלף חרבות, רובים, פיגיונות וחולל פארהוד או פרעות בחברון או בפרוחורוב שבאוקראינה.

אווירה מתירת דם

כיום, האווירה המתירה את דם היהודים באמצעות האנטי-ציונות נוצרת על ידי האליטה האקדמית והתקשורתית. לא פלא שבישראל לא מתקיים דיון אמיתי במנועי השנאה של האנטיציונות. ישראלית שחיה שנים בעיירת קולג' במזרח ארה"ב מספרת, שהאוירה שם כל כך רעילה ודליקה שהמלה "ישראל" לא מוזכרת, כמו שלא מסתובבים עם מצית דלוקה בתחנת דלק.

במאמר בכתב העת 'ספיר' טוען אדם לואיס-קליין, שהאנטיציונות החסלנית הפכה ל"פסאודו-מדע" והיא כבר מושרשת בכל החוגים והדיסציפלינות האקדמיות. ממש כפי שהיה בברית המועצות. תוסיפו למצב הזה את החדירה המוסלמית באזורים מסוימים - ותקבלו חיבור נפיץ של הרשעה טוטלית נגד יהודים עם נכונות מיידית לפעול באלימות.