חוטפים מאיראן, יורים על טראמפ: הנשק "החם" של קטאר נחשף

המלחמה - אסטרטגיה להסחת דעת פוליטית פנימית בארה״ב? ניתוח שבוצע בידי אנליסטים של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי) חושף את ההתנהלות התקשורתית של אחת משחקניות המפתח במזרח התיכון, קטאר, שבשטחה נמצא הבסיס האמריקני הגדול ביותר באיזור ומשמש את ארה"ב בלחימה מול איראן - בסיס אלעודייד.

"טראמפ זעם": התרגיל המכוער של קטאר נחשף

בעוד שקטאר לכאורה משתפת פעולה עם ארה"ב, רשת אלג'זירה באנגלית והזרוע הדיגיטלית שלה AJ+ - הנחשפות למליוני צופים בכל העולם - משדרות מסרים אנטי־מלחמתיים חריפים - ותוקפות באופן עקיף וישיר גם את טראמפ והממשל האמריקני.

הניתוח בדק עשרות טורי דעה, כתבות וסרטוני וידאו באנגלית, מלפני המלחמה וגם לאחר שפרצה - מ-28 בינואר עד 8 במרץ 2026. הממצאים מצביעים על דפוס עקבי: הביקורת כלפי המלחמה חריפה מאוד, תוך התעלמות כמעט מלאה מהנעשה מדינות המפרץ, כולל קטאר עצמה, בהגנה על הבסיסים האמריקנים בשטחה.

"עליונות לבנה וקפיטליזם"

בין השאר, נטען כי המלחמה היא אסטרטגיה להסחת דעת פוליטית פנימית בארה״ב מפרשות כמו פרשת הפדופיל ג'פרי אפשטיין, וכי הפעילות הצבאית היא בלתי-לגיטימית, בלתי חוקית ואף קשורה ל"עליונות לבנה וקפטיליזם".

המחקר ניתח את טורי הדעה והכתבות של אלג'זירה באנגלית תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים, ובדיקת סנטימנט. הניתוח התמקד בשני פרקי זמן: הן לפני המלחמה (התייחסות לעימות האפשרי), והן לאחר שכבר פרצה. בתקופה שלפני המלחמה (כחודש ימים) 77.8% מהפרסומים סווגו כשליליים מאד, עוד 5.6% סווגו כשליליים, ועוד 5.6% כ"די שליליים". כלומר - בסה"כ מדובר על 89% פרסומים שליליים.

אחרי שהמלחמה פרצה, 85.3% סווגו כפרסומים שליליים מאד, ועוד 5.9% פרסומים שסווגו כשליליים. בסה"כ היו 91.2% פרסומים שליליים - רובם המוחלט שליליים מאד.

בזרוע הדיגיטל של התחנה +AJ נמצאו 95.2% פרסומים שסווגו כ"שליליים מאד" כלפי המלחמה, לרבות תקיפה אישית על טראמפ. למעשה, מתוך הסרטונים שנדגמו, לא נמצא אפילו אחד שמציג את המלחמה באור חיובי או מוצא לה הצדקה, עם אזכור שולי בלבד לתקיפות על מדינות המפרץ.

משחק כפול

עורכי המחקר, אנליסטים ממרכז המידע ע"י גלייזר של JPPI (המכון למדיניות העם היהודי), יעקב כץ, שלומי ברזניק ואלי קנאי, מדגישים כי חשיבות הניתוח היא הבנה מדוייקת יותר במערב של התנהלות מדינות כמו קטאר, שמשחקות משחק כפול או דו-פרצופי בפוליטיקה המזרח תיכונית: מצד אחד קטאר מתנהגת כמו בת-ברית של ארה"ב ומאפשרת לה לפעול משיטחה, ומצד שני מקדמת באמצעות השפעתה הכבירה על דעת הקהל נראטיב שלילי ועויין כלפי ארה"ב והנשיא טראמפ.

סא"ל (מיל.) אור הורביץ, עמית בכיר ב-JPPI, בכיר לעבר באמ"ן ומומחה למזה"ת: "קטאר חווה על בשרה במלחמה הנוכחית את האיום האיראני, שלא התחשב בניסיונותיה החוזרים “לחיות לצד נמרים” באמצעות מדיניות פיוס, הכוללת שותפויות אסטרטגיות עם ארגוני טרור וישויות קיצוניות ברחבי העולם.

"ברגע האמת, תפיסה זו לא מנעה מאיראן לפגוע בקטר עצמה ולאיים במישרין על ריבונותה. זהו אירוע מכונן שמצטרף לתקיפה הישראלית בדוחה לפני מספר חודשים, שגם היא המחישה את כישלון הניסיון הקטרי “לרקוד על שתי החתונות.

"קטאר היא שחקן נטול אידיאולוגיה ומחויבת אך ורק לשרידותה בסביבה מורכבת. לפיכך המלחמה האחרונה מייצרת חלון הזדמנויות ייחודי לשינוי אסטרטגי וחיובי במדיניות הקטארית ביום שאחרי המלחמה. בליבת השינוי האפשרי: החרפת העמדה כלפי איראן וכלפי ארגוני טרור סונים, בחינה מחודשת של קווי היסוד באל־ג’זירה, וייתכן שגם שינוי הדרגתי ביחס לישראל. הדרך לשם מורכבת, ארוכה ולא מובטחת, אך ייתכן שכעת נסלל הנתיב אליה, במיוחד אם תלווה בסיוע ותמיכה אמריקניים".